עריכת הדף "
תפארת ישראל - יכין/עירובין/ד
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{הועלה אוטומטית}} {{ניווט כללי עליון}} {{עוגןמ|א}} '''מי שהוציאוהו עובדי כוכבים''' <br> לאונסו חוץ לתחום: {{עוגןמ|ב}} '''או רוח רעה''' <br> שנטרפה דעתו ויצא, ונשתפה חוץ לתחום: {{עוגןמ|ג}} '''החזירוהו''' <br> לתוך התחום: {{עוגןמ|ד}} '''כאילו לא יצא''' <br> והרי הוא כבתחילה אף שיצא ביני ביני (כמי"א) דהכא שאני דיצא לאונסו. מיהו כשהיה היציאה או החזרה שלא באונס, אין לו כשחזר רק ד' אמות. אמנם אם חזר להעיר שהיה שם בערב שבת בין השמשות. והעיר מוקפת חומה או חוטי עירוב, אז כל העיר לו כד' אמות. ואסור רק לצאת לחוץ לעיר (ת"ה): {{עוגןמ|ה}} '''הוליכוהו לעיר אחרת נתנוהו בדיר''' <br> גדר שסביב הצאן, שיזבלו השדה במקומן: {{עוגןמ|ו}} '''או בסהר''' <br> ר"ל כמו סוהר. והיינו גדר שסביב הצאן לשמרן שלא יברחו. ודוקא כשהשומר, דר בדיר וסהר ביום ולילה (נב"י מ"ז, ועמג"א שצ"ח ה'): {{עוגןמ|ז}} '''רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אומרים מהלך את כולה''' <br> מדמוקפת מחיצות: {{עוגןמ|ח}} '''רבי יהושע ורבי עקיבא אומרים אין לו אלא ארבע אמות''' <br> מדלא הי' בין המחיצות מע"ש. וי"א דה"ט, דגזרו אטו שאין להן מחיצות: {{עוגןמ|ט}} '''מעשה שבאו מפרנדיסין''' <br> שם מקום: {{עוגןמ|י}} '''והפליגה ספינתם בים''' <br> שהיתה גוששת בנמל וקנו שביתה, ובשבת סוערת' רוח לחוץ לתחום: {{עוגןמ|יא}} '''רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הלכו את כולה''' <br> בכל הספינה, מדאית לה מחיצות, אף שיצאה בשבת חוץ לתחום: {{עוגןמ|יב}} '''רבי יהושע ורבי עקיבא לא זזו מארבע אמות שרצו להחמיר על עצמן''' <br> דאע"ג דלדידהו גם בחצר קבוע אסור, וכלעיל עכ"פ בספינה הי' ראוי להן להתיר, דמדהולכת תדיר, כל שעה כשעוקר רגלי קודם שיניחו, כבר הוציאתו הספינה לתוך ד' אמות אחרות, והו"ל כהוציאוהו עובדי כוכבים ונתנוהו תדיר לתוך ד' אמות אחרות, דבכה"ג מודו, דיש לו לעולם ד' אמות, ואפ"ה החמירו שמא עמדה פעם א' ולא הרגישו. וקיי"ל בכולהו כר"ג (שם ס"ו וז'): {{עוגןמ|יג}} '''פעם אחת לא נכנסו לנמל''' <br> (האפען) והוא חוף שבשפת הים: {{עוגןמ|יד}} '''מה אנו לירד''' <br> מהספינה לתוך העיר. כלום באנו מחוץ לתחום והרי נתכווננו ביה"ש רק לקנות שביתה במקומנו: {{עוגןמ|טו}} '''שכבר הייתי מסתכל''' <br> ע"י (פערשפעקטיף) מכוונת לראיית אלפים אמה: {{עוגןמ|טז}} '''מי שיצא''' <br> חוץ לתחום בשבת: {{עוגןמ|יז}} '''ברשות''' <br> כגון לעדות החודש. או להציל נפשות: {{עוגןמ|יח}} '''ואמרו לו כבר נעשה מעשה''' <br> ואינך צריך לילך וכ"ש בלא נעשה עדיין מעשה, ובא זה ועשה מעשה, יש לו אלפיים לכל רוח: {{עוגןמ|יט}} '''יש לו אלפים אמה לכל רוח''' <br> סביב מעמדו במקום שנאמר לו: {{עוגןמ|כ}} '''אם היה בתוך