עריכת הדף "תפארת ישראל - יכין/תרומות/ח"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

{{עוגןמ|א}} '''האשה''' <br> בת ישראל נשואה לכהן:


{{עוגןמ|ב}} '''שהיתה אוכלת בתרומה באו ואמרו לה מת בעליך או גרשך''' <br> אע"ג דאינה מתגרשת עד שיגיע גט לידה ואי בשעשתה שליח לקבלה. הרי מיד נאסרה בתרומה. דאפילו באמרה לשליח תקבלו במקום פלוני אמרי' שאינה מקפדת רק מראה מקום היא לו. ושמא מיד חוץ לעיר ימצא שליח לבעל ויתנו לה [כגיטין פ"ו מ"ז] י"ל דהכא מיירי באמרה לשליח לא תקבל גיטי רק במקום פלוני. ואז מותרת לאכל תרומה עד שיעור שיגיע שליח לאותו מקום ואמרו לה שקידם לשם ברכב וסוסים:


{{עוגןמ|ג}} '''וכן העבד שהיה אוכל בתרומה ובאו ואמרו לו מת רבך''' <br> וירשו קרובו הזר:


{{עוגןמ|ד}} '''רבי אליעזר מחייב קרן וחומש ורבי יהושע פוטר''' <br> מיירי באכלה חמץ בע"פ דזמנה בהול לבערה והו"ל אנוס [יבמות ל"ד א' ועי' מ"ש בס"ד לע"ל פ"ו סי' א']:


{{עוגןמ|ה}} '''ור' יהושע מכשיר''' <br> דכתיב ברך ה' חילו לשון חלל. אעפ"כ פועל ידיו תרצה:


{{עוגןמ|ו}} '''וכולם שהיתה תרומה בתוך פיהם רבי אליעזר אומר יבלעו''' <br> וישלם קרן וחומש. ודוקא עבד ואשה דמתחלה בהיתר אכלו. משא"כ בן גרושה וחלוצה דמעולם לא הותר בה מודה ר"א דיפלוט:


{{עוגןמ|ז}} '''אמרו לו נטמאת''' <br> או:


{{עוגןמ|ח}} '''ונטמאת תרומה''' <br> והטומאה אירע אחר שהכניסה לפיו דוגמא דאשה ועבד לעיל:


{{עוגןמ|ט}} '''טמא היית''' <br> מכבר דלא הותר בה מתחלה:


{{עוגןמ|י}} '''או שטעם טעם פשפש''' <br> וואנצע. וה"ה שאר דבר מאוס מותר לפלטה דבכה"ג לא חיישי' להפסד הקדש ותרומה:


{{עוגןמ|יא}} '''היה אוכל באשכול''' <br> אכילת עראי קודם שעישר:


{{עוגןמ|יב}} '''ונכנס מן הגנה לחצר''' <br> וחצר קובע למעשר לאסור אפילו אכילת עראי:


{{עוגןמ|יג}} '''רבי אליעזר אומר יגמור''' <br> ר"ל יחזור לגינה ויגמור מדהתחיל בהיתר:


{{עוגןמ|יד}} '''ורבי יהושע אומר לא יגמור''' <br> אפילו בגנה:


{{עוגןמ|טו}} '''חשיכה לילי שבת''' <br> שאכל עראי בע"ש וחשכה לו. והרי שבת ג"כ קובע למעשר כחצר:


{{עוגןמ|טז}} '''רבי יהושע אומר יגמור''' <br> למ"ש:


{{עוגןמ|יז}} '''יין של תרומה שנתגלה ישפך''' <br> דאסור לכל תשמיש. ואפילו לשתיית בהמה טהורה דלאכילה עומדת דשמא שתתן נחש:


{{עוגןמ|יח}} '''ואין צריך לומר של חולין''' <br> ולדידן מותר [כי"ד קט"ז]:


{{עוגןמ|יט}} '''ושאר כל המשקין מותרים''' <br> דאין נחש שותה מהן:


{{עוגןמ|כ}} '''כמה ישהו''' <br> מגולין:


{{עוגןמ|כא}} '''כדי שיצא הרחש''' <br> הנחש:


{{עוגןמ|כב}} '''ממקום קרוב''' <br> מחורו שתחת אוזן הכלי. ואע"ג שאין נראה שם חור יש נחש דק כשערה [חולין ד"י]:


{{עוגןמ|כג}} '''וישתה''' <br> וא"ת כיון דצריך שיהיה הארס ניכר [וכמשנה ה'] א"כ אף כששהה כשיעור זה או כשלא שהה שיעור זה לבדק אם ניכר ארס במשקה או לא. ואם לא ניכר בו ארס אף כששהה נשתרי. י"ל דנ"מ ברוצה לשתות בליל' אסור לשתות כששהה. א"נ דהא קמ"ל דבששהה צריך לבדוק אם ניכר ארס במשקין. וגם אילה"ק אם הארס ניכר למה לא מהני סינון [כמ"ז] נבדק אחר הסינון אם ניכר עוד שם ארס. י"ל דבהיה שם ארס חיישינן לאחר הסינון אולי נשארו שם צחצוחי ארס. [אולם שהארס צריך שיהיה ניכר כך הוא ל' הרמב"ם [פי"א משמירת הנפש]. ולכאורה יש לתמוה. הרי מים רבים לא יכלו לכבות הכרת הארס. ול"מ נ"ל דעד שתאבד המרה היינו שתאבד טעמיה וכחה. ואפשר דביטול ס' מהני. ואפשר דזה נמי כוונת הרמב"ם במלת היכר. דהיינו הכרת כח הארס ע"י ביטול רבוי המשקה]:


{{עוגןמ|כד}} '''שיעור המים המגולין''' <br> שיהיו מותרים:


{{עוגןמ|כה}} '''כדי שתאבד בהם המרה''' <br> שלא יהיה הארס ניכר בהן:


{{עוגןמ|כו}} '''רבי יוסי אומר בכלים כל שהן''' <br> אפי' מרובין אסורים:


{{עוגןמ|כז}} '''ובקרקעות ארבעים סאה''' <br> וביותר ממ' סאה אין לחוש לגלוי. דס"ל דהקרקע מבטלת כח הארס כשהמים הם מ' סאה. ולת"ק בין בתלושין ובין במחוברין סגי בכדי שתאבד בהם המרה:


{{עוגןמ|כח}} '''נקורי''' <br> אויסגעפיקט:


{{עוגןמ|כט}} '''תאנים וענבים וקשואין''' <br> גורקען:


{{עוגןמ|ל}} '''והדלועין''' <br> קירביסע:


{{עוגןמ|לא}} '''והאבטיחים''' <br> מעלאנען:


{{עוגןמ|לב}} '''והמלפפונות''' <br> ציטראנען קירביס:


{{עוגןמ|לג}} '''אפי' הם ככר''' <br> ככר הוא ס' מנה [כפ"א דשביעית מ"ב] ורצונו לומר אע"ג שהאילן מרובה בפירות וכולן נקורי' לא אמרינן א"א לנחש לנקר כולם:


{{עוגןמ|לד}} '''אחד גדול ואחד קטן''' <br> ר"ל בין שהפרי גדול או קטן. וי"א דככר ר"ל שהפרי גדול וא' גדול וא' קטן ר"ל שהנקב גדול או קטן:


{{עוגןמ|לה}} '''אחד תלוש ואחד מחובר''' <br> לר' יוסי במשנה ה' איצטריך דבאילן לא אמרי' דארץ מבטל כח הארס:


{{עוגןמ|לו}} '''כל שיש בו''' <br> בהפרי:


{{עוגןמ|לז}} '''ליחה''' <br> זאפט:


{{עוגןמ|לח}} '''אסור''' <br> דמתערב ע"י הזאפט בכל הפרי:


{{עוגןמ|לט}} '''ונשוכת הנחש''' <br> בהמה שנשכה נחש:


{{עוגןמ|מ}} '''אסורה מפני סכנת נפשות''' <br> ולא משום טריפה ונ"מ דאפילו ס"ס אסור. ועוד דאע"ג דכל מאכל מסוכן בטל בס' כשאר איסור. עכ"פ נ"ל דלא בטל ברוב:


{{עוגןמ|מא}} '''המשמרת של יין''' <br> באטטיג לסנן היין:


{{עוגןמ|מב}} '''אסורה משום גלוי''' <br> אפי' הכלי התחתון שהוא מכוסה דהארס עובר במסננת:


{{עוגןמ|מג}} '''רבי נחמיה מתיר''' <br> דאין הארס עובר. ונ"ל דלא פליגי במציאות. דא"כ נבדקה אם נשאר צף או לא. ודוחק לומר דלר"נ נשאר צף אף שאינו נראה. אלא לכ"ע נשאר צף אלא דלת"ק אעפ"כ הדק שבארס עובר בהמשמרת והוא אפשר שיזיק ואע"ג שהרבה שתו ולא מתו אינה ראי' דאעפ"כ אפשר שיזיק לאדם שאין טבעו חזק [כש"ס ע"ז ד"ל ע"ב]:


{{עוגןמ|מד}} '''חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה''' <br> ברה"י הרי וודאי טמא וברה"ר הרי וודאי טהור. רק הכא מיירי בב' חביות ברה"י וא"י איזה נטמא. דבכה"ג שוודאי א' טהורה שתיהן תלויות מספק:


{{עוגןמ|מה}} '''רבי אליעזר אומר אם היתה מונחת במקום תורפה''' <br> מקום הפקר ושבקל תטמא שם:


{{עוגןמ|מו}} '''יניחנה במקום המוצנע''' <br> דמחוייב לשמרה שלא תטמא טומאת וודאי:


{{עוגןמ|מז}} '''ואם היתה מגולה יכסנה''' <br> שלא תאסר ע"י נחש:


{{עוגןמ|מח}} '''ורבי יהושע אומר אם היתה מונחת במקום מוצנע יניחנה במקום תורפה''' <br> דעכשו לאכילה אינה ראויה שמא טמאה היא ולזילוף ג"כ לא שמא טהורה היא ואסור לאבדה הלכך יניחנה בהפקר אולי תטמא ותהא ראויה לזילוף:


{{עוגןמ|מט}} '''ואם היתה מכוסה יגלנה''' <br> מרש"י [פסחים ט"ו א'] משמע דתרוויי' לענין גרמת טומאה ורשאי קאמר דמותר לו להניחה במקום הפקר וגם רשאי לגלותה. אע"ג שע"י זה או זה מצוי טפי שתתטמא מאילו היתה מכוסה ומונחת במקום המוצנע. ול"מ הי' נ"ל דהנחתה במקום התורפה היינו גרם שתטמא. והגלוי מכסוייה היינו כדי שיהא בו חשש שתיית נחש כדי שיהא רשאי לשפכה [כמ"ד]. ור' יהושע לאו היתירא רק חיובא קאמר דס"ל דכיון דתלויה היא. ואינו רשאי לשתותה או לאכלה וגם לא לאבדה בידים להכי חיישי' שיבא בה לידי תקלה [פסחים ד"ל ע"ב]. לפיכך אם הוא משקה שאפשר בה חשש שתיית נחש יגלנה וכשיתעלם ממנה רגע יהיה מותר לו לשפכה. ואם הוא מאכל או משקה שא"א חשש זה [כמ"ד] אז עכ"פ יניחנה במקום הפקר. אולי תטמא וודאי ויהיה רשאי לשרפה. מיהו כשהיא בת חששת שתיית נחש לא סגי לי' שיניחנה במקום הפקר דחשש רחוק הוא דמי יודע מתי תתטמא עי"ז וודאי. אבל כשיגלנה בשעה מועטת יהיה יכול לשרפה ולא יבא לידי תקלה ביני ביני:


{{עוגןמ|נ}} '''רבן גמליאל אומר אל יחדש בה דבר''' <br> לא יגרום לה טומאה וגם א"צ לשמרה:


{{עוגןמ|נא}} '''חבית''' <br> של תרומה טהורה:


{{עוגןמ|נב}} '''שנשברה בגת העליונה''' <br> מקום עצירת ענבים:


{{עוגןמ|נג}} '''והתחתונה''' <br> הבור שהיין יורד לתוכו מהגת:


{{עוגןמ|נד}} '''טמאה''' <br> שהיו שם חולין טמאים פחות מק' נגד החבית:


{{עוגןמ|נה}} '''מודה ר' אליעזר ור' יהושע שאם יכולים להציל ממנה''' <br> מחבית התרומה:


{{עוגןמ|נו}} '''רביעית בטהרה יציל''' <br> ר"ל צריך לחזור אחר כלים טהורים להציל ואף שבתוך כך ירד מהתרומה להחולין ויתטמא ויאסר כל שבבור אפילו לכהן:


{{עוגןמ|נז}} '''ואם לאו''' <br> שאין כלים טהורים בנמצא:


{{עוגןמ|נח}} '''ר' אליעזר אומר תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו''' <br> לקבלה בכלים טמאים כדי להציל החולין שבבור:


{{עוגןמ|נט}} '''שנשפכה''' <br> שנשבר החבית והשמן הולך לאבוד ולא נקט כביין שנשברה בבית הבד וכו' דהכא גבי שמן בכה"ג כ"ע מודו שלא יטמא ביד דאף שיתטמא כשירד לתחתון הפסד מועט הוא דחזי להדלקה כשיתנו לכלי מאוס דלא ליתי בי' ידי תקלה משא"כ ביין הפ"מ הוא כשיתטמא דלא חזי לזילוף כשיתנו לכלי מאוס:


{{עוגןמ|ס}} '''ר' אליעזר אומר תרד ותבלע''' <br> ר"ל תשקע בארץ:


{{עוגןמ|סא}} '''ואל יבלענה בידיו''' <br> ר"ל לא יצל לקלטו להדלקה בידים שהן שניות לטומאה:


{{עוגןמ|סב}} '''ועל זו ועל זו''' <br> על הנולד בה ס' טומאה ועל ההולכת לאבוד:


{{עוגןמ|סג}} '''רבי יהושע אומר יניח לפניו אחת מהן על הסלע''' <br> ולא יתנה לו בידים:


{{עוגןמ|סד}} '''וכן נשים שאמרו להם עובדי כוכבים תנו אחת מכם ונטמא''' <br> בבעילת אונס:


{{עוגןמ|סה}} '''ואם לאו הרי אנו מטמאים את כולכם יטמאו את כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל''' <br> דאין דוחין נפש מפני נפש וה"ה באומרי' תנו לנו א' מכם ונהרגנו. מיהו ביחדו ואמרו תנו לנו פלונ' או פלונ'. באשה לכ"ע שרו למסרה כדי להציל האחרות מלהתטמא. אבל באיש להרגו י"א שאע"ג שיחדוהו אסור למסרו אא"כ חייב מיתה מדינא מדפשע בנפשו. וי"א דגם באין חייב מיתה מותר למסרו כשיחדוהו והכי קיי"ל [י"ד קנ"ז מ"א]:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}