עריכת הדף "שרשי הים/קריאת שמע/א"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== ט ==

{{מרכז|{{גופן|4||'''שורש זמן ק"ש'''}}}}

''' איזהו זמן ק"ש בלילה מצוותה משעת יציאת הכוכבים כו'.'''  הנה התוספות ז"ל בריש ברכות ד"ה מאימתי הוקשה להם היאך אנו קורין ק"ש מבעוד יום ואין אנו ממתינים לצאת הכוכבים ותירצו בשם ר"ת ז"ל דקי"ל כר"י דאמר דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה דהיינו אחד עשר שעות פחות רביע ומיד כשיכלה זמן המנחה מתחיל זמן ערבית וא"ת היאך אנו מתפללים תפלת מנחה סמוך לחשיכה ואפי' לאחר פלג המנחה וי"ל דקי"ל כרבנן דאמרי זמן תפלת מנחה עד הערב עכ"ל.<br>'''  דע '''  שהרב מנחת כהן בספר מבוא השמש ח"ב ד"מ הביא סברות הפוסקים בשיעור י"ב שעות היום אם נמנין מהנץ החמה עד שקיעתה או מעלות השחר עד צאת הכוכבים יע"ש ומדברי התוס' הללו יש להוכיח דס"ל שהן נמנין מעלות השחר עד צאת הכוכבים ודלא כשיטת רבינו יונה שהרי הר"ב מ"ך ז"ל בספר מבוא השמש מאמר ב' פ' יו"ד והפר"ח בקונטרס בי שמשי הנדפס מחדש בסוף ס' שמן למאור הכריחו דלשיטת האומרים ששעות אלו נמנים מהנץ החמה עד שקיעתה כי פליגי רבנן עליה דרבי יאודה ואמרי תפלת המנחה עד הערב היינו שקיעת החמה ולא יציאת הכוכבים עי"ש בדף ד' ע"ד ד"ה והנה יע"ש. ואי זו היא שיטת התוס' ז"ל ק' טובא דאיך העלו ארוכה לעיקר קושייתם שהקשו דאיך אנו מתפללים תפלת מנחה סמוך לחשיכה במה שתירצו דאנן קי"ל כרבנן דאמרי זמן תפלת מנחה עד הערב דאכתי קושייתם לא מתרצה בהכי דאפי' לרבנן דאמרי עד הערב היינו שקיעת החמה ואנחנו מתפללים סמוך לחשיכה דהוי אחר שקיעת החמה סמוך לבין השמשות כמ"ש הרב מ"ך בדמ"ו ע"א וע"ב ובקונטר' בי שמשי להפר"ח ד"ה ע"א עיין עליהם אלא מוכרח ודאי דהתוס' ז"ל ס"ל ששעות אלו נמנין מעלות השחר עד צאת הכוכבים ולפי זה רבנן דפליגי עליה דר' יאודה ואמרי עד הערב היינו צאת הכוכבים כמו שהכריח הרב הנז' ובהכי מייתבא מילתייהו שפיר ועיין בהרב מ"ך ז"ל בד"מ ע"ב שכתב ע"ש הרשב"א בשם התוספות דסברי הכי עיין עליהם.<br>'''  האמנם '''  לפי זה ק"ל טובא דברי התוס' דפרק תפלת השחר דכ"ח ד"ה יעקב תיקן כו' שהק' דבפרק ג"ה מוכח דיעקב אבי' התפלל ביום שהרי אמרו בתר דצלי יהב דעתיה למיהדר מיד שקעה לו חמה וקשה למתני' דפ"ק דקאמר עד צאת הכוכבים ותירצו וז"ל ולפי מה שפירשנו דקי"ל כר"י דאמר עד פלג המנחה ניחא ויפה מנהג שלנו שאדרבא טוב להתפלל מבע"י קצת עכ"ל.