התחום''' <br> ר"ל אם אלפים שנתנו לו, נכנסין לתוך אלפים של עירו, אפי' רק אמה א': {{עוגןמ|כא}} '''שכל היוצאים להציל''' <br> נ"ל דר"ל כמו "וכל היוצאין" וכו', כמו שאפר כירה מוכן ריש ביצה (אב"י במשנה שבגמ' הגי' "כל, ובציון שבגמ' על המשנה הגי' וכל): {{עוגןמ|כב}} '''חוזרין למקומן''' <br> ר"ל במלת "כל", דאפי' הכלי זיין שיצא, מותר להחזירו ולטלטלו לביתם אם הן תוך אלפים מביתן (ת"ז): {{עוגןמ|כג}} '''מי שישב בדרך''' <br> בע"ש: {{עוגןמ|כד}} '''ועמד''' <br> משחשיכה: {{עוגןמ|כה}} '''וראה והרי הוא סמוך לעיר''' <br> ר"ל תוך תחומה: {{עוגןמ|כו}} '''הואיל ולא היתה כוונתו לכך''' <br> ר"ל שלא התכוון לקנות שביתה בעיר, דהרי לא ידע ביה"ש שהוא תוך תחומה: {{עוגןמ|כז}} '''לא יכנס''' <br> להיות תחומו כבני עיר, רק תחומו הוא סביב למקום שביתתו, ואינו רשאי לילך בכל העיר, רק עד מקום שיכלו אלפים שממקום שביתתו: {{עוגןמ|כח}} '''ר' יהודה אומר יכנס''' <br> דדינו כבני עיר והכי קיי"ל (ת'): {{עוגןמ|כט}} '''אמר רבי יהודה מעשה היה ונכנס ר' טרפון בלא מתכוין''' <br> ר"ל שהי' בא בדרך, ולא התכוון לקנות שביתה בעיר, ואעפ"כ נכנס: {{עוגןמ|ל}} '''ולא ידע שחשיכה יש לו אלפים אמה לכל רוח''' <br> דישן מדאין בו דעת הו"ל כחפצי הפקר שקונין שביתה במקומן להיות להם אלפים סביב: {{עוגןמ|לא}} '''וחכמים אומרים אין לו אלא ארבע אמות''' <br> דס"ל דהפקר אינו קונה שביתה, רק הוא כרגלי המוצאו. ולהכי הישן אין לו רק ד' אמות, דדינו כיוצא חוץ לתחום. וקיי"ל בישן כריב"נ. דהואיל וניעור קנה (כמ"ד) ישן נמי קנה., ובחפצי הפקר קיי"ל כחכמים. מיהו חפצי עובד כוכבים קונין שביתה במקומן, ובהביאן לעיר מחוץ לתחום, והעיר מתוקנת בצורת הפתח, מותר לטלטלן בכל העיר כד' אמות, אבל אסור להוציאן חוץ לעיר (ת"א): {{עוגןמ|לב}} '''והוא באמצען''' <br> דחכמ' ס"ל ד' אמות לכל רוח ור"א ס"ל ב' אמות לכל רוח: {{עוגןמ|לג}} '''לאיזה רוח שירצה ילך''' <br> אותן ד" אמות. ולרמ"א קיי"ל כר"א, ולמג"א קיי"ל כר' יהודה. וי"א דלטלטל אין לו רק ד' אמות (וי"א גם אלכסונן), אבל להילוך יש לו ד' אמות לכל צד (שמ"ט ושצ"ו): {{עוגןמ|לד}} '''היו שנים''' <br> ב' אנשים: {{עוגןמ|לה}} '''מקצת אמותיו של זה בתוך אמותיו של זה''' <br> כגון שרחוקים מהדדי ו' אמות, נמצא שב' אמות אמצעיות שניהן מותרין בהן, ולר"א לעיל מיירי שרחוקים מהדדי ג' אמות: {{עוגןמ|לו}} '''מביאין ואוכלין באמצע''' <br> ולא גזרינן שיאכלו זה מזה אפי' לב"ש (סוכה פ"ב מ"ז) דהכא רק מדרבנן הוא: {{עוגןמ|לז}} '''היו שלשה והאמצעי מובלע ביניהן''' <br> ויש בין ב' החיצונים ח' אמות, ולר"א לעיל ד' אמות: {{עוגןמ|לח}} '''אמר ר' שמעון למה הדבר דומה לשלש חצרות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים''' <br> דמדפתוחה כל א" לר"ה אין להן דריסת רגל זה על זה: {{עוגןמ|לט}} '''אסורות זו עם