עריכת הדף "תורת נתנאל/לג"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

'''בענין קניית רשות מן השררה ואם לעשות מזוזה בקאפנעט'''  

'''שאלה.''' 

מלאנרשטאט שנתק"ז לפ"ק, אבי אבי רכב ישראל וכו'. ועוד יש לי לשאול אבל אינו שאלות חכם, זה הוא שנתים ימים שהיה הגאון אדמ"ו הרב נר"ו אצלי במחיצתי, ושאלוני על ההיתר צורת הפתח כאן אם קנה מקדמת דנא הרשיות מן אינו נימולים. ומשמעות הכתב שמתוקן עם אינו נימולים כך הוא, באשר שבא אלינו היהודים ואמרו לנו לעשות שלאק באם  ובעד ההוצאות רצה היהודים ליתן לנו עשרה ר"ט, ע"כ רצונינו יחד ועשו שלאק באם והוצאות מכאן והלאה עלינו יחד לשלם. ממילא מתוך הכתב לא נראה ומשמע כל עיקור, ובשביל זאת עד עתה נזהרתי בהוצאה מרשות לרשות, ובכל ערב שבת חפשתי בגדי שלא להוציא אפילו דבר קטן, אבל על בני ביתי ועל שאר המון עם לא מחיתי.

{{עוגןד|ושאלתי וחקרתי היטב|'''ושאלתי''' וחקרתי היטב}} אחר תחילת המעשה היתר צורת הפתח כאן, ואמרה לי אם שכך היה המעשה, שזה ל' שנה בזמן שהיה הרב דמדינתנו הרב כמהור"ר מענדל ז"ל, ובא לכאן בעל דרשון ומוכיח כל בני מדינה, והיה נתארח אצל אבי המנוח, ואמר לאבי המנוח למה לא אתם עושים היתר הוצאה מרשות לרשות בצורת הפתח, על זאת הלך אבי המנוח אצל ראשים כאן כמו שהם בכל כפר וכפר הנקראים בלשון אשכנז בורגיר מיינשטר, וכאן הם ד' ראשים שררות שממשלתם כאן כי דרים פה אינו נימולים תחת חמשה רשיות, דהיינו באם בערג ווירצבורג ברייט נירן בורג וגראף וויזן טאט, והדרים תחת האחרון ג' אינו נימולים אין להם ראש בפני עצמו רק הראש שלהם הוא הפקיד של הדרים תחת ב"ב <small>(באם בערג)</small>, ומדינות ב"ב יש לו רשות לבוא בכל מקום ובכל הבתים אפילו תחת ממשלת שאר שררות יר"ה ליקח מהם גנב או רוצח היישט בל"א ב"ב האט דיא צאהנדי, ושאר שררות אין להם רשות זה, אבל אין רשות למדינות ב"ב להשתמש להניח אפילו כלי מלחמתו שלא מדעת' בשאר בתי בני עיר שאינם דרים תחת ממשלתו אפילו הדרים תחת ממשלת גראף וויזן טאט אין להם רשות זה. והראשים הנ"ל הנקראים בורגר מיינשטר עשו הפישור עם היהודים וגם חתמו בתוך הכתב, ועכ"פ יש להם דין שכירו ולקיטו, ובוודאי אמר להם אבי המנוח לעשות שלאק באם כדי שמותר להוציא מרשות לרשות, אבל זה לא ידעתי אם בפירוש הותנו עמהם שיהיו רשויותיהם ניקנות לנו עם המעות הנ"ל, אפשר יוכל לומר אוקמא גברא מוכיח הנ"ל על אחזקתי' דאמר לאבי המנוח לקנות כל הרשויות מהם, ולקנות עכשיו רשויותיהם מהם הוא דבר שאי אפשר כי מידי יום ביום מתגבר השנאה עלינו, חוץ מאדונינו שררה יר"ה מדינות ב"ב הוא שררה של חסד אפשר לקנות הרשיות. ועכשיו נשברו באיזה מקומות צורת הפתח, ואמרתי לקהל יצ"ו שימתינו מלתקן אותו עד אשר יעבור מכתבו הקוד' והטהו' עלי כדת מה לעשות. ע"כ באתי בנא ובקידה אפיים לפני הגאון אדמ"ו הרב נר"ו שימחול על כבודו הרמה א"פ ויודיעני היאך ומה לעשות, וגם באיזה אופן צריכין לתקון. ואם באפשרות אפילו בדוחק להקל עלינו שיהיה מותר צורת הפתח בלי קנין חדש מה טוב ומה נעים, כי א"א לקנות מחדש כנ"ל בקיצור בכל מדינות אשכנז עושים צורת הפתח בלי ידיעת אינו נימולים ובלי קנין רשות אפילו מן השררה יר"ה, ומנין להם ההיתר.