<br>'''  והשתא '''  לפי שיטתם שכתבנו ששעות היום נמנין מע"ה עד צאת הכוכבים אכתי קושייתם במקומה עומדת שהרי לפי שיטה זו שיעור זמן עד פלג המנחה הוי רביע שעה אחר שקיעת החמה דמשקיעת החמה עד צאת הכוכבים כתבו התוס' ז"ל לקמן ד"ה דילמא ביאת אורה שיש ה' מילין שהם שעה וחצי וכמ"ש הר' מ"ך בדמ"ג ע"ג ואלו זמן פלג המנחה הוי י"א שעות פחות רביע נמצא פלג המנחה רביע שעה אחר שקיעת החמה ואלו בההיא דפרק ג"ה אמרינן בתר דצלי יהב דעתיה למיהדר מיד שקעה לו חמה שלא בעונתה הרי שהתפלל יעקב אבינו ע"ה ת"ע קודם זמן פלג המנחה והדר' קושיית' לדוכתא אף לדברי רבי יאודה ואולי יש ליישב בדוחק שמה שאמרו מיד שקעה לו חמה לאו היינו שקיעה ראשונה אלא שקיעה אחרונה שהיא זמן יצי' הכוכבים וכבר מצינו לרז"ל שקורין לזמן יציאת הכוכבים שקיעת החמה וכמ"ש כל תענית שלא שקעה עליו חמה לאו שמיה תענית כו' וכמו שהכריח הרב מ"כ ז"ל בפרק יו"ד מס' מבא השמש מאמר ראשון יע"ש ומצאתי סמוכות לזה מדברי מוהר"ש יפה בפרשת ויצא פרשת ס"ח סימן י"ב שכתב עמ"ש שם אותן שתי שעות ששקעה בעבורו זרחה בעבורו שהוכיחו כן ממ"ש קודם זה שלחני כי עלה השחר וזהו זמן עליית השחר הנוהג בכל יום שהרי דרשו הגיע זמני לומר שירה ומעלות השחר עד הנץ החמה הן שתי שעות ויותר לפי סברת בעל המדרש שיש מעלות השחר עד הנץ החמה שמנה מילין ולפי שאינן שלימות נקט ב' עכ"ל.<br>'''  וא"כ '''  ודאי דרומייא מה שהיה בזריחה היה גם כן בשקיעה שאחר ששקעה החמה כדרך אבינו יעקב אץ לבא שקיעה אחרונה שהיא יציאת הכוכבים ולפי דבריהם ודאי דתלמודא פליג עם המדרש שדרשו ששתי שעות קדם השמש לזרוח וסובר תלמודא דידן שעה אחת קדם לזרוח היה שעה אחת שהרי לפחות רביע שעה נשתהא יעקב אבינו בתפילתו נשאר שעה אחת שלימה עדיין עד צאת הכוכבים וכיון דיהיב דעתיה למיהדר שקעה לו חמה שלא בעונתה דהיינו יציאת הכוכבים.<br>'''  וראיתי '''  בספר סם חיי בפרשת תולדות דף י"ד ע"ד שתמה על דברי התוספות הללו דפרק תפילת השחר מדברי המדרש הלז שדרשו אותן שתי שעות כו' ואלו לדברי רבינו תם ז"ל אינו אלא שעה אחת ורביע יע"ש וכוונתו ברורה דכיון דלפי דבריהם מזמן פלג המנחה מתחיל זמן תפילת ערבית אם כן הוי שעה אחת ורביע שהרי זמן פלג המנחה היא י"א שעות פחות רביע עד סוף י"ב שעות שהוא ערב ודאי נשאר שעה אחת ורביע ולמה אמרו שתי שעות ולא ידעתי היאך הונח לו להרב ז"ל בשעה אחת ורביע דלפי דבריהם ששעה ורביע קודם הלילה מתחיל זמן תפילת ערבית אם כן יעקב אבינו באיזה זמן התפלל תפילתו ולפחות נשתהא בתפילתו רביע אם כן לשיטת רבינו תם ז"ל מה שקדם השמש לשקוע ולזרוח בשביל יעקב אבינו עליו השלום אינו אלא שעה אחת ואם כן דברי הרב באו שלא בדקדוק. ולעיקר קושייתו נראה דאשתמיט מיניה דברי הרב היפה ז"ל שמה שדרשו במדרש אותן שתי שעות היינו משום דהמדרש אזיל לשיטתיה דמשקיעת החמה עד צאת הכוכבים יש שמנה מילין הכא נמי שיעור זה קדם לשקוע ולזרוח ודוק.