עריכת הדף "תפארת ישראל - בועז/סוטה/ז"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

{{עוגןמ|א}} אולם בזמנינו קמו מקרוב אוהבי חדשות ורצו להכריע ממשנה זאת להתפלל בביה"כ בלשון אשכנזי. ועל החדשים אנו בושים, כי עיקר כוונתם להשוותינו לאלו אשר לא נוכל להתדמות. מפני הגבול שגבלה לנו תורת אלדינו. ולפע"ד לחנם התיגעו בזה חכמי ישראל, לרסס כמה קולמסין בענין זה. דלו יהא שאין בדבר זה משום ובחוקותיהן לא תלכו [עי' ט"ז א"ח [[ט"ז/אורח חיים/ח#ג|סי' ח' סק"ג]], וי"ד [[ט"ז/יורה דעה/קעח#|קע"ח]]], עכ"פ כיון שרוב חכמי ישראל שהן הן עמודי התורה. חוששים שעי"ז יפול כבוד קדושת הישנות, אשר בכללם שמירתינו החוקים הישנים הנושנים, אפילו יהא חששתם עוד כ"כ רחוקה וחלשה, צותה התורה בלאו לא תסור לשמוע בקולם, אפילו כשיאמרו על שמאל ימין או איפכא. ולא תהיה המשנה הקדושה גדולה מפסוק שלם. ואפילו היה מצוה שלימה מפורשת בתורה להתפלל בלשון אשכנז, יש כח ביד חכמי הדור. לפי אומד דעתם לפי הזמן, לעקור דבר מן התורה בשב וא"ת, כשעושין כן למגדר מלתא [כיבמות [[בבלי/יבמות/פט/ב|דפ"ט ב']], ורמב"ם מ[[רמב"ם/סנהדרין/כד#ד|סנהדרין פכ"ד ד']], ו[[רמב"ם/ממרים/א#ד|ממרים פ"א ד' וט']]]. ואפילו היו החולקים עלינו בזה ת"ח וצדיקים הלכה כרבים. ולכן כל המשנה ידו על התחתונה: 

{{עוגןמ|ב}} הקשה לי {{אישים|הרב מוה' יצחק אליהו מדובנא נ"י}} שבתורה כתוב שאמרו ברכות וקללות אחר שבנו המזבח. ובמשנתינו קאמר שאמרו ברכות וקללות ואח"כ בנו המזבח. ולפע"ד נ' דבל"ז קשה בניין המזבח מה לו ענין בפרקן, דלא בעי אשמעינן רק דברכות וקללות נאמרו בלה"ק, וע"כ רק אגב גררא נקט לה, דאף על גב דברכות וקללות רק בלה"ק נאמרו אפ"ה הכתב שעל האבנים שאח"כ היו בע' לשון. מיהו לא איירי רק בהכתב שכתבו על האבנים אחר שהוקמו בגלגל, שהיה אחר אמירת ברכות וקללות, והא דקאמר תנא הביאו את האבנים, ר"ל אבנים שעשו מהן מזבח קודם אמירת ברכות וקללות. סתרו המזבח והביאו אבניו לגלגל ובנוהו שם בתמונת המזבח כמו שהיה בעיבל וכתבו התורה בע' לשון, ומה דקאמר תו ונטלו האבנים וכו' פירושו דרישא הוא:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}