עריכת הדף "תפארת ישראל - יכין/כתובות/יא"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

{{עוגןמ|א}} '''אלמנה נזונת מנכסי יתומים''' <br> לדידן אפילו ממטלטלי, דתנאי כתובה דינה ככתובה עצמה. ונזונת כל זמן שלא תתבע הכתובה, מיהו מנהגינו שיכולים יורשים לסלקה אחר צ' יום [צ"ג ג']:


{{עוגןמ|ב}} '''מעשה ידיה שלהן ואין חייבין בקבורתה''' <br> קמ"ל אף בלא קבלה כתובתה, כגון שהניח רק מטלטלין, דלא משתעבדי לה, וא"כ הו"ל כיורשי כתובתה אפ"ה פטירי:


{{עוגןמ|ג}} '''יורשיה יורשי כתובתה''' <br> נקט יורשיה יורשי וכו', ש"מ דאיירי באשה שיש לה ב' מיני יורשין, והיינו יורשי שומרת יבם [פ"ח מ"ו] אין חייבים בקבורתה רק אותן שיורשין כתובתה:


{{עוגןמ|ד}} '''חייבין בקבורתה''' <br> ובמתה ולא נשבעה, כולן פטורין מלקברה, ונקברה מהצדקה [אה"ע פ"ט]:


{{עוגןמ|ה}} '''אלמנה בין מן הארוסין''' <br> שאינה נזונת, ומוכרת רק לכתובתה:


{{עוגןמ|ו}} '''בין מן הנשואין''' <br> שמוכרת למזונות:


{{עוגןמ|ז}} '''מוכרת שלא בבית דין''' <br> מומחין, אבל צריכין ג' בקיאין בשומת קרקע:


{{עוגןמ|ח}} '''מוכרת שלא בבית דין''' <br> שלא תרעב:


{{עוגןמ|ט}} '''מכרה כתובתה''' <br> ק' ור':


{{עוגןמ|י}} '''נתנה כתובתה לאחר''' <br> ה"ה מחלה ליתומים, דבכל הנהו גוונא בעשתה כן אפילו בחיי בעל, אין לה מזונות מיורשים [צ"ג ח']:


{{עוגןמ|יא}} '''לא תמכור את השאר''' <br> רצונו לומר לא תמכר בנכסי בעלה לגבות השאר, דהיינו לגבות התוספת:


{{עוגןמ|יב}} '''אלא בבית דין''' <br> מדאין לה מזונות. ור"ש היא דס"ל דלכתובה לא תמכר:


{{עוגןמ|יג}} '''וחכמים אומרים מוכרת היא אפילו ארבעה וחמשה פעמים''' <br> ר"ל פסקי פסקי, ואעפ"כ מוכרת וכו':


{{עוגןמ|יד}} '''ומוכרת למזונות שלא בבית דין''' <br> דס"ל אף שגבתה קצת כתובתה, אפ"ה נזונת:


{{עוגןמ|טו}} '''וכותבת''' <br> בשטר מכירה באותן שתמכר למזונות:


{{עוגןמ|טז}} '''למזונות מכרתי''' <br> שלא יאמרו שהיא רעבתנית, שמכרה כולן למזונות ובאותן שתמכר לכתובה תכתוב לכתובה מכרתי, רק התנא קיצר בלשון:


{{עוגןמ|יז}} '''נתקבלה כתובתה''' <br> ואין המכר בטל, דאין אונאה לקרקעות כלל. וי"א דביתר מפלגא יש אונאה לקרקעות [ח"מ רכ"ז]:


{{עוגןמ|יח}} '''אפילו היא אומרת אחזיר דינר ליורשין מכרה בטל''' <br> אבל במכרה בשויה. מכרה קיים ותחזיר המותר [אה"ע ק"ג ז']:


{{עוגןמ|יט}} '''בשדה בת תשעה קבים''' <br> ר"ל שמקצת שדה שמכרה שלא כדין, או מה שנשאר מהשדה ביד יתומים, או ששניהן יחד, היה כדי בית ט' קבין והוא ע"ה אמה אורך על רוחב נ' אמה, וזהו שיעור שדה:


{{עוגןמ|כ}} '''ובגינה בת חצי קב''' <br> זהו שיעור גנה והוא נ' אמה אורך על רוחב ד' אמות וטפח:


{{עוגןמ|כא}} '''שום הדיינין''' <br> ששמו ומכרו לשלם לאלמנה כתובתה:


{{עוגןמ|כב}} '''מכרן בטל''' <br> אפילו בקרקעות. אבל בפחות משתות מכרן קיים:


{{עוגןמ|כג}} '''אבל אם עשו אגרת בקורת''' <br> שכתבו לאלמנה שיכריזו לה שלוחי ב"ד שיבקרו בנ"א לקנות השדה:


{{עוגןמ|כד}} '''או שוה מאתים במנה מכרן קיים''' <br> בהא מודה ת"ק, ודוקא עד פלגא, והכי קיי"ל [שם]:


{{עוגןמ|כה}} '''השניה''' <br> שניות לעריות [כפ"ב דיבמות מ"ד] אפילו הכיר בה:


{{עוגןמ|כו}} '''והאילונית''' <br> שלא הכיר בה:


{{עוגןמ|כז}} '''אין להם כתובה''' <br> ק' ור', ממאנת מדיצאה מעצמה, שנייה, קנסוה רבנן מדמרגילתו שישאנה דאשה רוצה בנשואין יותר מאיש, וזאת אינה מפסדת מהנשואין, דהיא וולדה כשרים, ואילונית מדמקח טעות. מיהו תוס' יש להן:


{{עוגןמ|כח}} '''ולא פירות''' <br> בלקטן הבעל. וי"א אפילו הן בעין [ועפ"ט דיבמות מ"ג ואה"ע קט"ז]:


{{עוגןמ|כט}} '''ולא מזונות''' <br> אפילו לאחר מותו [אה"ע קט"ז]:


{{עוגןמ|ל}} '''ולא בלאות''' <br> כל חד כדאית ליה, ממאנת, לרי"ף בין נכמ"ל או נצ"ב שבלו לגמרי ע"י תשמישו פטור הבעל לשלם, אבל מה שמכר מנמ"ל חייב לשלם, ולרש"י גם במכרן הבעל פטור מלשלמן. ובשנייה, לרי"ף נכ"מ שבלה אותן הבעל ע"י תשמישו פטור, ולרש"י ותוס' ורא"ש אפילו מכרן פטור מלשלמן, וכ"ש מה שנגנב או נאבד מהן דפטור, אבל מה שבלה מנצ"ב או שנאבד מהן חייב לשלם לכולי עלמא בשנייה. ובאיילונית כשלא הכיר בה, דינה כחייבי לאוין דאבלאות של נצ"ב פטור ואבלאות של נ"מ חייב. מיהו בכולן מה שהוא בעין מנכ"מ ונצ"ב נוטלת [שם]:


{{עוגןמ|לא}} '''ואם מתחלה נשאה לשם אילונית יש לה כתובה''' <br> וכל תנאיה:


{{עוגןמ|לב}} '''יש לה כתובה''' <br> וכל תנאיה. ודוקא בהכיר בה, ואפ"ה אין לה מזונות בחייו [שם]:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}