עריכת הדף "תיבת גמא/פרשת בהר"

{{ניווט כללי עליון}}
== א ==
'''בפסוק וכי ימוך אחיך גר ותושב וחי עמך כו' וחי אחיך עמך.''' ברש"י תושב שיקבל שלא לעבוד עכו"ם ובצ"ל הקשה דהלכה כחכמים בע"ז פ' השוכר דבעינן שיקבל שבע מצות ומה שתי' זה להחיותו צ"ע דכאן מיירי להחיותו דרבית מותר ליקח אפילו מגר תושב שיקבל ז' מצות עי"ד קכ"ט בט"ז א' וי"ל דאף שמצווה להחיותו רשאי ליקח רבית כל שאין בכלל אחיך אבל אם אין מצווה להחיותו כמומר אף שבכלל אחיך הוא מותר להלותו ברבית דכיון שאין מצווה להחיותו כ"ש דמותר ליקח רבית ממנו.

ועבד כנעני יראה דאסור להלותו ברבית דבכלל אחיך הוא עיין [[משנה/בבא קמא/ח#ג|משנה ג' פ"ח דבבא קמא]] לענין בשת לעבדים, וב[[משנה/סנהדרין/י#א|משנה א' פ"י דסנהדרין]] הלכה חכמים דהוה בכלל אחיך וכ"ש דהוה בכלל רעהו. ועיין רא"ם פרשת משפטים [[מזרחי/שמות/כא#כ|שמות כ"א ך']] דהוה בכלל רעהו, ובפריי לאורח חיים תרצ"ה במ"א אות י"א משלוח מנות לעכ"ם יצא דהוה בכלל רעהו. ועיין [[בבלי/סנהדרין/פו/א|סנהדרין פ"ו א']] ובתוס' [[תוספות/סנהדרין/פו/א#בני|ד"ה בני ישראל]], יע"ש:

== ב ==
'''כתב הר"מ''' ז"ל [[רמב"ם/שמיטה ויובל/יג#יא|פי"ג מה' שמטה ויובל הלכה י"א]] בשאר ארצות יש ללוי חלק ככל ישראל. ע"פ אגדה י"ל כי כתיב וענו אותם ד' מאות שנה כו' וארץ ישראל תחת השיעבוד ומש"ה לא נטלו לוי שלא היה בכלל השיעבוד ומפני טענת עשיו שאומר שגם הוא יורש ארץ ישראל מחמת השבועה לאברהם ויצחק לזרעך אתן עיין פרשת דרכים מ"ש ע"פ והשב ישיב לנו כו' משא"כ בשאר ארצות אין טענת עשיו כלום ולע"ל ג"כ עמ"ל שם וע"ש הי"ב:

== ג ==
'''<small>אגדה</small> להיות לכם לאלהים.''' בת"כ כל היושב בא"י מקבל עמ"ש ובח"ל כעובד עכו"ם עיין קרבן (א"י) אהרן [א"י] מושגחת מאתו יתברך בלי אמצעי משא"כ ח"ל יע"ש ובשו"ת הרשב"א ז"ל. ועיין [[רמב"ם/עבודה זרה/ז#א|פרק שביעי מה' עכו"ם ה"א]] בר"מ ז"ל בא"י מצוה לרדוף אחריה וא"ל כו' הוא הטעם כי בא"י השגחה מאתו יתברך ביותר הקפיד הכתוב שלא יהיה בו שום אמצעי.

ובב"ח או"ח סימן צ' צריך לכנוס ב' דלתות, אזהרה שיעשו עזרה לפני בית הכנסת לומר מלך בשר ודם בונה טרקלין וחצר לפני טרקלין ושואל העבד שאלתו ע"י אמצעי ואנו אינו כן אעפ"י שיש חצר לפני בית הכנסת אלו הולכין לפנים שלא לבקש ע"י אמצעי יע"ש יפה.

והיינו שאנו בתואר בנים א"צ אמצעי כי ה' אלהיכם הוא אלהי אלהים ואדוני אדונים לעכ"ם הם תחת השר וה' נקרא אדוני אדונים כמ"ש רמ"א ז"ל משא"כ לנו. ובסליחות יתירה חבתם לפניך אדוני אדונים בין כך ובין קרוים לך בנים כלומר לעכו"ם אין כבודו שיקרא אלהיהם כ"א אדוני אדונים אבל לנו ה' ביחוד אעפ"י שאין אנו זכאים אעפ"י כן נקראים בנים:

== ד ==
'''כי לי בני ישראל עבדים.''' בזמן שעושין רצונו של מקום בנים בזמן שאין עושין רצונו נקראים עבדים. עיין פרשת דרכים אין עושין רצונו היינו רק לקבל פרס אז ואספת דגנך אבל ח"ו כשהם עוברים עבירות אין להם פרנסה כמבואר בתוכחה אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס אלא הוי כעבדים המשמשים שלא לקבל פרס איך קורא עבדים כשהם עובדים שלא לקבל פרס ודאי עושים רצונו של מקום הם בנים בתכלית השלימות וי"ל כי אדם אין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא ויש עבד עובד רבו ימים הרבה בשביל החוב שחייב לו כבר וז"ש הוו בעיניכם כעבדים כו' שלא ע"מ לקבל פרס הלואי כל התורה והמצות שאתה עושה הוא למרק ולזכך החוב שחייב כמ"ש ז"ל בע"ת יעסוק בתורה וירבה חבילות מצות ויכופר עונו:


{{ניווט כללי תחתון}}

[[קטגוריה:פרשת בהר]]