עריכת הדף "תפארת ישראל - יכין/כתובות/ג"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

{{עוגןמ|א}} '''אלו נערות''' <br> אף שהן פסולות:


{{עוגןמ|ב}} '''שיש להן קנס''' <br> דבאנס נערה בתולה נותן לאביה נ' כסף:


{{עוגןמ|ג}} '''ועל הנתינה''' <br> עי' יבמות [פ"ח מ"ג סי' ט"ו]:


{{עוגןמ|ד}} '''ועל הכותית''' <br> כשהחריב סנחריב שומרון הביא עכו"ם מעיר כותה ומספרוים ומבבל וכדומה והושיבם שם [כמלכים ב' י"ז פכ"ד]. וכשטרפום אריות היער, נתגיירו מיראה [ומפני שהרוב היו מכותה, נקראו כולם כותיים]. וקמ"ל דאפ"ה גרי אמת הן:


{{עוגןמ|ה}} '''ושנשתחררו''' <br> עפ"ק מ"ב:


{{עוגןמ|ו}} '''פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד''' <br> דאפילו נבעלו אז בתוליהן חוזרים:


{{עוגןמ|ז}} '''ועל אשת אחיו''' <br> מאמו, שנתקדשה ונתגרשה או נתאלמנה, או באשת אחיו מאביו שנתקדשה ונתגרשה, או בנתאלמנה והניח בנים מאחרת, דאילו עדיין אשתו הרי הוא בחנק וקלב"ם:


{{עוגןמ|ח}} '''ועל אשת אחי אביו''' <br> שנתקדשה לו ונתגרשה או נתאלמנה:


{{עוגןמ|ט}} '''אין בהן מיתת בית דין''' <br> דחיוב כרת אינו פוטר מתשלומין. מיהו בהתרו בו, דאז חייב מלקות, אז פוטר מתשלומין:


{{עוגןמ|י}} '''יתירות על בנות שלש שנים ויום אחד''' <br> דודאי נבעלה. ואף דשבוייה רק מדרבנן בחזקת בעולה, אפ"ה מדרבנן אין לה קנס, גזירה שמא תנשא שבוייה לכהן:


{{עוגןמ|יא}} '''אף על פי שגדולה''' <br> אע"ג דאסורה לכהן, אפ"ה לענין ממונא לא מצי בועל פטר נפשיה ולא קיי"ל כן:


{{עוגןמ|יב}} '''הבא על בתו''' <br> מיירי בנתארסה ונתגרשה דאז קנסה לעצמה [כר"ע במ"ג]. או מיירי בבא עליה ואח"כ בגרה [כרפ"ד] דג"כ קנסה לעצמה ולא לאביה:


{{עוגןמ|יג}} '''וכל המתחייב בנפשו אין משלם ממון''' <br> אפילו בשוגג, אבל בכרת ומלקות, רק במזיד והתראה פטור מתשלומין, ומה"ט צריך לכולה מתניתין, אע"ג דכולה כבר מדיוקא דרישא שמעינן לה, אלא משום דמשנה א' רק בלא התרו בו, והכא בין בהתרו או לא התרו בו, וגיורת דנקט היינו לאשמועינן דיוקא דסתמא דכל שמסופק אם היא בת ג' הוה כוודאי אינה בת ג' ופטור:


{{עוגןמ|יד}} '''ולא יהיה אסון ענוש יענש''' <br> לשלם דמי וולדות לבעל, הא אם יש אסון באשה, שהרגה, פטור ממון. ותנא ושייר ברישא בחייבי לאוין אלמנה לכה"ג, ותנא ושייר דסיפא בחויבי מיתות אשת אביו וכלתו, ואע"ג דהיכא דתנא "אלו" לא תנא ושייר. הכא דתני נמי בסיפא ואלו, גם בכה"ג תני ושייר [עי' פ"ק דקידושין]:


{{עוגןמ|טו}} '''נערה שנתארסה ונתגרשה''' <br> דבלא נתגרשה חייב מיתה ואין לה קנס:


{{עוגןמ|טז}} '''וקנסה לעצמה''' <br> אבל צער ובושת ופגם משלם לאביה:


{{עוגןמ|יז}} '''שנותן את הצער''' <br> מה שאין כן מפותה אין לה צער:


{{עוגןמ|יח}} '''והמפתה אינו נותן את הצער''' <br> קמ"ל אפילו היה לה צער:


{{עוגןמ|יט}} '''האונס נותן מיד''' <br> [אע"פ שכונסה]:


{{עוגןמ|כ}} '''והמפתה לכשיוציא''' <br> ר"ל כשלא יכנס:


{{עוגןמ|כא}} '''האונס שותה בעציצו''' <br> בכלי מאוס שבחר בו, דאף שמאוסה מוכרח לנשאה:

[ר"ל שלא ישאנה:]


{{עוגןמ|כב}} '''נמצא בה דבר ערוה''' <br> שזנתה אחר שכנסה:


{{עוגןמ|כג}} '''ולו תהיה לאשה אשה הראויה לו''' <br> ולא דחי העשה להלא תעשה. דכיון דתליא ברצונה מלמדין אותה שתאמר מחלתי לו, או דעשה כי הך דתליא ברצונה, אפילו מחילה א"צ:


{{עוגןמ|כד}} '''יתומה שנתארסה ונתגרשה''' <br> הכי קאמר היתומה או הנתארסת ונתגרשה, דאלו קנסן לעצמן [כמ"ג]:


{{עוגןמ|כה}} '''המפתה פטור''' <br> דמחלה:


{{עוגןמ|כו}} '''הכל לפי המבייש''' <br> לפי קלות המבייש, בשתו מרובה [ח"מ ת"כ]:


{{עוגןמ|כז}} '''והמתבייש''' <br> דלפי חשיבותו בשתו מרובה:


{{עוגןמ|כח}} '''וכמה היא יפה''' <br> כמה יתן אדם בעד שפחה בתולה לעבדו שאוהבו וכמה יתן לו בעד בעולה:


{{עוגןמ|כט}} '''קנס שוה בכל אדם''' <br> נ' כסף:


{{עוגןמ|ל}} '''כל מקום שיש מכר''' <br> לאב בבתו, דהיינו בקטנותה:


{{עוגןמ|לא}} '''אין קנס''' <br> הבועלה אין צריך לשלם קנס:


{{עוגןמ|לב}} '''וכל מקום שיש קנס''' <br> דהיינו בנערותה:


{{עוגןמ|לג}} '''ואין לה קנס''' <br> וקיימא לן כחכמים דיש קנס לקטנה כל שהיא למעלה מג' שנים ויום א':


{{עוגןמ|לד}} '''נערה''' <br> בת י"ב שנים ויום א' שהביאה ב' שערות, היא נערה ו' חדשים, ואח"כ היא בוגרת [פירוש המלה בל"א [האאריגע]. דתרגום איש שעיר גבר בגר (כי"ד רל"ד ס"א) ע"ש הכ' שדיך נכונו ושערך צמח יחזקאל ט"ז ז']:


{{עוגןמ|לה}} '''משלם בושת ופגם על פי עצמו''' <br> קא משמע לן דבשתקה לא חיישינן לכבוד משפחתה כשנחזיק הלעז עליה שנתפתית, וכ"ש באומר אנסתי דמהמנין ליה, דלא פגם לה כל כך כמו בפתיתי:


{{עוגןמ|לו}} '''ואינו משלם קנס''' <br> דמודה בקנס פטור:


{{עוגןמ|לז}} '''ותשלומי ארבעה וחמשה''' <br> קמ"ל אף דגם הקרן כלול בד' וה', אפ"ה פטור מהקנס:


{{עוגןמ|לח}} '''המית שורי את פלוני''' <br> ואני חייב כופר, וקמ"ל כופרא ממונא:


{{עוגןמ|לט}} '''או שורו של פלוני''' <br> ושורי היה מועד:


{{עוגןמ|מ}} '''המית שורי עבדו של פלוני''' <br> ואני חייב ל' סלע, וקמ"ל דג"כ קנס הוה:


{{עוגןמ|מא}} '''אינו משלם על פי עצמו''' <br> וה"ה במשלם פחות ממה שהזיק, כתם שנגח, דמשלם חצי נזק קנס. ולא תני כל המשלם כמה שהזיק. דאתי למעוטי חצי נזק צרורות דהו"ל ממון. וזה הכלל, לאתויי מוציא ש"ר, והיוצא בשן ועין:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}