זו''' <br> ולמה אתם אוסרים התם ב' החיצונים לאמצעית, ורבנן ס"ל, התם מדרבים נינהו החיצונים, חיישי' שיוציא א' מחיצונה זו לחיצונה חברתה, והדר באמצעי' לא יזכירו כשיראהו מוציא, שלא ידע מאיזה חיצונית הוא, אבל הכא האמצעי יזכיר לכל א' שלא יוציא (אב"י ואילה"ק כי רבים נינהו נמי, מ"ש מי' בנ"א דמסתפגין באלונטית א' דאדרבה מדרבים נינהו מדכרי אהדדי (כשבת פכ"ב מ"ה), י"ל התם מסתפגין ביחד, להכי יזכירו זל"ז. משא"כ הכא אינן משתמשין ביחד, דמי למדורה דאפי' ביושבין ביחד אין קורין, מדאין א' מרגיש כשיבעיר חבירו, כא"ח רה"ע ס"ה). וקיי"ל כר"ש. מיהו דוקא בנתנו ב' חצרות החיצוניות עירובן בב' בתים באמצעית. או שנתנה אמצעית עירובה בזו ובזו, אבל בנתנו ב' החצוניות עירובן באמצעי' בבית א'. כולן מותרין זה עם זה (שע"ח): {{עוגןמ|מ}} '''או גדר''' <br> והוא תוך ב' אלפים ממקומו. ואם ירוץ יגיע לשם קודם שתחשך, אבל רוצה לנוח: {{עוגןמ|מא}} '''לא אמר כלום''' <br> ודוקא שיש תחת האילן ח' אמות או יותר, דהואיל ולא פירש איזה ד' אמות בחר, לאו שביתה הוא, ובמקומו נמי לא התכוון לקנות שביתה, ולהכי אין לו רק ד' אמות, כמוצא את עצמו חוץ לתחום כלעיל ריש פרקן, אבל ביש תחת האילן ז' אמות, הרי אמה האמצעית ודאי מבוררת לשביתתו, בין שקבע הד' אמות מהאי גיסא או מהאי גיסא (כ"ה דעת הרי"ף ורמב"ם. ולשאר פוסקים דרך אחר בזה בסי' ת"ט סי"א): {{עוגןמ|מב}} '''אם אינו מכיר''' <br> אילן או גדר: {{עוגןמ|מג}} '''או שאינו בקי בהלכה''' <br> שלא ידע שיועיל לו אמירתו: {{עוגןמ|מד}} '''כטבלא מרובעת כדי שיהא נשכר לזויות''' <br> נ"ל דר' חנינא רק הכא פליג וס"ל דמשערין אותן עגולות מדשבת בשדה שאין שם היכר מחיצות, משא"כ לקמן רפ"ה דשבת בעיר אפי' היא עגולה עכ"פ יש לה היכר ד' רוחות להכי מודה דסגי בטבלא מרובעת. ועוד נ"ל דלהכי נקט בכפל, מרובעות, כטבלא מרובעת, דאי נקט מרובעות לחוד, סד"א דה"ק דכפי שיעור העגול יהיה הריבוע, ולא פליג את"ק בשיעור הליכתו, רק בשטח הליכתו (או איפכא דס"ל דכפי שיעור הריבוע יהי' העגול, ולא פליג את"ק בשטח הליכתו רק בשיעור הליכתו) קמ"ל דבתרתי פליג בשיעור ובתואר השטח. ודייק רמ"מ (פכ"ז משבת) מדנקט תו "שיהא נשכר הזויות", ולא קאמר "האלכסוני", ש"מ דאינו נשכר האלכסוני' רק בזוית, ודלא כיש פוסקים דיש לו ב' אלפים ות"ת אמות לכל רוח. ועכ"פ מתיר בתשו' נודע ביהודה (מ"א) למדוד באופן שיהי' רבוע התחום שלא כנגד רבוע העולם, כדי שיגיע קרן התחום שהוא ת"ת אמות יותר מאלפיים, למקום ברוצה לילך (ועי' פתיחה): {{עוגןמ|מה}} '''העני מערב ברגליו''' <br> דמדהוא בדרך שהוא עיף. הו"ל כעני שמערב ברגליו. והרי כבר החזיק בדרך. ויכול להגיע שם, ולהכי סגי בשיאמר שביתתי במקום פלוני: {{עוגןמ|מו}} '''אין לנו אלא עני''' <br> דעיקר עירוב בפת, רק לפני מי שאין לו פת, או לבא בדרך שהוא עיף הקילו לערב ברגליו: {{עוגןמ|מז}} '''שלא