עריכת הדף "תוספות יום טוב/ברכות/ב"

{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''אם כיון לבו וכו'.''' כתב ה[[רע"ב/ברכות/ב#א|ר"ב]] ואנן קיימא לן כמאן דאמר מצות צריכות כונה. עיין מה שכתבתי ב[[תוספות יום טוב/סוכה/ג#יד|משנה י"ד פ' ג']] דסוכה: 

'''[*בפרקים שואל וכו' ומשיב וכו'.''' פי' ה[[רע"ב/ברכות/ב#א|ר"ב]] שואל כו'. ובישיבה הקשיתי דאמאי לא פירש התנא וליתני הכא שואל בשלום ומשיב שלום כדתנן בסוף המשנה ומשיב שלום לכל אדם והשיב בני מהר"ר שמואל שי' דבטור י"ד [[טור/יורה דעה/רמ|סימן ר"מ]] ו[[טור/יורה דעה/רמב|רמ"ב]] דהשואל שלום לרבו אומר לו שלום [עליך] רבי וכשמשיבו אומר רבי ומורי וא"כ כל שכן דמפני היראה שיוסיף ולא רצה התנא להאריך אבל בכל אדם שאינו צריך להוסיף קתני התנא שלום. וכדי לאשמעינן מלתא אגב אורחיה דבכל אדם אין מוסיפין ומפני הכבוד והיראה מוסיפין]:

== ב ==

'''לאמת ויציב לא יפסיק.''' פירש ה[[רע"ב/ברכות/ב#ב|ר"ב]] דכתיב וה' אלהים אמת. גמרא. והואיל ובקרא לא כתיב ויציב נראה ודאי דבין אמת לויציב רשאי להפסיק כמו [*באמצע הפרק]. וכן כתב בשלחן ערוך ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/סו|סימן ס"ו]] וצריך לומר דתנא דנקט אמת ויציב אשגרת לישן ולסימן בעלמא נקטיה כמו דנקיט לוהיה אם שמוע ולא אמר לוהיה בלבד ובגמ' איתא חוזר ואומר אמת או אינו חוזר ואומר אמת כו' ולא נקט כלל ויציב. [*ומיהו מצינו בסוף זבחים {{ממ|[[משנה/זבחים/יד|פי"ד]]}} ששנה וריח ניחוח אע"ג דלא אצטריך כלל לניחוח. ומ"ש הר"ב והלכה כר"י. גמ']: 

