עריכת הדף "שרשי הים/שאלה ופיקדון/ה"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== ו ==

'''בעל הפקדון אומר כך וכך היו והשומר אומר אינו ידע ישלם בלא שבועה.'''  כתב הרשב"א בתשו' הביאה מרן ב"י בסי' ע"ב מח' כ"ד השואל כלי מחברו ונאבד המשאיל אומר סלע היה שוה והשואל אומר איני יודע וע"א מעידו שאינו שוה אלא שקל אלו לא היה כאן ע"א היה המשאיל נוטל בלא שבועה משום דהו"ל מחוייב שבועה ש"י לישבע אבל עכשיו שיש ע"א המכחיש את המשאיל אם רצה השואל משביעו שבועת המשנ' כענין ע"א מעידה שהיא פרועה ואם רצה נותן לו סלע בפני עד זה ואח"כ מביאו לידי שבועה דאורייתא וכההיא דפ' הכותב וזה לדברי הרי"ף שכתב בפ' כל הנשבעי' ששבועת ע"א באה אפי' במקום שאינו תובע בריא אלא ע"פ העד שאומר לו כן וכמ"ש בפ' כל הנשבעין אבל יש מהגדולים שחלקו עליו ומ"מ אינו נוטל אלא בשבועת המשנה עכ"ל: ומתשו' הרשב"א הלזו למד הרב המפה בסי' ע"ב סי"ד בלוה שאמר למלוה על המשכון פרעתיך כך וכך והמלוה אומר אמת פרעתני אבל איני יודע כמה כו' ואם ע"א מעיד שלא כדברי הלוה נשבע הלוה נגד העד ונוטל המשכון במה שאומר הואיל והמלוה אינו יודע יע"ש. ומה שיש לדקדק על תשו' הרשב"א הלזו במ"ש אבל עכשיו שיש ע"א אם רצה השואל משביעו שבועת המשנה כו' דלפי סברת הרי"ף ודעימיה דס"ל דעד המסייע לנתבע פוטרו אפי' משבועת דאורייתא וכמ"ש הטור ומרן בסי' ע"ה סכ"ה א"כ ה"נ כיון דיש ע"א המסייע לשואל שאינו שוה אלא שקל לא יהא השואל משאי"ל ויטול המשאיל שקל כדברי העד וכמו שהק' הרב ראש יוסף שם בסוף אות ז' עיין להרב מ"ל בפ"ה מה' שאלה ופקדון ד"מ ע"ג ובמה שכתבתי אנן יד עניי בה' ט"ון בשורש ע"א המסייעו אי פוטרו משבועה ד"ה ולענין משאי"למ ויש ע"א המסייעו ובמה שהעלינו שם הלכה למעשה יע"ש:<br>'''  גם '''  במ"ש עוד הרשב"א בסוף לשונו ומ"מ אינו נוטל אלא בשבועת המשנה כו' ק' דלמאן דאית ליה דבטענת ספק אינו משביעו ע"פ ע"א שבועה דאורייתא נראה דה"ה שבוע' המשנה דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון וא"כ יטול הלה בלא שבועה וכבר הוקשה לו כן להרב ראש יוסף שם. והרב מ"ל שם ד"ע ע"ד כתב דהרשב"א ספוקי מספ"ל הלכתא כמאן ומש"ה היכא דנתן לו הסלע ומביאו לידי שבועת דאורייתא דאז השואל מוציא מחברו יכול לומר המשאיל קי"ל כמ"ד דבטענת ספק א"י להשביע ע"פ העד אבל כשלא נתן לו הסלע דאז משביעו שבועת המשנה דא"כ המשאיל מוציא מחבירו מצי למימר השואל קי"ל כמ"ד דאף בטענת איני יודע ע"א מביאו לידי שבוע' ולא תטול אלא בשבועה וזהו שכתב אינו נוטל אלא בשבועת המשנה. הכונה שאם זה לא נתן הסלע לא יטול אלא בשבועת המשנה דמצי למימר השואל קי"ל כהרי"ף ודעימיה דלא יטול אלא בשבועה. והיותר נכון מ"ש עוד הרב דס"ל להרשב"א דע"כ ל"פ רבוותא אי בטענת איני יודע יכול להשביע ע"פ העד אלא דוקא בשבועת דאוריית' אבל בשבועת המשנה דמצינו דבא על הספק כגון שבוע' השותפים ה"ה כשטען איני יודע דמשבעינן ליה שבועת המשנ' עכ"ל ועיין במה שתמה עוד הרב עמ"ש עוד מרן בכ"מ בפכ"ד מה' אישות הי"ו דהא דתני ע"א מעידה שהוא פרועה לא תפרע אלא בשבועה דוקא כשהבעל טוען בריא יע"ש. שזה היפך דברי הרשב"א בתשו' הלזו והיפך דברי רבינו דס"ל כדעת הרי"ף דמשביעינן שבועת התורה בטענת שמא ע"פ ע"א והניחה בצ"ע יע"ש וכבר קדמו בקושייא זו הרב ש"ך בסי' פ"ד סק"ז כיע"ש:<br>'''  ודע '''  דזה שכתב הרשב"א בתשו' הלזו דשבועה ע"א מעידה שהיא פרועה אינו אלא מדרבנן ולא מדאוריית' הכי איתא בהדיא פרק הכותב דפ"ז ע"ב ודלא כדסבר רמי בר חמא למימר שהיא שבועת דאוריית' חדא דכל הנשבעי' שבתורה נשבעין ולא משלמין והיא נשבעת ונוטלת. ועוד דאין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות והכי נמי אמרינן התם הפוגמת כתובתה לא תתפרע אלא בשבועה: ומהתימא על הרדב"ז סי' ר' ד"ע ע"ד שכתב וז"ל והוי יודע דלא אמרי' אין אדם מוריש שבועה לבניו אלא דוקא בבא ליפרע מנכסי יתומים כו' אבל שבועה פוגם שטרו או ע"א מעידו שהוא פרוע אדם מורישו לבניו אלא דק"ל בשלמא פוגם את שטרו הוי דרבנן אבל ע"א מעידו שהוא פרוע הוי מחוייב שבועה דאוריית' ואין היורשי' יכולים לישבע שבועתו. ואמאי נוטלים אפי' מלוה וכ"ש מיורשי לוה ויש לישב כו' יע"ש והוא פליא דנר' דאשתמיט מיניה גמ' ערוכה דאמרו בהדייא דבין פוגמת כתובת' ובין ע"א מעידה שהיא פרועה דאינו אלא מדרבנן וצ"ע ועיין בתשו' מוהרי"ט חח"מ סי' פ"ד דצ"ו ע"ד ד"ה וכ"ת כו' ודוק:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}