עריכת הדף "תולדות יצחק/דברים/כז"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== יב ==

'''אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימין ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי ''' יש בזה הענין ספקות: <br>''' הספק הא' ''' למה שינה בארור הראשון מארורים אחרי' שבזה אמר וענו כל העם ואמרו אמן ובשאר ארורים לא אמר אלא ואמר כל העם אמן: <br>''' הספק הב' ''' למה אמר באלו העבירות ארורים יותר מעבירות אחרות שעבירות חמורות יש בתורה כאלו: <br>''' הספק הג' ''' מדוע הם אחד עשר ארורים ואינם שנים עשר או עשרה או מניין אחר: <br>''' הספק הד' ''' למה הוצרכנו שתי הרים לענין קללות וברכות יספיק הר אחד לכולם: <br>''' הספק הה' ''' שהיה עלבון גדול לחצי השבטים שהם בהר עיבל שיהיו על הקללה וזה ספק גדול למה ביזה אותם וחרפם שחצי השבטים האחרים יהיו על הברכה והם יהיו על הקללה והיה ראוי להם להתרעם תרעומות גדולה על משה שיהיו הלויים הופכים פניהם כלפי הר עיבל ויאמרו בלשון ארור ופניהם כלפי הר גריזים ויאמרו בלשון ברוך ומה חטאו אלו מאלו: <br>''' התשובה ''' לספק הראשון שזה הארור הוא בענין ע"ז ואמר במתן תורה ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ועיקר העניה שענו כל אשר דבר ה' נעשה הוא בענין ע"ז אם רצונם שיהיה להם לאלהים והם יהיו לו לעם שאנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום והמודה בע"ז ככופר בכל התורה כולה לזה אמר גם כן כאן בענין ע"ז וענו כל העם ואמרו אמן. התשובה לספק השני למה אמר ארור באלו ולא בעבירות אחרות התשובה שכל אלו הארורים הם הדברים שהאדם עושה בסתר ולכן אמר בראשון ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה ושם בסתר לומר שכל אלו הדברים הדרך בהם לעשותם בסתר ומקלה אביו ואמו בסתר שיש לבן בושה לבזותם בגלוי ומשיג גבול גם כן הוא בסתר וכן משגה עור ומטה משפט ושוכב עם עריות ולוקח שוחד כולם בסתר וכן אמר ארור מכה רעהו בסתר ולא קלל באלו אם היו בפרהסיא שהדיינים יעשו הדין. והיתר הספק השלישי למה הם י"א ארורים ולא חשבון אחר נכלל בהיתר הספק השני ולדעת המדרש אלו י"א ארורים הם כנגד י"א דברים שאמר דוד ע"ה במזמור ה' מי יגור באהליך. והיתר הספק החמישי והוא שנתן עלבון גדולה לחצי השבטים שהם בהר עיבל. התשובה שבאחד משני פנים האדם מוכיח לחבירו אם הוא ממשפחה טובה ובן טובים אומרים לו לא תחטא זכור מעשי אבותיך הטובים ותדמה אליו ותהיה מבורך מפי השי"ת ואם אביו רשע אומרים לו הזהר אל תהי כאבותיך שיבואו עליך קללות ולכן בשבטים שבהר גריזים ראוי לומר להם תהיו דומים לאביכם ואמכם כמו שאמר הביטו אל אברהם וגו' ולז"א להם בלשון ברוך לומר תהיו דומים ליעקב ולרחל ולאה אבל לבני השפחות ראוי לומר להם לא תהיו דומים לאמכם ואביהן שיביא קללה כאמרו ז"ל אין הגאוה מצויה אלא בבזויי משפחה שנאמר ותגשן השפחות הנה וילדיהן וגו' ובני השפחות בהר עיבל. ובזה הותר הספק הד' שלזה הוצרכו שתי הרים ולא הספיק הר אחד לפי שהקללות צריך שיהיו לקצת השבטים זולת קצתם והברכות לקצת זולת קצתם. ויש ספק על זה א"כ ראובן מדוע נתן אותו בהר עיבל שהוא מבני הגבירות ולזה היה איפשר שנאמר שלפי ששכב עם אשת אביו ואחד מן הארורים הוא ארור שוכב עם אשת אביו וזה א"א שבמס' שבת איתא מוצל אותו האיש מעון והאומר ראובן חטא אינו אלא טועה ואלו הונח שחטא הרי אז"ל ששב בתשובה ואסור לומר זכור מעשיך הראשונים ועוד איך איפשר שהיה מרע"ה מלבין פני בניו ברבים ח"ו אלא הטעם הוא הפך מזה שלגלות שלא חטא נתן אותו במקום שאומר ארור שוכב עם אשת אביו שכל העולם יאמרו אם ראובן חטא בזה איך הלבין פני בניו לומר ארור שוכב עם אשת אביו אלא ודאי לא חטא וזה הוא שאז"ל אז חללת יצועי והעולם יחשבו כן עד שיבוא אותו שנאמר בו ומשה עלה וכוונתם לומר שבמה שנתן בניו במקום שנאמר בו ארור גלה שלא חטא ומה שנתן זבולון במקום הארורים לפי שהוא ספן לחוף ימים ישכון ולא ישמע דברי תורה צריך להוכיחו והראיה שכל מה שעשה היה בכוונה רצויה ושלא רצה לבזות שום שבט שאז"ל שהיו י"א ארורים כנגד י"א שבטים ומה שלא היו י"ב לפי ששמעון היה בלבו שלא לברכו לא רצה לומר ארור כנגדו וא"ת י"ב ארורים הם התשובה שארור אשר לא יקים הוא כנגד כל ישראל בכללם וכנגד כל התורה בכללה אבל י"א ארורים הם ממצות פרטיות וכנגד י"א שבטים:



{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}