עריכת הדף "
תפארת ישראל - יכין/מכשירין/ו
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{הועלה אוטומטית}} {{ניווט כללי עליון}} {{עוגןמ|א}} '''מפני הכנימה''' <br> ר"ל שלא יתליעו: {{עוגןמ|ב}} '''אם נתכוין לכך''' <br> שירד עליהן הטל. וה"ה בשמח כשידע: {{עוגןמ|ג}} '''שיש להן מעשה''' <br> בנתנו טל ומים להדיא בכוונה: {{עוגןמ|ד}} '''המעלה את האגודות''' <br> של ירק: {{עוגןמ|ה}} '''ואת הקציעות''' <br> תאנים כתושים יחד כככר: {{עוגןמ|ו}} '''בשביל שימתינו''' <br> שיתלחלחו מאליהן באויר: {{עוגןמ|ז}} '''אינן בכי יותן''' <br> בירד עליהן טל: {{עוגןמ|ח}} '''טמאין''' <br> דהמוכרים ילחלחום כדי שיראו רטובים והוכשרו. והכל ממשמשים בהן ונטמאו: {{עוגןמ|ט}} '''ר' יהודה מטהר בלחים''' <br> שאז א"צ להרטיבה מדנקטף מאילן בקרוב. ולא הוכשרו: {{עוגןמ|י}} '''אמר רבי מאיר וכי מפני מה טימאו אלא מפני משקה הפה''' <br> ולא מחשש זילוף ומשמוש. רק מדרגיל להתיר אגודן בפיו. ונטמאו מהרוק. ולהכי אפילו נקטף מקרוב טמא. כירושלמי. רב"א: {{עוגןמ|יא}} '''כל הקמחין והסלתות של בית השוקים טמאים''' <br> שנלתתו החטים והוכשרו. ונטמאו ע"י משמוש שאח"כ: {{עוגןמ|יב}} '''החילקה''' <br> מיני גרויפען. כל גרעין נחלק לב': {{עוגןמ|יג}} '''הטרגיס''' <br> א' לג': {{עוגןמ|יד}} '''והטסגי''' <br> א' לד': {{עוגןמ|טו}} '''טמאים בכל מקום''' <br> אף שלא של שווקים. מדהכל לותתין: {{עוגןמ|טז}} '''כל הביצים בחזק' טהרה חוץ משל מוכרי משקה''' <br> שנתלחלחו ממשקה טופח שבידים והוכשרו. ונטמאו אח"כ ממשמוש: {{עוגןמ|יז}} '''ואם היו מוכרין עמהן פירות יבשים טהורות''' <br> שמנגבים ידיהם כל פעם שיגעו במשקה. שלא יטנפו הפירות: {{עוגןמ|יח}} '''כל הדגים בחזקת טומאה''' <br> מדמנער עליהן הרשתות עם מים. וכשמתו הוכשרו. ונטמאו ממשמוש. רב"א: {{עוגןמ|יט}} '''רבי יהודה אומר חתיכת''' <br> של דג: {{עוגןמ|כ}} '''אלתות''' <br> שם מקום: {{עוגןמ|כא}} '''הרי אלו בחזקת טהרה''' <br> שאין נותנין עליהן מים שלא יפסידום: {{עוגןמ|כב}} '''כל הציר''' <br> זיעת הדגים שע"י מליחה. דאף דהוא אמק"ט. עכ"פ מדרבו מים שנותנין בו על הציר. מק"ט: {{עוגןמ|כג}} '''בחזקת טומאה''' <br> מידים שמשמשו: {{עוגןמ|כד}} '''ועל כולם עם הארץ נאמן לומר טהורים הן''' <br> ר"ל שלא הוכשרו. ונ"ל משום דאיכא חזקת טהרה למאכלין. ואיכא נמי ס"ס. ספק לא נפל עליהן מים כלל. או נפל ולא הוה ניחא ליה. וראייתי מפ"ג דתוספתא. דגם מעכו"ם נקחין. והא דנקט במתני' נאמנים. היינו אפילו הורע החזקה במקצת. דוגמת מה דאמרינן כתובות דכ"ח דנאמן לומר בתולה היא