עריכת הדף "תולדות יצחק/ויקרא/ג"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== ה ==

'''והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ''' אחר שאמר ואש המזבח תוקד בו אמר כן לפי שמזבח העולה הוא מעצי שטים והיה מצופה נחשת כעובי דינר זהב והאש על המזבח תמיד לא תכבה לעולם ולא היה הנחשת ניתך ולא העץ נשרף והוא נס גדול לזה אמר והאש על המזבח וגומר כלומר ראה זה הנס הנעשה במזבח שהאש על המזבח תוקד בו לא תכבה והמזבח קיים. וחזר ואמר פעם שלישית אש תמיד תוקד על המזבח לפי שהמזבח מקום כפרה ורשעים אין להם כפרה ונדונין באש גיהנם ובמדרש היא העולה זו מלכות הרשעה שמתגאה ומעלה את עצמה סופה להיות נדונת באש:

== ט ==

'''חלבו האליה תמימה ''' אין חלב באליה אלא הכוונה חלבו עם האליה והכוונה שכשיסיר האליה תמימה עם העצם יוסר עמה חלב רב שהוא מחובר בה בצד הפנימי:

== יד ==

'''וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ''' הטעם שאין דרך כבוד של גבוה בקרבן שיהיה תפל מבלי מלח כענין הקריבהו נא לפחתך. והרמב"ם כתב שמנהג עובדי ע"ז להרחיק המלח מן הקרבנות לפי שהמלח בולע הדם וההרחקה כדי שלא ילך אפי' טפה מן הדם לאיבוד כל כך היו נמשכין אחר מאדים וכחותיו ולהרוס כוונתם צוה במלח תמלח. ודרז"ל העולם כולו שלישו מדבר שלישו ישוב שלישו ים עמד ים לפני הקב"ה אמר רבונו של עולם במדבר נתנה תורה בישוב נבנה בית המקדש אני מה תהא עלי אמר לו עתידין ישראל שיקריבו מלח ע"ג המזבח. ועל דרך הקבלה יש במלח שני כחות משתנים זה הפך זה מים ואש ובכח חמימות האש המיבשו חוזר מלח ומים ואש כנגד מדת רחמים ומדת הדין ולזה קרא למלח ברית אלהיך לפי שבו יתקיים העולם ויכרת כמו שאמרו ז"ל ראה שאינו יכול להתקיים בדין שתף עמו מדת רחמים וכן המלח מקיים ומעמיד הבשר זמן מרובה ונותן טעם בכל המאכלים והוא מכרית גם כן כי המקום המלוח לא יעלה בו כל עשב וכתיב גפרית ומלח שריפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמיח ואם לא כן למה קרא למלח ברית אלהים וכי המלח הוא ברית הש"י. וכתב רבי אברהם שהוא שבועה כמי שאומר אני משביעך בברית אלהיך שלא תשבית מלח מעל מנחתך:



{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}