עריכת הדף "תולדות יצחק/שמות/לג"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== יב ==

'''ראה אתה אומר אלי ''' יש בזה ספקות: <br>''' הספק הא' ''' היה ראוי שיאמר ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ועתה הודיעני מי הוא אשר תשלח עמי או ועתה איני רוצה מלאך מה הוא ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ועתה הודיעני נא את דרכיך מה ענין זה עם זה: <br>''' הספק הב' ''' מה תשובה השיב הקב"ה למה ששאל הודיעני נא את דרכיך פני ילכו היה לו לומר אשר דברת אעשה: <br>''' הספק הג' ''' מהו גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה שלא שאל אלא דבר אחד ומהו גם: <br>''' הספק הד' ''' איך אמר ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי שכבר אמר לו הקב"ה ושלחתי לפניך מלאך. התשובה אתה אומר אלי העל את העם הזה ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודיעני נא את דרכיך ואתפלל לפניך בהם שלא תשלח עמי מלאך והשיב הש"י אם תכלית הודעת דרכי הוא להתפלל זה פני ילכו עמכם ואין צריך ידיעת דרכי וכשראה משה עת רצון אמר זה פשיטא שאם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה אלא מה שאני חפץ בו הוא ידיעת דרכיך והשיב הקב"ה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה שהרי שאל שני דברים ידיעת דרכיו ושלא ילך מלאך ובזה הותרו הג' ספקות. והיתר הספק הרביעי הוא שכשהמלך אומר לגדולי המדינה אני אשלח לכם שופט ולא אמר פלוני אשלח לכם אע"פ שיאמרו הגדולים אין אנו רוצים שופט מחוץ לעיר אין מבזים בזה לשום אדם אבל אם אמר בשם לפלוני אשלח ואמרו אין אנו רוצים אותו מבזים לאותו השופט ולזה אמר משה אמת שאמרת ושלחתי לפניך מלאך אבל לא אמרת בשם לפלוני אשלח אם מיכאל או גבריאל או אחד מן המלאכים וזה הוא שאמר ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ולכן אני אומר שאין רצוני במלאך אחר שאמרת ידעתיך וגדלתיך בחשיבות וגם מצאת חן בעיני. ולמה שאמרת לא אעלה בקרבך כי עם קשה עורף אתה הודיעני נא את דרכיך ואתפלל בהם בעבור ישראל ותכפרם ולא תכלה אותם ובזה הותר גם הספק הראשון שאחר שאמר ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי מה זה שאמר ועתה הודיעני נא את דרכיך היה לו לומר ועתה הודיעני את אשר תשלח עמי: <br>'''  עוד ''' יש ספק למה שאל עתה הודיעני נא את דרכיך והראני נא את כבודך וכי חשב להרויח בעון העגל. התשובה שהאדם אינו שואל הדבר אלא בשעה שהוצרך לו ולפי שעתה כמעט הרג השם יתברך לכל שונאי ישראל ופחד שיחטאו עוד ויכלה אותם לזה שאל עתה הודיעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעיניך ואתפלל עמהם לפניך. תשובה שנית לפי שאמרו חכמינו ז"ל שכשאמרו ישראל נעשה ונשמע באו עם הקב"ה ק"ך רבוא מלאכים וקשרו לכל אחד מישראל שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע ועתה הורידו ישראל הכתר שכנגד נעשה שהרי אמרו עשה לנו אלהים לזה אמר לו הקב"ה גם העדי האחר שכנגד נשמע הורד מעליך שגם כן חטאתם בעוון וכל אלו הכתרים לקח משה כאמרם ז"ל על ומשה יקח את האהל שמשה לקח כל אלו הכתרים ואהל עניינו אור כמו בהלו נרו עלי ראשי ואחר שמצא עצמו מלא נרות וכתרים מצא בעצמו שלימות גדולה והיה לו מקום עתה לשאול הודיעני נא את דרכיך והראני נא את כבודך:



{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}