עריכת הדף "תורת נתנאל/לז"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

'''בירור הדין מה שאמרו אם נשאת לא תצא, אם נשאת ולא נבעלה מה דינו''' 

{{עוגןד|בספר תרומת הדשן|'''בספר''' תרומת הדשן}} בפסקים ובכתבים סימן ר"ן הביא על אחד ששאל אי מיקרי דיעבד אחרי שנשאת קודם שנבעלה אי לא, והכריע שם דפשיטא בכל מקום דקתני אם נשאת לא תצא היינו אפילו אין לה בנים ממנו, עכ"ל.

{{עוגןד|ולע"ד נראה להביא|'''ולע"ד''' נראה להביא}} ראיה לדבריו מדברי תוס' דגיטין דף ד' ע"ב ד"ה אי מההיא וכו' עד סוף הדיבור, ועוד נראה לר"י דהכי פירושא וה"מ דיעבד שלא ראה כתיבת הגט וחתימתו דיכול ליתנו בא"י, אבל לכתחילה צריך שיראה כתיבת הגט וחתימתו כדי שיכול לומר בפ"נ ופ"נ, קמשל"ן דלא צריך, ובמדינות הים אי לא ראה כתיבת הגט וחתימתו אין יכול להביאו וליתנו לה ואם הביאו ונתנו הוה אמינא דכשר אי לא מתני' דפ"ב וכו', ע"ש.

{{עוגןד|והנה לכאורה דברי|'''והנה''' לכאורה דברי}} תוס' אלו תמוהים, איך אסיק אדעתי' למימר הכי דבמדינות הים אי לא ראה כתיבת הגט לכתחילה אסור ליתנו אבל אם נתנו כשר, ל"ל בבא מציעתא המביא ממדינה למדינה במדינת הים, אי לדיוקא דבארץ ישראל ממדינה למדינה מותר ה"ל למיתני בהדיא ממדינה למדינה בא"י אין צריך, דלמדינת הים בבא שאינו צריכא הוא, דאין לומר דאי לא תני בבא יתירא ה"א דאינו אסור אלא לכתחילה צריך שיראה כתיבת הגט, דכבר כתבו ותירצו לעיל דף ג' ע"ב ד"ה דתנן אין כותבין לכתחילה, וז"ל, וי"ל דכיון דאינו אסור לכתחילה לא מתקנינן לומר בפ"נ ובפ"נ, רק בא"ד מתרצים תוס' בע"א מדתנן בפ"ב אי לא אמר בפ"נ ובפ"נ פסול משמע דאפילו בדיעבד, וא"כ מה שתירץ ר"י כאן להך תי' מדקתני בפ"ב פסול, וא"כ מתרצין תוס' שפיר דאי לא תני מתני' בפ"ב דפסול ה"א דבמדינת הים דבדיעבד אם נתנו הגט כשר, וכ"ת בבא מציעתא ל"ל דאי לא תני הך סברא דמפני איסור לכתחילה לא היו מתקנין לומר בפני נכתב ובפני נחתם, ודו"ק.

{{עוגןד|ועם דברי אלו|'''ועם''' דברי אלו}} מיושב היטב מה שמקשין העולם בתוס' דף ג' <small>(ע"ב)</small> ד"ה דתנן וכו', כיון דבדיעבד כשר לא היו מתקנים לומר בפ"נ וכו', ע"כ, לפי מה שכתבו תוס' ד"ה אי מההיא בשם ר"י דתרי מיני דיעבד הם, א"כ מאי פריך מר"א שם בשמעתי' דאמר כשר דילמא היינו בדיעבד אם נתן הגט אף שעדיין לא ניסת כשר, ומתני' דתקנו לומר בפ"נ היינו אפילו בדיעבד שלא ראה הכתיבה אפ"ה פסול ליתן. אבל לפי מה שכתבתי לק"מ, דלפי הך תי' של תוס' דכיון דדיעבד כשר לא היו מתקנים לומר בפ"נ ופ"נ א"א לומר הך תי' של ר"י דתרי מיני דיעבד, דע"כ במדינת הים אסור בדיעבד אפילו אם נתן הגט, דאלת"ה ל"ל משנה יתירא בבא מציעתא דמביא גט ממדינה למדינה במדינת הים וכו'. וא"ל דה"א אם בדיעבד לא ראה כתיבת הגט כשר לכתחילה ליתן, אלא לכתחילה צריך לראות כתיבת הגט, הא כיון דדיעבד כשר לא היו מתקנין לומר בפ"נ, ודו"ק.

{{עוגןד|וא"כ מעתה ודאי|'''וא"כ''' מעתה ודאי}} מוכח כסברת תרומת הדשן, דדיעבד אחרי שנשאת אע"ג שלא נבעלה ואין לה בנים. דאלת"ה הדרה קשיא לדוכתא, מאי פריך מר"א, דילמא ר"א מתיר בדיעבד היינו אם נשאת אפילו יש לה בנים, ות"ק קתני אם נשאת הולד כשר היינו דוקא אם יש לה ולד <small>(ומה שכתבו תוס' שם  והביא ראיה מפ"ק מדקתני אין כותבין וכו' ע"ש, ה"ל לש"ס להביא דברי תוס' אלו)</small>. אלא ודאי כל מקום דקתני אם נשאת בדיעבד היינו אע"ג דליכא בנים ולא נבעלה, ודו"ק.

{{עוגןד|ועם דברי אלו|'''ועם''' דברי אלו}} נראה להצדיק דברי הט"ז ביורה דעה סימן רע"ד ס"ק ה', שהקשה שם על דברי הרא"ש דסבר כל מקום צריך משמע אפילו בדיעבד צריך, מהא דגרסינן פרק המביא ב' דף ט"ו <small>(ע"א)</small> מ"ד צריך ואי לא אמר כשר קמל"ן בבא יתירא דפסול משמע, דלישנא דצריך אינו מורה אלא לכתחילה, עכ"ל ע"ש. והקשה עליו אדמ"ו הגאון זצ"ל דנעלמו מט"ז דברי תוס' פ"ק דגיטין דף ד', שכתבו תוס' דתרי דיעבד הם, והאי דאמר ה"א לכתחילה היינו נמי דיעבד הוא, היינו בלא ראה כתיבת הגט, וא"כ ודאי האי צריך נמי דיעבד הוא. אבל לפי מה שכתבתי, ודאי מוכח דצריך אינו אלא לכתחילה, דאלת"ה קשה ל"ל מתני' דפ"ב, וכ"ת דה"א בדיעבד אם נתן הגט כשר ואינו אסור אלא לכתחילה ליתן אם לא  ראה כתיבת הגט, א"כ ל"ל בבא מציעתא במתני' דריש פירקן המביא ממדינה למדינה וכו', וכ"ת דה"א דאפילו אם לא ראה כתיבת הגט בדיעבד נמי מותר ליתן הגט ואינו אסור אלא לכתחילה צריך לראות כתיבת הגט, איך נוכל לומר כך, הא תני ברישא המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם, וכל צריך לדעת הרא"ש דיעבד הוא, ועל כרחך צריך לומר דצריך לכתחילה משמע, וצריך עיון על הרא"ש, וק"ל.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}