עריכת הדף "תועפות ראם/תלב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{תועפור|א}} הארון. בנדפס ד' זאלקווא הגירסא היתד ולפי"ז משכ"ש אח"כ וצוה הקב"ה שינהגו בו קדושה וטהרה ט"ס הוא וכצ"ל שינהגו בקדושה וטהרה והרמב"ם ספ"ו מהל' מלכים כ' ובין שיש עמהם ארון ובין שאין עמהם ארון כך הם עושין תמיד שנאמר והיה מחניך קדוש ורבינו סיים וכ' כי ה"א מתהלך בקרב מחניך זה מחנה ארון ונראה שלקח זה ממה ששנינו בסוטה מ"ב א' עה"פ כי ה"א ההולך עמכם להלחם לכם [דברים כ' ד'] זה מחנה הארון אבל ל"מ לרבותינו שידרשו כן ע"ז הפסוק שלפנינו ובסוטה ג' ב' אר"ח בתחלה קודם שחטאו ישראל היתה שכינה שורה עם כל אחד ואחד שנאמר כי ה"א מתהלך בקרב מחניך. והנה הרמב"ם חשב ב' מ"ע והיינו ויד תהיה לך להכין בשעת מלחמה דרך מחוץ למחנה שיצאו העם לעשות שם צרכיהם ומ"ע השנייה ויתד תהיה לך כו' כמש"כ בסה"מ עשין קצ"ב קצ"ג וכ"כ החינוך מ' תקס"ו תקס"ז אולם הסמ"ג עשין קי"ט חשב שניהם למ"ע אחת וכ"ה דעת רבינו וה"ג והר"ש בן גבירול באזהרותיו והקליר במוסף יום א' דשבועות ועיין בארצה"ח אר"י סוף סי' ב', והנה החינוך שם כ' דמצוה זו נוהגת בזה"ב בזכרים כי הם הנלחמים ולא הנקבות וכ' עליו במנחת חינוך שם וז"ל באמת במלחמת מצוה ג"כ נוהג העשין הללו ובמלחמת מצוה הכל יוצאים אפי' כלה א"כ נוהג בנשים ג"כ עכ"ל ולפמש"כ הגרש"ש סוטה מ"ד ב' עמש"ש וכלה מחופתה דאינן יוצאות אלא לבשל ולאפות וכדומה לצורך הגברים אנשי המלחמה ותו לא א"כ א"ש דברי החינוך דהרי הכתוב אומר ויתד תהיה לך על אזניך ואמרו בספרי הביאו רבינו כאן אין אזניך אלא מקום זיינך דהיינו כלי מלחמה ואשה לאו בת מלחמה היא כמו שאמרו במדרש משלי פל"א עה"פ ידיה שלחה בכישור וגו' זו יעל שלא הרגה בכלי זיין אלא ביתד בכח ידיה ומפני מה לא הרגה בכלי זיין לקיים מה שנאמר לא יהיה כלי גבר על אשה ופי' שם המפרש ז"א דמשום לא יהיה כלי גבר על אשה לא נמצא בביתה כלי זיין והוא דלא כמש"כ בס' תו"א שבחי הגר"ז פי"א בביאור התרגום יונתן שופטים ה' כ"ז שהתרגום מבאר למה לקחה יתד ולא לקחה חרב מפני שלא רצתה לעבור על הלאו לא יהיה כלי גבר וגו' עיי"ש ועיין בקונטרס דבר מצוה מ"ע קפ"ז. ח'. ט' מש"כ שם הגאון רמ"י זצ"ל בפי' וכלה מחופתה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}