עריכת הדף "תפארת ישראל - יכין/עירובין/ט"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

{{עוגןמ|א}} '''כל גגות העיר רשות אחת''' <br> אף שלא עירבו הדיורין שתחתיהן, מותר להוציא מגג לגג כלים ששבתו שם, דמדאין תשמישן תדיר כבתים, ל"ג בה רבנן:


{{עוגןמ|ב}} '''ובלבד שלא יהא גג גבוה עשרה או נמוך עשרה''' <br> מגג האחר, דבכה"ג גזרינן משום תל בר"ה י"ט ורחב ד"ט, דלא ליתא לכתף עליו מחבירו. ונ"ל דמה"ט נקט ר"מ היה אחד גבוה ואחד נמוך, והרי היינו הך דהרי כשאחד גבוה, בהכרח שהשני נמוך כקושי' רבתוי"ט, אבל כיון דכל עיקר טעמא דר"מ משום דגזור אטו עמוד בר"ה א"כ סד"א דוקא בשרק גג אחד גבוה גזור, דדמי שפיר הבית הגבוה לעמוד. אבל בשכל שורת הבתים גבוה ורק אחד מהן נמוך, הו"א דשורה שלימה לא דמי לעמוד, רק הגג הנמוך נדמה לגומא ברה"י דלא גזור בה ר"מ אטו גומא בר"ה, קמ"ל דלא פלוג, אמנם טעמא דלא גזור בגומא נ"ל משום דגומא בר"ה ל"ש שלא יכשלו שם בנ"א:


{{עוגןמ|ג}} '''וחכמים אומרים כל אחד ואחד רשות בפני עצמו''' <br> וצריכין לערב. ובחצירות וקרפיפות מודו ר"מ ורבנן דמותר להוציא מחצר לחצר ומקרפף לקרפף כלים ששבתו שם, אבל מחצר לקרפף או איפכא לא, רק דבמגג לגג מחמרי חכמים טפי מר"מ, ובמגג לחצר מקילי חכמים טפי מר"מ (כך מוכח מש"ס צ"א ע"א):


{{עוגןמ|ד}} '''רבי שמעון אומר אחד גגות ואחד חצרות ואחד קרפיפות''' <br> חצר שאחורי הבתים:


{{עוגןמ|ה}} '''רשות אחד לכלים''' <br> נ"ל דהך "לכלים" וכו', אכולה בבאי קאי, ור"ל, הא דפליגי ר"מ ורבנן ור"ש, דוקא לכלים וכו':


{{עוגןמ|ו}} '''ולא לכלים ששבתו בתוך הבית''' <br> והביאן לחצר ע"י שערבו בני החצר, אסור לכ"ע להוציאן לחצר אחרת שלא ערבו עם חצר זו. והלכה כר"ש (שע"ב):


{{עוגןמ|ז}} '''גג גדול סמוך לקטן''' <br> כזה?:


{{עוגןמ|ח}} '''הגדול מותר''' <br> מותר להעלות לשם כלי הבית שלמטה, ודוקא שאין הבית הגדול מחובר לבתים אחרים, גם שאין קרקעית גג הגדול מתפשט להלן ממעל למחיצות הבית שתחתיו, דעי"ז מחיצות הבית ניכרות לעומד על הגג הגדול, ואמרינן גוד אסיק מחיצתא (תוס' דפ"ט א' וא"ח שע"ד). ומיירי ג"כ דאית לגדול גפוף (ר"ל עודף מכאן ומכאן, והוא מלשון גף וכנף) לכל צד מהפרצה, דהו"ל הפרצה כפתח, גם מיירי שאין בפרצה י' אמות, ובחסר חד מהנך, גם גדול אסור:


{{עוגןמ|ט}} '''והקטן אסור''' <br> ודוקא בנכנסים כותלי קטנה בגדולה (אב"י ומופלגים ג' טפחים מכותלי אורך הגדולה), דאם לא כן גם קטנה מותר בגפופים שבגדולה (ש"ס ד"ט ב'). מיהו בנפרצה בשבת, מותר, מדהותר למקצת שבת (כלעיל פ"ז כ"א):


{{עוגןמ|י}} '''חצר שנפרצה לרשות הרבים''' <br> שנפרץ כל הכותל שבינה לר"ה, ולא נשאר פצימין (ר"ל מזוזות ועודף מכאן ומכאן), או שהפרצה יותר מי' אמות:


{{עוגןמ|יא}} '''או מרשות היחיד לתוכה חייב''' <br> אפי' נפרץ בשבת:


{{עוגןמ|יב}} '''דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים מתוכה לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכה פטור מפני שהיא ככרמלית''' <br> וה"ה מרה"י לתוכה פטור מה"ט [רק נקט ר"ה לרבותא אף שקודם שנפרץ היה חייב עלה. והא דלא נקבו רבנן רה"י כר"א. נ"ל משום דבש"ס אמרינן, דתוך החצר כ"ע מודו דדינו ככרמלית, ופליגי רק במקום המחיצה שנפרצה, דהו"ל צדי ר"ה. ר"א ס"ל כר"ה הוה, ורבנן ס"ל כרה"י הוה, והא דקאמר ר"א תוכה לאו דוקא, רק ר"ל מקום המחיצ', ורבנן הכי קא"ל, כמו מתוכה ממש לר"ה מודית דפטור דהרי כרמלית היא, כמו כן מקום מחיצה, לדידן, כרמלית היא, א"כ שפיר לא מצו רבנן למנקט מתוכה לרה"י, דהרי מתוכה ממש לרה"י אפשר דחייב לכ"ע. כדקאמר בש"ס בשנאבד לרבים דרך באותו חצר. אבל מתוכה לר"ה לכ"ע פטור, דאפילו בשנאבד לרבים דרך שם, הרי הו"ל כמטלטל פחות מד"א בר"ה (ותוס' דצ"ג ב' תי' באופן אחר)]:


{{עוגןמ|יג}} '''חצר שנפרצה לרשות הרבים משתי רוחותיה''' <br> אפי' מרוח א' שתופס ב' רוחות, דהיינו בקרן זוית, דאז אפי' אין בפרצה י' אמות, פתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. מיהו צורת הפתח, דהיינו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה ע"ג, אפי' באלכסון שרי (שס"ג ס"ל):


{{עוגןמ|יד}} '''וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו''' <br> בקרן זוית כלעיל. ומיירי שאין תקרה פרוסה על זוית הפרוץ, דאל"כ פי תקרה יורד וסותם:


{{עוגןמ|טו}} '''או לחייו''' <br> קורתו או לחיו גרסינן, דבחד קורה ובחד לחי סגי:


{{עוגןמ|טז}} '''מותרין באותו שבת''' <br> שנפרץ בו, מדהותר למקצת שבת:


{{עוגןמ|יז}} '''ואסורין לעתיד לבא''' <br> ר"ל בשבת הבא:


{{עוגןמ|יח}} '''ואם אסורין לעתיד לבא אסורין לאותו שבת''' <br> דאף בשבת שנפרץ בו, אסור, והכי קיי"ל. וכ"כ בחוט העירוב שניתק בשבת. מיהו בעיר שמוקפת חומה ויש בקצה רחוב היהודים חוט העירוב וניתק בשבת, ולא היה קרוב לוודאי שינתקוהו עובדי כוכבי' בשבת, הואיל ומחיצות חצונות קיימות, שבת שהותרה הותרה (שס"ה ס"ז). וכל חוט עירוב שניתק בשבת, מותר לומר לעובד כוכבים בשבת לתקנו (רע"ו). אבל בנפסק בחול ותקנו עובד כוכבים בשבת על דעת ישראל שיטלטל בה, לא מהני (מג"א שס"ב ה'):


{{עוגןמ|יט}} '''הבונה עליה על גבי שני בתים''' <br> שהן בב' צדי ר"ה, ובנה עליי' מזל"ז:


{{עוגןמ|כ}} '''וכן גשרים המפולשים''' <br> ר"ל שיכול לעבור תחתיהן, ויש לגשר ב' מחיצות תחתיה. בראשה ובסופה. ונ"ל דנקט בתים לרבותא דר"י, דאף דמחיצות הבתים לגוואי עבידן (כסוכה י"ט א'), אפ"ה מהני לטלטל תחת העליי', וקתני גשר לרבותא דרבנן, אף שב' המחיצות לגשר נעשו, אפ"ה לא מהני לרבנן:


{{עוגןמ|כא}} '''דברי רבי יהודה''' <br> דס"ל דהלכה לממ"ס דב' מחיצות הוה רה"י:


{{עוגןמ|כב}} '''וחכמים אוסרין''' <br> דס"ל דהלכה לממ"ס ג' מחיצות בעינן:


{{עוגןמ|כג}} '''ועוד אמר רבי יהודה מערבין''' <br> ר"ל משתתפין (כפ"ו מ"ה):


{{עוגןמ|כד}} '''למבוי המפולש''' <br> שיש לה ב' מחיצות, והניח קורה מכאן ומכאן בראשה ובסופה, הו"ל משום הנך ב' מחיצות של הבתים כרה"י, ומשתתפין לטלטל בה, וקמ"ל הא, אף דבמבוי שאינו מקורה ליכא למימר פי תקרה יורד וסותם כעלייה וגשר לעיל, אפ"ה סגי בב' מחיצות:


{{עוגןמ|כה}} '''וחכמים אוסרין''' <br> דס"ל, דבמפולש לא מהני קורה מכאן ומכאן, רק צריך צורת הפתח בראש הא' ועי"ז הו"ל כאילו יש לה ג' מחיצות, דצורת הפתח ג"כ כמחיצה דמי, ואז מותר מדאו' לטלטל בה, רק מדרבנן אסור מדדמי עדיין לר"ה, ומהני הקורה ברוח השני להכירא. (ועי' עירובין ד"ו א', ורבותינו קצרו כאן בפירושן):


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}