יצא ויערב ברגליו''' <br> דעיקור עירוב ברגל וקונה משם שביתה, והכי קיי"ל. מיהו היושב בביתו ואומר שביתתי במקום פלוני, לכ"ע לא מהני (ת"ט י"ג): {{עוגןמ|מח}} '''מי שיצא לילך בעיר שמערבין בה''' <br> ר"ל שיצא להניח שם פת לעירוב לצורך בני עירו: {{עוגןמ|מט}} '''והחזירו חבירו''' <br> דא"ל עת חמה או צינה היום: {{עוגןמ|נ}} '''הוא מותר לילך''' <br> למחר למקום שרצה לערב, דמדהחזיק בדרך, הו"ל כבא בדרך לעיל. מיהו באינו עני והתכוון מתחלה לילך להחזיק בדרך ולחזור, לכ"ע לא מהני (ת"י א'): {{עוגןמ|נא}} '''וכל בני העיר אסורין''' <br> ואין להם רק אלפים מהעיר סביב: {{עוגןמ|נב}} '''הרי זה חמר גמל''' <br> ר"ל כגמל שרוצה לילך. וחמור החלש האסור עמו מושכו לאחוריו ומעכבו וה"נ קאמר למיל מ"ד. וה"נ מספקא לי'. אי דינו כעשיר ותחומו כבני עיר, או דנו כעני ושביתתו במקום שרצה לערב, להכי אין לו רק אלפים שבין ביתו למקום שרצה לערב. וקיי"ל כר"י (ת"י ג'): {{עוגןמ|נג}} '''לא יכנס''' <br> ואין לו רק ד' אמות: {{עוגןמ|נד}} '''שתים''' <br> ר"ל אם עומד באמה שניי': {{עוגןמ|נה}} '''יכנס''' <br> אזיל לטעמיה (במ"ה) דס"ל דהוא באמצען, וס"ל נמי הבלעת תחומין מלתא היא, וכיון דאמה ב' שלו מובלעת בתחומו, כיון דעל על: {{עוגןמ|נו}} '''שלש''' <br> אם עומד באמה ג': {{עוגןמ|נז}} '''לא יכנס''' <br> דהרי אינן מובלעין בתחומו. וקיי"ל דבשכח ויצא חוץ לתחום הבלעת תחומין מלתא ואפי' עומד באמה ד' (ת"ה מג"א א'): {{עוגןמ|נח}} '''מי שהחשיך חוץ לתחום''' <br> של העיר: {{עוגןמ|נט}} '''לא יכנס''' <br> רק ממקום שביתתו יש לו אלפים לכל רוח: {{עוגןמ|ס}} '''אפילו חמש עשרה אמות יכנס''' <br> דט"ו אמה הוא בקירוב השיעור מה שנתמעט מדידת אלפים ע"י ב' אחיזות שבכל חבל, כשתופסין בו למדוד התחום: {{עוגןמ|סא}} '''שאין המשוחות''' <br> מודדי התחומין: {{עוגןמ|סב}} '''ממצין''' <br> ר"ל אין מצמצמין: {{עוגןמ|סג}} '''את המדות מפני הטועין''' <br> שיוצאין בטעות, ואין נזכרין עד שעברו להלאה מסימן התחום. מיהו ברישא שיצא במזיד מודה ר"ש וקיי"ל כת"ק (שם ס"ג): {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה 2-3
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כ
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי עליון/תפארת ישראל - יכין
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:סרגל מפרשי המשנה/פנים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל משנה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל משנה/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:עוגן מספור
(
עריכה
)
תבנית:עוגןמ
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:רווח קל
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשי הש"ס תחתון
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף