עריכת הדף "תפארת ישראל - בועז/זבחים/ג"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

{{עוגןמ|א}} ולפע"ד אפשר עוד לומר שנכנס בשידה תיבה ומגדל דהרי נזיר שנכנס כה"ג לבית הקברות לא נטמא {{ממ|כנזיר דמ"ג א'}}, ה"נ אינו חשוב מטמא מקדש כשנכנס כה"ג, ואין לחלק ולומר, דדוקא שיתטמא הנזיר ממה שבחוץ, אמרי' דהתיבה שמחזקת מ"ס חוצצת, אבל הכא עכ"פ בכה"ג מחשב כניסה. ליתא, דכל המציל מכוסה, לא מחשב נמי כניסה {{ממ|כנגעים פי"ג מי"ב}}, ואף דקיי"ל כרבי מחבירו דאהל זרוק לא שמיה אהל {{ממ|כנזיר דנ"ה א'}}. הרי כבר כ' רמל"מ {{ממ|פי"א מטומאת מת}} כמה חילוקים בזה יע"ש, ועיין ברמב"ם {{ממ|פ"ג מביאת מקדש הי"ט}}. אולם לפמ"ש תוס' {{ממ|חולין ד"ב ב' ד"ה דליתא}} דמיירי ששחט בבמה, לא ק' כלל היאך נכנס השוחט בטומאה. אבל מה שרצו רבעתו"ס שם לתרץ בזה קושייתם דלמה צריך אחרים רואין אותו שלא נגע בבשר, הלא בל"ז עזרה ר"ה היא, וספק טומאה ברה"ר טהור. ותירצו דאי מיירי ששחט בבמה אתי שפיר, עכ"ל. ולכאורה ק' היכא אתי שפיר, הרי אפילו הוה במה רה"י, עכ"פ הבהמה אין בה דעת לישאל, והרי בסוטה {{ממ|דכ"ט א'}} אמרינן דדעת נוגע בעינן ולא דעת מגיע. נ"ל דעכ"פ מדהו"ל ספק טומאה הבאה ע"י אדם, דנשאלין עליה אפילו ע"ג קרקע {{ממ|כפסחים י"ט ב'}}. ואין לחלק ולומר, דזהו דוקא בשטלטל אדם הדבר הנטמא וכפסחים {{ממ|שם}} שטלטל אדם את הסכין שנגע במחט הטמא, אבל בשטלטל אדם את המחט, ומסופק אם נגע בו בהסכין. לא מחשב כיש בו דעת לישאל, וכן משמע לכאורה מרש"י סוטה {{ממ|שם ד"ה דעת}}, שכתב אבל במטמא לא בעינן דעת, דמשמע אף שיש בו דעת, אפ"ה עכ"פ כשאין בו דעת בהטהרה מחשב כאין בו דעת. ליתא, דהרי בנדה {{ממ|דף ה' ב'}} בהתעטף בטלית, מוכח להדיא בין שטלטל הטהרה או הטומאה, מחשב ספק טומאה שע"י אדם, וכן משמע מרמב"ם {{ממ|פט"ז מאה"ט ה"ו. ועיין רכ"מ שם}} ועי' עוד מ"ש בס"ד בפירושנו עדיות פ"ד סוף מ"ו. ועכ"פ צ"ע בתוס' פסחים {{ממ|די"ט ב' ד"ה מכדי}} שכתבו דמוכח דדעת נוגע ולא דעת מגיע בעינן, דאל"כ כל טומאת מת. ושרץ אפילו ברה"י יהיה ספיקו טהור, עכ"ל. ותמוה מה צריך הוכחה לזה. ואיו לנו הוכחה יתירה מדברי הש"ס סוטה הנ"ל, דיליף הכי מקרא. וצ"ע.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}