עריכת הדף "שרשי הים/אישות/י"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== ב ==

{{מרכז|{{גופן|4||'''שורש אי חופה קונה'''}}}}

'''כיון שנכנסה ארוסה לחופה וכו'.''' הנה הרא"ש פ"ק דקדושין כתב שהרמב"ן פסק דלא כר"ה ושכן נראה דעת הרי"ף מדלא הביא דברי ר"ה משמע דס"ל דלית הלכתא כוותיה והאריך בדבר ובסוף דבריו כתב שלזה הסכימו כל הפוסקים ושלא כדעת ר"ח שכתב דהא דר"ה ספיקא הוי א"ד ז"ל וראיתי למו"ה בעל שער המלך בקונטריס חופת חתנים ס"א שכתב וז"ל האמנם זו היא שקשה טובא לדעת ר"ח וסיעתיה דס"ל דהלכה כר' הונא דכיון דהך ק"ו פריכא הוא דאיכא למימר דייו וסוף דינא מה חופה גומרת אחר כסף אף כאן אחר כסף וכמו שהקשו התוספות בד"ה חופה ולא מצאו מענה לזה אלא בשנאמר דהא דר"ה אתי כר"ט דהיכא דמיפריך ק"ו לא אמרינן דייו וא"כ מאחר דקי"ל כרבנן דר"ט דאפי' בחצר הניזק משלם חצי נזק וכמ"ש כל הפוס' וע"כ משום דאמרי' דייו אפי' היכא דמפריך ק"ו א"כ הא דר"ה אין לה ישיב' בעולם דכיון דאיכא למימר דייו ק"ו פריכא איהו וכבר נתקשה בזה הרב עצמות יוסף והניחה בצ"ע ואיהו ז"ל יישב זה בהקדים לבאר כונת התוס' שלכאורה יש בהם מן הקושי שלפי דבריהם דהא דר"ה אין לה מקום פטור אלא בשנא' דאתי כר"ט א"כ מאי קא ק"ל לרבא דקאמר שתי תשובות בדבר חדא דשלש תנן וארבע לא תנן ודחיק אביי לשנויי מתני' מילתא דכתיבא בהדיא קתני מילתא דלא כתיבא בהדיא לא קתני ואמאי לא משני עדיפא מינה דכיון דהא דר"ה בפלוגתא מתנייא מתני' מילתא דתליא בפלוגתא לא קתני כדמשני תלמודא בדוכתי טובא ובר מן דין ק' דאם איתא דהא דר"ה לא מתאמרה אלא אליבא דר"ט כל כי האי לא הו"ל לר"ה למסתם סתומי כאלו היא הלכה פסוק' כי ע"כ פי' דבריהם ע"פ מ"ש הרב יבין שמועה בדל"ד ע"ב כלל ע"ו דלפעמים דורש הגמ' ק"ו ולאו דוקא אלא סמך אמ"מ ונקט ק"ו משום דאלים ולהכי במקומות שאינו אומר הגמ' דייו איכא למימר סמך אמ"מ והאריך בזה ובסוף דבריו הוקשה לו דברי התוס' דשמעתין דאמאי לא תירצו דר"ה סמך אמ"מ וישב זה באומרו דע"כ מוכח הכא דלא מצינן למימר סמך אמ"מ מדפריך רבא וקאמר שתי תשו' בדבר כו' ועוד כלום חופה גומרת אלא ע"י קי' וכי דנין חופה שלא ע"י קדושין מחופה שע"י קדושין דהיינו כעין דייו וחזינן דלא משני תלמודא דק"ו לאו דוקא וסמך אמ"מ אלא אדרבא מכח קושיא זו דחיק אביי לשנויי ר"ה ה"ק כו' ומש"ה ק"ל להתוס' שפיר דכיון דע"כ בשמעתין לא מצית למימר סמך אמ"מ סוף סוף איך תקן פרכת דייו את"ד הרב יבין שמועה.<br>''' ובעיקר '''  דבריו הללו הוקשה לו למורי הרב הנזכר דאם איתא דבשמעתין לא מצית מימר דסמך אמ"מ וע"כ ודאי משום דאיכא למיפרך שום פירכא ואנחנו לא נדע הן עוד היום היכי מייתי לה במה הצד משלשתן כסף שטר וביאה והדר דינא למ"מ ולא פריך תלמודא אותה פירכא דשייכא אמ"מ אלא ודאי דלר"ה לית ליה שום פירכא אף כי מייתינן לה במ"מ וא"כ הדרא קושיין לדוכתא דמאי ק"ל להתוס' וכמו כן קשה מאי דפריך תלמודא כלום חופה גומרת ולא משני דסמך אמ"מ כי ע"כ נראה דודאי מילתיה דר"ה א"ש במ"מ אלא דתלמו' לא מצי לשנויי דר"ה סמך אמ"מ משום דחזינן דמעיקרא הוה מייתי לה ר"ה מק"ו דכסף שאינו מאכיל בתרומה וכי פרכינן והאמר עולא דבר תורה ארוסה בת ישר' אוכלת בתרומה הדר ביה וקאמר אלא פריך הכי ומה כסף שאינו גומר כו' והשתא אם איתא דבהך ק"ו איכא למיפר' מידי וסמך ר"ה אמ"מ א"כ אמאי הדר ביה ר"ה מהק"ו דעביד מעיקרא ואיכפל לאתויי ק"ו אחר ואמאי לא משני מיד דק"ו לאו דוקא וסמך אמ"מ כיון דעוד היום מייתי לה מהך ק"ו ע"כ לומר הכי דק"ו לאו דוקא וסמך אמ"מ אלא עכ"ל דרב הונא ס"ל דהך ק"ו לית ליה פירכא ומש"ה ק"ל להתוס' שפיר דנימא דייו אסוף דינא ולזה תירצו דר"ה אתי כר"ט דכיון דמפריך ק"ו לא אמרינן דייו וכונתם דכיון דר"ה ס"ל כר"ט מש"ה מייתי לה בק"ו דהשת' לדידיה לית ליה פירכא ומ"מ לאלומי מילתיה מייתי לה בק"ו דאלים טפי וכן נמי מאי דפריך בגמ' כלום חופה גומרת כו' הכי פריך כיון דהך ק"ו פריכא איהו אמאי איכפל ר"ה לאתויי ליה מק"ו והול"ל דסמך אמ"מ ואהא משני אביי שפיר דר"ה ה"ק כו' ושפיר מייתי לה מק"ו וכיון שכן איכא למימר דאפילו למאי דקי"ל בהא כר"ה משו' דאע"ג דלא מצי אתי הא דר"ה בק"ו מייתינן ליה במ"מ את"ד מו"ה נר"ו.<br>'''  ולקע"ד '''  דרך זה דחוי מעיקרו הוא דהכ' בשמעת' ליכא למימר דק"ו לאו דוקא אלא דסמך אמ"מ שהרי הכריח הרב עצמות יוסף בשמעתין דבק"ו של מקומות ליכא למילף במ"מ כמ"ש התוס' בחולין דכ"ג ע"ב ד"ה ותהא פרה כו' והסברא נוטה לזה גם זה שהכריח דמדהדר ביה ר"ה מהק"ו דעביד מעיקרא ש"מ דלא סמך אמ"מ אין דעתי נוחה בזה דע"כ לא כתב הרב יבין שמו' דלפעמי' עביד הש"ס ק"ו וסמך אמ"מ אלא היכא שאותו ק"ו אית ביה שום פירכא מבחוץ אבל היכא שהק"ו דחוי מעיק' כי הכא בשמעתין מה מקום יש לומר דסמך אמ"מ ונקט ק"ו משום דאלים דמאי אולמיה וא"כ אכתי אפ"ל דר"ה מש"ה הדר ביה ועביד ק"ו אחר אע"ג דלא דוקא אלא דסמך אמ"מ משום דהך ק"ו דהוה עביד מעיקרא דחוי מעיקרו הוא גם מה שהוקשה לו בדברי הרב יבין שמועה שכתב דהכא בשמעתין ליכא למימר דסמך אמ"מ וכו' דא"כ עוד היום היכי מייתי לה במה הצד כו' הא לק"מ לע"ד למי שיעיין במ"ש הרב עצמו בס' גופי הלכות בכלל תפ"ז יע"ש.<br>'''  ובמ"ש '''  הרמב"ן והרשב"א שדעת הרי"ף ז"ל כדעת ר"ח דרפויי מרפייא בידיה אי קי"ל הלכה כר"ה עיין במ"ש ע"ז מו"ה בספר שע"ה בדין זה ס"ב משם מרן מלכא הרב המופלא מהרח"א נר"ו ובסו' דבריו כתב וז"ל מיהו מאי דקשיא ליה תו דאם איתא דלר"ה העראה אינו קונה איכא למיפרך העראה תוכיח הא ודאי קשה טובא ועיין להרב עצמות יוסף לקמן באותה סוגיא דתחילת ביאה קונה כו' שכתב דלהסוברים העראה אינו קונה תחילת קנין כלל עכ"ל דר"ה אית ליה הא דרבא והפוסקים כר"ה לא יפרשו כפי' הר"ן והרי"ף יע"ש ומו"ה חשב ליישב זה ע"פ מה שנסתפק הרמ"ל בפ"ג מה' אישות הי"א במי שקדש את בתו פחותה מבת ג' שנים ויום אחד בכסף דאי"ל דהוי אשת איש גמורה אם הכניסה אביה לחופה אי חופתה חופה אי חשיבא נשואה או לא והאריך שם וכלל דבריו שלדעת הרשב"א חופה דפחותה מבת ג' חשיבא חופה יעש"ב וא"כ אף אנו נאמר שדעת הרי"ף כדעת הרשב"א ומש"ה ליכא למימר העראה יוכיח משום דאיכא למימר מה להעראה שכן אינה גומרת בפחותה מבת ג' דלא חשיבא ביאה כלל תאמר בחופה בהעראה שגומרת בפחות' מבת ג"ש ואכתי אפשר דס"ל לר"ה דהעראה אינו קונה ואחר מעט התבוננות יראה הרואה שדבר זה אין לו שחר שהרי כתב שם הרב ז"ל שלדעת הרשב"א דס"ל דחופה פחותה מבת ג"ש חשיבא חופה חופת נידה נמי חשיבא וכו' יעש"ב.<br>'''  ולקע"ד '''  אפשר ליישב בדוחק ע"פ מה שמצאנו ראינו לבעלי הכללים ומלכם בראשם הוא המלך שלמה בספר גופי הלכות כלל תע"ד שכתבו שלפעמי' פריך תלמודא על ק"ו ומ"מ מה לפלוני שכן ישנו במינו כך כההיא דרפ"ב דזבחים מה לשם יושב שכן פסול לעדות וכ"כ בתוספי הרא"ש בר"פ כיצד מברכים עכ"ל ואם כן אפשר דכי היכי דבק"ו פרכינן פירכא כי האי ה"ה נמי גבי יוכיח דהוי כעין מ"מ דחינן הכי ומה"ט הוא דלא דחי בשמעתין העראה יוכיח משום דאיכא למידחי מה לביאה בהעראה שכן במינו דהיינו בביאה גמורה קונה ואמטול היא גומרת כנ"ל בדוחק ואולם לדידי ק"ל קושיא זו באופן אחר והוא כי הנה זו שמענו להרי"ף בפרק אעפ"י דס"ל דחופת נידה לא קניא מפני שאינה ראויה לביאה והואיל וכן עכ"ל דלית ליה כר"ה דחופה קונה דהא לדידי' דר"ה עכ"ל דס"ל דחופת נידה קניא דאי לא היכי יליף לחופה שקונה במה הצד מכסף ושטר וביאה הא איכא למיפרך מה להצד השוה שבהם שכן קונין אפי' באיסו' שאפי' קדשה בביאת נידה היא מקודשת גמורה אלא עכ"ל דלר"ה חופת נידה נמי קניא וא"כ איך יתכן דהרי"ף שפסק דחופת נידה לא קניא שיפסוק להא דר"ה.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}