מדרוב נשים בתולות נשאות ועמ"ש אהלות פ"ה סימן כ"ב: {{עוגןמ|כה}} '''מפני שהן מפקידין אותה אצל עם הארץ''' <br> ואי לאו דנאמן היכי מפקידין. ולרב"א טעמא דעל דגה אינו נאמן קא' מפני וכו'. ור"ל שמא נפל עליו רוב מים אצל הע"ה האחר והוא לא ידע: {{עוגןמ|כו}} '''ר"א בן יעקב אומר ציר טהור''' <br> כגון ציר של ע"ה שהוא בחזקת טומאה כנ"ל. והושק למים. דנטהר ממ"נ אי רוב מים הוה הרי הועיל לו השקה. ואי רוב ציר לא כטמא כלל. דציר אמק"ט: {{עוגןמ|כז}} '''שנפל לתוכו מים כל שהן טמא''' <br> ר"ל מק"ט. דסד"א דוקא קודם השקה. הוה מחזקינן ליה בטומאה. מדלא הוה חזקת טהרה לציר זה. משא"כ השתא דוודאי טהור היה. אמק"ט מס' רוב מים. קמ"ל כיון דוודאי אוסיף מים כל שהוא. מחזקינן בע"ה דעביד לציר פלגא ופלגא. והשתא הו"ל רובא מים ומק"ט. כך נ"ל. [ודברי רב"א תמוהים דפי' מתני' דלא כמסקנא [בכורות דכ"ג ע"ב]. גם דברי רש"י שם תמוהים לפע"ד. שכתב דבהוסיף מים מעט. חוזר לטומאה ישנה. למ"ד טומאה שנתבטל חוזר וניער. ותמוה וכי הכא נתבטל מעיקרא. והרי השקה כזריעה ונטהר. ואילו הוה נמי מעיקרא. הנהו פורתא דמים דאוסיף. היה נטהר בהשקה. והשתא טומאה זו מהיכן בא. ואי"ל דכיון דמחזקינן ליה מעיקרא בפלגא ופלגא. לא הועיל לו השקה ואפ"ה בר קבולי טומאה היה. ליתא. דא"כ מה"ט לא נטהרהו מעיקרא בהשקה. אע"כ דבפלגא ופלגא ל"ג רבנן וכדמסיק. וי"ל דבפלגא ל"ג רבנן היכא דלא אוסיף]: {{עוגןמ|כח}} '''שבעה משקין הן''' <br> להכשיר. ולרמב"ם פ"ד מאוכלים. אמקט"ו רק אלו: {{עוגןמ|כט}} '''ודבש דבורים''' <br> דקרא מצריך משקה. ורק אלו נקראים בתורה בשם משקה: {{עוגןמ|ל}} '''דבש צרעים''' <br> ארבה: {{עוגןמ|לא}} '''טהור''' <br> דלא נקרא משקה בתנ"ך: {{עוגןמ|לב}} '''ומותר באכילה''' <br> אף דיש לו שם לווי. ואינו כיוצא מטמא טמא. דמבחוץ מייתי ליה: {{עוגןמ|לג}} '''מי רגלים''' <br> דוקא דאדם: {{עוגןמ|לד}} '''בין גדולים בין קטנים''' <br> בין של אדם גדול או קטן. רב"א. ור"ל דאף דשל אדם גדול מסריח טפי. אפ"ה לא דמי למי טבריה במ"ז. כך נ"ל: {{עוגןמ|לה}} '''לדעתו ושלא לדעתו''' <br> ר"ל אפילו הטיל מים שלא לדעתו: {{עוגןמ|לו}} '''ודם הקזה לשתיה''' <br> שנתכוון להשקותו לאדם ולבהמה. לאפוקי בהקיזה לרפואתה ולשפכו אח"כ: {{עוגןמ|לז}} '''מי חלב''' <br> מאלקען בל"א: {{עוגןמ|לח}} '''והמוחל''' <br> מים שחורים היוצא מזיתים. והו"ל מי פירות דאינו מכשיר לר"ש: {{עוגןמ|לט}} '''שאין המוחל יוצא מידי שמן''' <br> ר"ל שמן מעורב בו. ואי"ל דלתבטל במעוטו כפ"ד מ"י. נ"ל דבנולדו שניהן יחד לא שייך בטול. ותו דדרך לחצוחי שמן לצוף למעלה