'''למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע.''' ואם תאמר תיפוק ליה דקדמה בתורה. ויש לומר דהכי קאמר למה קדמה אף לפרשת ציצית דקדמה לכולן, אלא ודאי אין אנו חוששין לזה שהיא קודמת בתורה משום דאמרינן אין מוקדם ומאוחר [בתורה], ואם כן היה לנו להקדים 'והיה' שהיא מדברת בלשון רבים. תוספות {{ממ|[[תוספות/ברכות/יד/ב#למה|דף יד: ד"ה למה]]}}. ומדשני משום שיקבל עליו עול וכו' הלכך פריך ליה דא"כ תקדים ויאמר שיש בה ג"כ מעין קבלת עול כו' דכתיב [בה] אני ה' אלהיכם ולהיות לכם לאלהים{{הערה|היינו שהוקשה לו כיון שאין מוקדם ומאוחר בתורה, אם כן מה מקשה המשנה עוד "והיה אם שמוע לויאמר". ועל זה ביאר רבינו שכיון שיישבה המשנה ששמע קדמה לוהיה אם שמוע משום שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה, ממילא מוסיפה המשנה להקשות שאף ויאמר תקדם לוהיה אם שמוע כיון שיש בה ג"כ מעין קבלת עמ"ש, ועל זה יישבה המשנה שמ"מ כיון שנוהגת ביום ובלילה לפיכך קודמת
{{ש}} וכ"כ רבינו במעדני יום טוב {{ממ|[[מעדני יום טוב/ברכות/ב/ט#ג|פ"ב סימן ט אות ג]]}} שאחר שהשיב דעול קבלת שמים קודם חזר ושאל דאם כן ויאמר נמי לקדום שהרי יש בו עול מלכות שמים דכתיב אני ה' אלקיכם וה' אלקים אמת.
{{ש}} והמהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי הלכות/ברכות/יד/ב|ברכות יד:]]}} הקשה כן על יישוב התוספות שאם אין מוקדם ומאוחר בתורה מה מקשינן למה קדמה והיה אם שמוע לויאמר, ויישב באופן אחר שהיכא דליכא טעמא אנו חוששים להקדים המוקדם ולאחר המאוחר, ורק גבי שמע ווהיה אם שמוע כיון שוהיה אם שמוע בלשון רבים נאמרה לכן יש להקדימה ואמרינן אין מוקדם ומאוחר בתורה.
{{ש}}ובמגן גבורים {{ממ|[[מגן גבורים/אורח חיים/ע|סימן ע]] שלטה"ג סק"ב}} יישב שבס"ד דלא ידעינן שויאמר אינו נוהג אלא ביום, אם כן יש סברא להקדים ויאמר שנוהג באנשים ונשים כיון שנוהג גם בלילה והוה לה מצות עשה שאין הזמן גרמא, לקריאת שמע שאינה נוהגת אלא באנשים כיון שהיא מ"ע שהזמן גרמא שאין זמנה כל היום. ולכן הוצרך התנא לטעם שאינו נהוג בלילה.
{{ש}}ובעיקר יישוב רבינו העיר בספר ברכת ה' {{ממ|[[ברכת ה'/ברכות/יד/ב|ברכות שם]]}} שאם פרשת ויאמר יש בה קבלת עמ"ש אם כן שוב יקשה שתקדם לשמע כיון שהיא בלשון רבים וגם יש בה קבלת עמ"ש. ויישב שכוונת המעדני יו"ט כעין עול מ"ש ולא עמ"ש ממש וכמו שכתב בהמשך דבריו שם ביישובו השני וכמ"ש כאן בתוספות יו"ט. אך העיר ששינה לשונו שביישובו השני שם כתב "כעין קבלת עול מלכות שמים" ובישובו הראשון כתב "שהרי יש בו עול מלכות שמים".
{{ש}}ובקול הרמ"ז העיר על יישוב רבינו במעדני יו"ט שמלכות שמים שבפרשת שמע היינו מה שאומרים "ה' אחד" וזה ליכא בפרשת ויאמר. ויישב בברכת ה' כנ"ל שכוונת רבינו כעין עמ"ש ולא עמ"ש ממש.}}: 

'''אלא ביום.''' לשון ה[[רע"ב/ברכות/ב#ב|ר"ב]] דאית ביה פרשת ציצית וז"ל ה[[פירוש המשנה לרמב"ם/ברכות/ב#ב|רמב"ם]] כי המצוה האמורה בפרשת ויאמר והיא מצות ציצית אינה מחוייבת אלא ביום:

== ג ==

'''לא יצא.''' לשון ה[[רע"ב/ברכות/ב#ג|ר"ב]] דכתיב שמע השמע לאזנך. גמרא. כלומר כיון דבלשון שמיעה הוציאה הכתוב שמע מיניה שצריך שישמיע לאזנו וכאילו אמר קרא השמע ודלא כבעל [[כף נחת/ברכות/ב#ג|כף נחת]] שכתב קרי ביה השמע. כי שמע מבנין קל והשמע מבנין הנוסף. ועיין ב[[משנה/סוטה/ז#א|פרק ז']] דסוטה{{הערה|עי' שם ב[[רע"ב/סוטה/ז#א|רע"ב]] ו[[תוספות יום טוב/סוטה/ז#א|תוס' יום טוב]].}}. ומ"ש הר"ב והלכה כת"ק עיין בזה ב[[תוספות יום טוב/תרומות/א#ב|משנה ב' פ"ק]] דתרומות: 

'''ולא דקדק באותיותיה.''' כמו שפירש וכתבתם שתהא כתיבה תמה כך פירש ושננתם שתהא משנה תמה כך פירש בעל [[כף נחת/ברכות/ב#ג|כף נחת]]. [*ומבלי עיון בש"ס הוא שכתב כן דהא תני רבי עובדיה קמיה דרבא ולמדתם שיהא למודך תם כדי ליתן ריוח בין הדבקים. ובספרי ספר [[מעדני יום טוב/ברכות|מעדני מלך]] כתבתי למה לא למד מושננתם המוקדם. ועיין עוד שם]. והא דנקט ה[[רע"ב/ברכות/ב#ג|ר"ב]] התזת תזכרו וכו', שהרי אין ראוי וכו' [*כדתנן ב[[משנה/אבות/א#ג|מ"ג פרק קמא]] דאבות] כלומר ולכך יש קפידא יתירה בהתזת זי"ן זו. ולעולם בכל האותיות יש לדקדק: 

'''הקורא למפרע.''' וכתב ה[[רע"ב/ברכות/ב#ג|ר"ב]] ומיהו וכו' שהרי אינן סדורין כן זו אחר זו בתורה ורבי יהושע לא קפיד לעיל אלא לכתחלה וכן הא דתנן בין ויאמר לאמת לא יפסיק היינו דווקא כשקורא הפרשיות כסדר תקנת חכמים. הר"י ורא"ש: 

'''יחזור למקום שטעה.''' מ"ש ה[[רע"ב/ברכות/ב#ג|ר"ב]] והרמב"ם אומר וכו'. ב[[רמב"ם/קריאת שמע/ב|פ"ב]] מהלכות קריאת שמע והב"י ב[[בית יוסף/אורח חיים/סד|סימן ס"ד]] כתב משום שצריך להפסיק בין עולם ועד לואהבת {{ממ|כמ"ש סוף פ"ד דפסחים נ"ו}}. א"כ זהו הפסק הראשון שצריך לחזור לו ומאחר שברור לו שכבר קרא פרשה אחת מק"ש א"א שלא קרא עד לעולם ועד ולכך אינו צריך להתחיל מתחלת שמע ע"כ. ומ"ש הר"ב אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו פרק פירשו המפרשים וכ"כ הרא"ש בשם תוספות שגם אינו יודע אם קרא כלום מהפרק אבל מה שברי לו שקרא אין צריך שיקרא עוד. ומ"ש הר"ב היה קורא וכתבתם וכו' הכי איתא בגמרא אבל בין וקשרתם לוקשרתם אין לטעות דקמא קמץ וטעמו מאריך{{הערה|מאריך. פי' מרכא. (עי' אנציקלופדיה תלמודית {{ממ|כרך כ עמוד תשלט}} ששם נוסף למרכא הוא מאריך).}} ותניין פתוח{{הערה|פי' פתח קטן, שהוא סגול. עי' לבוש האורה על רש"י על הפסוק {{ממ|[[לבוש האורה/שמות/טו#יח|שמות טו יח]]}} ה' ימלך לעולם ועד, וכן בשפתי חכמים {{ממ|[[שפתי חכמים/שמות/טו#יח|שם]]}}.}} וטעמו אזלא{{הערה|אזלא. פי' קדמא (עי' אנציקלופדיה תלמודית {{ממ|כרך כ עמוד תשלט}} ששם נוסף לקדמא הוא אזלא).}}:

== ה ==

'''בלילה הראשון.''' שם לילה זכר בסימן ה' נקבה. וכ"כ בפרשת מקץ ונחלמה וגו' בלילה אחד: 

'''בלילה הראשון עד מ"ש.''' מדלא תני מלילה הראשון עד וכו' יש לומר דלומר דבלילות דוקא פטור אבל בימים חייב דישראל קדושים הן ומסח דעתו מינה ואין כאן טרדא וכסברת הר"ר מנוח שכתב בשמו [[תוספות רבי עקיבא איגר/ברכות/ב#ה|°]]בכסף משנה {{ממ|פרק ד' מהלכות ק"ש}}. ואי תנא מלילה וכו' עד כו' הוי הכל בכלל אף הימים. וכן יש לדקדק בלשון ה[[רע"ב/ברכות/ב#ה|ר"ב]] דהכי סבירא ליה שכתב לקמן עד מוצאי שבת שהם ד' לילות. ומנינא למה לי אלא לומר דבד' לילות הוא שפטור אבל לא בימים. שבזה יש לומר [[תוספות רבי עקיבא איגר/ברכות/ב#ה|°]]דסירכא דלישנא דמתני' דפרק בתרא דנדה {{ממ|[[משנה/נדה/י#א|משנה א]]}} נקטיה וגם בדקדוק המשנה י"ל דלהכי תני בלילה לפי דמן הסתם בלילה הראשון הוא בועל שכן המצוה דהא משום הכי כונסין הבתולה ברביעי לפי שב"ד יושבין בה' כדתנן בריש כתובות והכי קאמר פטור בלילה הראשון דביה בלילה בעיל ואי לא פטור גם עד מ"ש: 

'''בלילה וכו'.''' פי' ה[[רע"ב/ברכות/ב#ה|ר"ב]] דטריד טרדא דמצוה. גמרא. ופי' ה[[פירוש המשנה לרמב"ם/ברכות/ב#ה|רמב"ם]] מצות פריה ורביה. ובאלמנה אין טרדא עם המצוה. מה שאין כן בבתולה איתנהו טרדות בתרי גווני כמ"ש הר"ב: 

'''עד מוצאי שבת וכו'.''' פי' ה[[רע"ב/ברכות/ב#ה|ר"ב]] דמשם ואילך לבו גס בה לשון הערוך לבו קרוב לה. וכן כל לשון גס שבתלמוד והמשכילים יבינו ע"כ. והכא לפי' הא' כשלבו קרוב לה ימחול לה אף אם לא ימצאנה בתולה דהא להכי מצרכינן להנשא ברביעי כדי שישכים לב"ד בעוד כעסו עלה כדמפרש בריש כתובות. ולפירוש השני כשהוא קרוב לה ישהה בבעילתו ולא יבוש, כדי שלא יעשה כרות שפכה. ובפ"ד דיבמות {{ממ|מא.}} פי[[רש"י/יבמות/מא/א|רש"י]] {{ממ|ד"ה חוץ}} והר"ב {{ממ|[[רע"ב/יבמות/ד#י|מ"י]] ד"ה חוץ}} גס רגיל. וכן פי' רמב"ם פרק קמא דסוטה {{ממ|[[פירוש המשנה לרמב"ם/סוטה/א#ו|מ"ו]]}}. והעיקר בעיני שהוא לשון גסות הרוח: 

'''מעשה ברבן גמליאל.''' [[תוספות רבי עקיבא איגר/ברכות/ב#ה|°]]לאו מעשה לסתור הוא דקמ"ל [[תוספות רבי עקיבא איגר/ברכות/ב#ה|°]]אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיוכל להתכוין והוא ראוי ליטול את השם [*כבסוף פרקין {{ממ|[[משנה/ברכות/ב#ח|מ"ח]]}}] הרשות בידו. תוספות:

== ו ==

'''רחץ.''' פירש ה[[פירוש המשנה לרמב"ם/ברכות/ב#ו|רמב"ם]] במים חמין וטעמו דרחץ אפי' מקצת גופו במשמע וזה אינו אסור אלא בחמין כמ"ש הר"ב ב[[רע"ב/מועד קטן/ג#ו|משנה ו' פרק ג']] דמועד קטן. [*ואי נמי דכתב הרמב"ם במים חמין משום שהיה איסטניס ולחמין הוא שהיה צריך]: 

'''אסטניס.''' פירוש ה[[רע"ב/ברכות/ב#ו|ר"ב]] לשון צנה ממלת צנת שלג {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כה#יג|משלי כה יג]]}} ואף על פי שנכתב בסמ"ך וזה נמצא הרבה בלשונות. ה[[פירוש המשנה לרמב"ם/ברכות/ב#ו|רמב"ם]]. וטעמו ששניהם{{הערה|הסמ"ך והצד"י. (והטי"ת נתוספה כטי"ת של נצטדק, ואינה מן השורש, וכן הסמ"ך שבסוף המילה אינה מן השורש).}} ממוצא השינים:

== ח ==

'''רשב"ג אומר לא כל וכו'.''' עיין משנה ה' פ"ד דפסחים{{הערה|עי' [[תוספות יום טוב/פסחים/ד#ה|תוס' יום טוב שם]] ד"ה רשב"ג.}}: 

'''השם.''' שם טוב שהוא מדקדק במצות וכו':

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
[[קטגוריה:תוספות יום טוב: ברכות]]