עריכת הדף "תפארת ישראל - בועז/כלים/טו"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

{{עוגןמ|א}} ול"מ נ"ל. דמדלא מייתי פלוגתא דר"ש לעיל דשל בעל הבית טהור. שמע מינה דר' שמעון אנפרץ מרוח אחד קאי. ולשון התקינו דמשמע שעשה בו מעשה {{ממ|כלעיל פי"ב מ"ה}} ה"ק אם פרץ בו רוח א'. כדי לקרוץ עליו הבצק. שכן דרך הקורץ לבלי לגפף הצד של הסרידה שהוא לפניו וסמוך לגוף האדם הקורץ. כדי שלא יעכב הגפוף את ידיו במלאכתו. ולפיכך עי"ז נעשה בו צורת כלי. ורבנן ס"ל דדוקא בהוסיף בו דבר מחשב מעשה להחשיבו כל'. ולא בקלקול מה שהיה בתחלה: 

{{עוגןמ|ב}} וקשה טובא דמהכא ומנבלי לוי לעיל ומכמה מילי דפרקן משמע דכל ב"ק שאינו עשוי לקבלה. לא מחשב ב"ק. וכן מפורש במשנה ה' בפרקן העשוי לקבלה וכו'. והרי בנזם כקדירה לעיל {{ממ|פ"א מ"ט}} אמרינן דמק"ט משום ב"ק שבו. אף שאינו עשוי לקבלה. דמי יתן לתוך ב"ק קטן כזה כלום. ואת"ל דהתם דוקא בכ"מ שגם פשוטיו מק"ט. להכי גם ב"ק שלו אפי' אינו עשוי לקבלה מק"ט. והא דקאמר התם במשנה משום ב"ק. ר"ל דע"י ב"ק שבו מחשב כלי. והו"ל ככ"מ פשוט ומק"ט {{ממ|ועמ"ש בס"ד בהלכתא גבירתא לעיל ספי"ב}} אבל בשאר כלי שפשוטיו אמק"ט. אז דוקא בב"ק העשוי לקבלה מק"ט. עכ"פ ק' הא דתנינן לקמן {{ממ|פי"ז מט"ו}} כל שיש לו ב"ק מ"מ טמא. הרי מזה מוכח דגם בשאר כלים אפי' אינו עשוי לקבלה מק"ט. הן אמת דבהך דעכבר כ' הרמב"ם {{ממ|בפ"ה מכלים}} דטהורה מדאין לה ב"ק. אבל מה יענה עדיין רבינו הרמב"ם בנבלי בני לוי ובשאר מילי בפרקן. דמוכח בהן להדיא שיש להן ב"ק. ואפ"ה מדאינו משתמש בב"ק ההוא אמק"ט. והרי זה סותר להך משנה דכל שיש ב"ק מ"מ טמא. וגם בל"ז לא זכיתי להבין דברי רבינו. דאי נבלי שירה ומצודת העכבר מיירי באין לו ב"ק. מה קמ"ל תנא. דוכי לא שמעינן עדיין דפשוטי כ"ע טהורין. וגם מ"ש הנהו דנקט. הרי כל פשוטי כ"ע טהורין. וגם מדברי הגאון רב"א זצוק"ל נראה דס"ל דמצודת עכבר מיירי ביש לה ב"ק. דהרי כ' דלהכי מצודת עכבר טהורה. מדא"צ לב"ק שבו רק שתהרג בתוכה. ויזרקנה ולא נעשית לקבלה. משמע בבירור שיש לה ב"ק. ומדאינו עשוי לקבלה אמק"ט. אמנם ל"מ היה נ"ל דהא דתנינן לקמן העושה ב"ק מ"מ וכו'. הך כללא ודאי לאו דוקא הוא. וראה מי העומד על יד ימיני. דהרי רבינו הר"ש ג"כ אומר כן. שכ' דמדתנינן דכלי גללים ואבנים והעשויין מבריות הים. אפי' יש להן ב"ק אמק"ט. ש"מ דהך כללא דמשנתינו לאו דוקא. א"כ י"ל דהך כללא. גם בשאר כלים לא כייל כל ב"ק שבעולם. רק כייל בכל הכלים אפי' ב"ק הקטן מאד שאינו מיוחד לשום דבר. וכקדירת נזם שאמרנו. שאינו עשוי לשום דבר. אפ"ה מק"ט. אבל היכא שמיוחד הב"ק ההוא לשום דבר. אלא שע"י תשמיש זה אין בו די לקבל טומאה. וכגון נבלי בני לוי שב"ק עשוי רק לבסומי קלא. וכשאר כלים שם שב"ק שלהן עשוי לכינוס. או מצודת העכבר שב"ק שלו הוא רק כדי להרוג העכבר בתוכה ולזרקה. זה לא מחשב ב"ק שיהיה מק"ט על ידו. וכן מוכח קצת מהרמב"ם {{ממ|פ"ב מכלים}} שם כתב דאם יש ב"ק כל שהוא מקבל טומאה ולא הזכיר התנאי שיהיה עשוי לקבלה. דשם מיירי באינו עשוי לקבל שום דבר. אולם שם {{ממ|פ"ה סוף הלכה א'}} שהזכיר כמה מיני כלים שיש להן בית קיבול לתכלית מה. אבל לא לקבל שום דבר. וכגון נבלי בני לוי. ובטנין וכדומה. שם הזכיר הרמב"ם תנאי זה שכל שלא עשוי לקבלה טהור ודו"ק. והקב"ה ברוב רחמיו יאיר עינינו באור תורתו הקדושה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}