עריכת הדף "תולדות יצחק/דברים/כו"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== ג ==

'''הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו ''' בזאת הפרשה יש ספקות: <br>''' הספק הא' ''' מה זה שצוה הקב"ה שיאמר המביא ביכורים הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הארץ הקב"ה גם יושבי ירושלם רואים שמביא ביכורים מארץ ישראל ושבאנו אל הארץ ומה צורך שיאמר כן: <br>''' הספק הב' ''' שהוא התחיל לדבר ואיך אמר וענית ור"א אמר שהוא כמו ויען איוב והוא דוחק: <br>''' הספק הב' ''' ארמי אובד אבי וירד מצרימה מה ענין זה לכאן וגם כל ענין מצרים מה צורך לאומרו כאן יספיק שיאמר ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה וגו': <br>''' הספק הד' ''' שאמר ארמי אובד אבי ותרגם אונקלוס בעא לאובדא ית אבא מדוע לא אמר עשו אובד אבי שנאמר יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי: <br>''' הספק הה' ''' אחר שאמר ולקח הכהן הטנא מידיך והניחו לפני מזבח ה' אלהיך מה זה שאמר והנחתו לפני ה' אלהיך שאין מקום להנחה הזאת שכבר מונח לפני ה'. והיתר אלו הספקות הוא בשנקדים שהקב"ה רצה להשלימנו בשלימיות עם הביכורים והשלימות הוא שנהיה אנשים טובים וצדיקים עם ה' אנשים טובים נהיה בשני דברים האחד שיהיה שלם כל אחד בעצמו והוא שלא יהיה גרגרן שמי שהוא גרגרן רעות רבות ימשכו ממנו עניות ושימות בלא עתו שנאמר רב אוכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט השני שיהיה טוב עם אנשים והיתד שהכל תלוי בו שלא יהיה לו גאוה שממנה ימשך לזלזל בכבוד הבריות ושנאת הבריות ורבות רעות וצרות מאת האנשים ואלו השלימיות יבואו מצד הביכורים הראשונה שלא יהיה גרגרן שהתאנה הראשונה שרואה שביכרה בכרמו מתאוה לה מאד אחר שנה שלא אכלה וכן האשכול הראשון והוא חייב לכרוך עליה גמי ולומר הרי זו ביכורים ובזה יכנע לבבו הערל ולא יהיה זולל וסובא וכן מצד הביכורים לא יהיה לו גאוה וזה הוא שאמר ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הארץ וידוע שיבא אל הכהן אשר יהיה בימים ההם אבל הכוונה שאפילו יהיה הכהן חדל אישים והמביא ביכורים יהיה שר וגדול יבוא לפניו וכן אמרו ז"ל שאפילו המלך יטול הסל על כתפו מהר הבית עד העזרה ויתודה לפניו הגדתי היום הנה בזה יהיה ענו ושפל רוח וטוב עם אנשים גם ימשך מזה שיהיה טוב לשמים ולשיהיה טוב לשמים צריך תיקון העבר והעתיד אם העבר שהמרגלים היו מינים ואפיקורסים שכחשו בה' ויאמרו שלא היה לו יכולת להביאם לארץ ישראל שאמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו וכנגד הקב"ה דברו כן שאם חשבו שהקב"ה יכול לא היו אומרים לא נוכל לעלות אל העם שאם הם לא יוכלו הקב"ה יכול והמביאים הביכורים היו מודים ביכולת השי"ת ושהקב"ה הביא אותנו אל הארץ אשר נשבע לאבותינו הרי תיקון העבר ולזה אמרו הגדתי היום לה' כי באתי אל הארץ וה' נתנה לנו ואם תיקון העתיד הוא שלא יחטאו והוא בשיזכרו בזמן טובתם כל הרע והעוני שהיה להם ולא ישכחוהו שנאמר פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך וז"ש ואמרת לפני ה' ארמי אובד אבי כלומר איני חושב שהארץ שממנה הוצאתי אלו הביכורים שירשתיה מאבותי שיעקב אבינו איש נאבד ועני היה וקראו ארמי ליעקב לפי שגר בארם ואובד הוא כמו תנו שכר לאובד ואיני אומר שירשנוה מאבותינו אלא וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב ועל כל זה וירעו אותנו המצרים ויענונו ואבינו לא נתנה לו הקב"ה וגם הוא לא לקחה בחרב וכידון אלא הקב"ה הוציאנו ממצרים ביד חזקה ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה הנה בזמן הטובה וההשפעה זוכר ימי הרעה שעברו עליו ובזה לא יחטא. ובזה הותרו כל הספקות וגם קושיית וענית שהוא לשון תשובה שלפי שהיהודי היה מביא סלו על כתפו ובא עיף ויגע ובזיעת אפים שנראה בעיניו שעשה דבר גדול ולפי האמת היה דבר גדול לפיכך יבא הכהן ויחטוף הסל מיד בעל הבית לומר אתה חושב שהכרם שלך הכרם של הקב"ה הוא ולזה לא אמר ונתן לכהן הטנא אלא ולקח הכהן כאלו נוטלו בזרוע ולזה משיב האיש ההוא ואומר והלא אני איני כופר בזה גם אני מודה לך שהכל מידו ומידו נתנו לו שאמת הוא שלא ירשתיה מאבותי שאבי איש נאבד היה וירד מצרימה וזהו וענית שהוא תשובה לחטיפת הכהן הטנא. ובזה הותר ג"כ הספק הה' שאמר והניחו והנחתו שאמר והניחו הכהן כמי שמניח דבר שהוא שלו ואח"כ יחזור ישראל לקחת אותו ולהניחו כאז"ל מגיד שנוטלו אחר הנחת כהן ואוחזו בידו עד שקורא וחוזר ומניף לומר זה הסל שאני מניח אינו שלי אלא שלך הוא והרי לקחו הכהן כמי שנוטל שלו ואני חוזר ליטול אותו ולהניחו לרמוז ממך הכל ומידך נתננו לך כל מה שאנו נותנים לשי"ת שלו הוא נתנו לנו ואנו חוזרים לתתו לו והותרו כל הספקות:



{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}