{{עוגןד|ותו יש לי|'''ותו''' יש לי}} לשאול, שעשיתי כמין לישכה קטנה בתוך החדר גדול שקורין קאפינעט, ובתוכו פתח, ומזוזות ומשקוף שנפל עליו הפתח אין בעוביו טפח, רק פי התקרה של בית שמגיעים שם הנסרים למעלה עוביו טפח, יודיעני אם חייב במזוזה.

{{עוגןד|גם אם תיקן|'''גם''' אם תיקן}} אדמ"ו הגאון נר"ו זיי"ן ונוני"ן בתוך ס"ת שלו, ואם טוב וישר הוא להקדישו קודם מיתה, יודיעני ועל פיו אנו חיין.

'''תשובה.''' 

{{עוגןד|ועל דבר שאלתו|'''ועל''' דבר שאלתו}} בגין מ' תקון עירוב שמה, מאחר שאביו המנוח ז"ל עסק במצות תיקוני העיר ונתן לפקידי העיר עשרה ר"ט, והמה ידעו שכל כוונתו כדי להתיר טלטול היהודים בשבת, א"כ השכירו ליהודים היושבים שמה רשותם, ושכירות סתם מועיל אעפ"י שלא פירוש לו שהוא להתיר טלטול, אף כי בנדון זה, ופקידי העיר המה כשכירו ולקיטו של הדוכסים והשרים והגמונים. גם יש לי סברא וקושיא אלימתא למה צריכין אנחנו למכור רשות בזמן הזה, הלא דירת נכרי אינו אוסר אלא מטעם שמא ילמדו ממעשיו <small>(עירובין סב ע"א)</small>, וכמו שהתירו חז"ל עכשיו ריבית דנכרי מאחר שטעם הוא שמא ילמוד ממעשיו, ועכשיו שאי אפשר לנו להשתכר בשום משא ומתן אם לא שנתן ונשא עמהן א"כ לא שייך שמא ילמוד ממעשיו טפי משאר משא ומתן <small>(תוס' בבא מציעא דף ע ע"ב ד"ה תשיך)</small>, וכמו כן בנדון דידן דלא שייך בזה ילמוד ממעשיו יותר משאר מו"מ. אך אם יוכל לשכור מן השררה מוטב, אבל אם יש לתלות שכבר נשכר הרשות מן השררה, או לפ"ד אם הוא דבר שא"א, נוכל לסמוך ע"י סניף הנזכר, אם נעשה הצורת הפתח בכל פרצה ופרצה, אם לא שאותו פרצה הוא פתוח לגינה או לחצר שהא מוקף מחיצה. ועוד אחרת ראיתי בשו"ת חכם צבי <small>(סימן ו')</small> כגון אם מת גזבר המלך שהשכירו ממנו ואח"כ בא גזבר אחר שצריך לשכור ממנו שוב שנית, אמנם שאר מחברי שו"ת  השיגו עליו, והלכה כדברי המיקל בעירוב. עם היות בהך טעמא שמא ילמוד ממעשיו לא להלכה למעשה, כי מה לי לחדש דבר חדש שמתמי' העולם בו. עכ"פ את עצמו תקנתי שמותר לו לטלטל בעירוב, אך יראה לתקן כתיקון ישר כל מקום שפתוח אפילו בין הבתים, אם פתוח במקום שלא מוקף מחיצות, ודי בזה.

{{עוגןד|וע"ד לעשות מזוזה|'''וע"ד''' לעשות מזוזה}} בקאפעניט שלו, אינני יודע מקור דין שהזכיר שצריך להיות רוחב טפח המזוזות והמשקוף. ע"כ בגין דא צריך  לעשות מזוזה. יען מפני כך פטור, שלא היה בו ד' אמות על ד' אמות, להרמב"ם  פטור אפילו אית לרבע בו ד' על ד', צריך לקבוע המזוזה בלי ברכה.

{{עוגןד|ודברי תוס' במועד|'''ודברי''' תוס' במועד}} קטן דף י"ט <small>(ע"ב ד"ה והתניא)</small> דברי פשוטים המה ואין צריך לפנים, כי כל כוחו דרב ששת מדקתני במתניתין בטלו ממנו גזירת שלשים משמע שבטלו מכל וכל, ורב ס"ל דמלשון בטלו לא משמע אלא הגזרה בטלו ולא הימים, וע"ז מייתי ראיה מתנא קמא דברייתא קתני כלשון המשנה ומ"מ ס"ל דימים לא בטלי.

{{עוגןד|הזיי"ן ונוני"ן עדיין|'''הזיי"ן''' ונוני"ן עדיין}} לא תקנתי. והס"ת יקדיש כלשון הזה, שעה א' קודם המיתה תהיה קדושה לשמים, דהיינו שיכתוב ע"ד אחיו המונח כהר"ר יעקב ז"ל.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}