<br>'''  עוד '''  כתבו התוספות ז"ל על כן אומר ר"י דודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר ואנו כו' ס"ל כהני תנאי דמייתי בגמרא דאמרי משעה שקידש היום וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב עכ"ל. והקשה הרב מעשה חייא דאכתי הדרא קושייא לדוכתא דהם תרתי קולי דסתרי דלענין מנחה סבירא להם כרבנן ואז אליבייהו לא הוי זמן ערבית ואנו מתפללין ערבית מבעוד יום עיין שם. ומה שהעלה הוא ז"ל בכוונת דבריהם אם את הראשון ואת השני דחאו בשתי ידים בספר לשון למודים דף ס"א ע"ג ובספר הנז' תירץ וז"ל ולכן נראה לע"ד שמה שהקשו מעיקרא איך אנו קורין מבעוד יום כ"כ לאו למימרא קודם שתשקע החמה דאז ודאי הוי זמן תפילת מנחה אלא בעוד יום קרי קודם צאת הכוכבים מיד כשתשקע החמה דהא מיהא דלא כסתם מתניתין ותירצו דקיימא לן כו' ואהא כתבו דהוי תרתי קולי דסתרי עכ"ל.<br>'''  ובעניותי '''  לא ירדתי לסוף דעתו שאף הרב מעשה חייא לא הכחיש בזה אלא שעיקר קושייתו היתה לפום מאי דמשמע שאף תפילת מנחה היו מתפללין אותה אחר שקיעת החמה ממ"ש וז"ל היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה כו' דהוי אחר שקיעת החמה סמוך לבין השמשות כמו שכתב בספר מ"כ ז"ל דף מ"ו ע"א ובקונטריס בי שמשי ד"ה ע"א ואהא קשייא ליה שפיר אכתי מה תיקן ר"י לעיקר קושייתו במאי דקיימא לן כהני תנאי דסוף סוף הוי תרתי קולי דסתרי.<br>'''  עוד '''  כתב בספר הנז' וז"ל ואין לומר אם איתא שמנהג היה להתפלל משקיעה ואילך אם כן אמאי הוצרכו לדחוקי מעיקרא דקי"ל כר"י או כהני תנאי כו' לימרו דקיימא לן כרבנן דאמרי תפילת המנחה עד הערב ומיד מתחיל זמן ערבית ע"ש ולפי מה שכתבנו לעיל בשיטת התוס' ז"ל דשעות היום אלו נמנין מעלות השחר עד צאת הכוכבים אין מקום לדבריו בזה שהרי כתבנו דלפי שיטה זו רבנן דפליגי עליה דר"י ואמרי עד הערב היינו צאת הכוכבים וכמ"ש.<br>'''  ואיברא '''  שקושיית הר"ב מע"ח ז"ל מתרצתא אצלי שאף לפי דבריהם נראה שמנהגם היה להתפלל תפילת מנחה וערבית אחר שקיעת החמה מכל מקום זמנה של זו לא כזמנה של זו שתפילת מנחה היו מתפללין אותה מפלג המנחה עד זמן בין השמשות וכמו שדייקו בלשונם ואמרו היאך אנו מתפללין סמוך לחשיכה וכו' שהוא זמן בין השמשות ותפילת ערבית היו מתפללין מבין השמשות ואילך קודם צאת הכוכבים וכמו שנראה מתירוץ שני שכתב דקיימא לן כהני תנאי כו' ושיעור הני תנאי שכתבו הוי בין השמשות למר שאמר משעה שקידש היום ולמר מאוחר יותר וכמ"ש רש"י בשמעתין.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}