ומדנראה האיסור לעינים. א"א שיתבטל: {{עוגןמ|מ}} '''דם השרץ כבשרו''' <br> ומצטרף לבשר בכעדשה. אבל אינו מטמא בפ"ע: {{עוגןמ|מא}} '''מטמא ואינו מכשיר''' <br> דאפקיה קרא מהכשר: {{עוגןמ|מב}} '''ואין לנו כיוצא בו''' <br> שיהיה מטמא דם כבשר ובשעורו. רב"א: {{עוגןמ|מג}} '''אלו מטמאין ומכשירין''' <br> בבת א': {{עוגןמ|מד}} '''ורביעית''' <br> דם: {{עוגןמ|מה}} '''ודם הנדה''' <br> ה"ה זבה ויולדת. ה"ה דם פצעה וחלבה של כולהו: {{עוגןמ|מו}} '''ואם נפל על הדלעת גורדה''' <br> דדם אדם אסור מד"ס: {{עוגןמ|מז}} '''אלו לא מטמאין''' <br> אפילו ביוצא מטמא: {{עוגןמ|מח}} '''והליחה סרוחה''' <br> שממכה או רוק סרוח: {{עוגןמ|מט}} '''והראי''' <br> צואה. ול"ד לפ"ה סוף מ"ו. נ"ל התם צואת בהמה אינו מאוס כברכות דכ"ה ויחזקאל ד' ט"ו: {{עוגןמ|נ}} '''ומשקה בן שמונה''' <br> דם ורוק ומי רגלים מתינוק הנולד לח' חדשים. דאף שחי. הוא כאבן: {{עוגןמ|נא}} '''אע"פ שיוצאין נקיים''' <br> ע"י שלשול שגורמין. אפ"ה אמ"ט ואינו מכשיר וכ"כ דם וכו': {{עוגןמ|נב}} '''ר"א מטמא באלו''' <br> ר"ל דמכשיר ומק"ט: {{עוגןמ|נג}} '''חלב האשה מטמא לרצון''' <br> ר"ל בחולב בכוונה: {{עוגןמ|נד}} '''ושלא לרצון''' <br> בנטף מדדיה: {{עוגןמ|נה}} '''שדם מגפתה''' <br> פצעה. דהו"ל משקה כדם חללים. דמה לי קטלה כולה או פלגא: {{עוגןמ|נו}} '''טמא''' <br> וראוי להשוות משקין היוצאים ממנה: {{עוגןמ|נז}} '''יטמא חלב הבהמה שלא לרצון שדם מגפתה טהור''' <br> דאינו דם חללים: {{עוגןמ|נח}} '''אמר להם מחמיר אני בחלב מבדם''' <br> ואין ללמוד קולא בחלב מדם מגפתה של בהמה: {{עוגןמ|נט}} '''שהמשקים היוצאין מהן''' <br> מענבים וזיתים שבהן: {{עוגןמ|ס}} '''לרצון''' <br> אפילו רק לרפואה: {{עוגןמ|סא}} '''ושלא''' <br> ואפ"ה שלא לרצון וכו': {{עוגןמ|סב}} '''טהורים''' <br> כספ"ה וכ"כ בחלב בהמה הול"ל אף דלרפואה טמא. שלא לרצון טהור: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה 2-3
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כ
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי עליון/תפארת ישראל - יכין
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:סרגל מפרשי המשנה/פנים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל משנה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל משנה/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:עוגן מספור
(
עריכה
)
תבנית:עוגןמ
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:רווח קל
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף