עריכת הדף "שפת אמת/פרשת נח/תרסב"

<noinclude>{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''[{{כתובת מלאה:שפת אמת/פרשת נח/תרסב|action=edit}} תרס"ב]'''}}}}===

ב"ה

ויקרא שמו נח כו' זה ינחמנו. ואיתא שנולד מהול. כי ע"י חטא האדם נמשך הערלה ומכסה על בשר הפנימי ומזה בא כל הקללה מעשינו ועצבון ידינו כמ"ש בעצב תלדי בעצבון תאכלנה והכל ענין אחד ע"י שנתערב פסולת במזון גם הזרע יש בה פסולת. ונח שנולד מהול הכירו בו הצורה הפנימית אשר שם צוה ה' הברכה. ונק' זה שהיא צורה מבורכת בלי פסולת. וזה הנחמה שיצא ללמד על הכלל כולו. ונודע אשר תחת הערלה נמצא אור גנוז. ולכן נח מצא חן בעיני ה' שעל הצורה הפנימית חל החן. וכמו כן הוא בזמן בש"ק שהוא יום מנוחה דכתיב וינח. יש בו החן והוא הנחמה כמ"ש ששם נח על זה ינחמנו. ולכן שבת זכר למעשה בראשית דכ' וירא אלקים וכו' טוב מאוד ואיתא במד' שאמר הקב"ה עולמי עולמי הלואי שתהי' מעלת חן לפני כשעה זו ע"ש. ובכל ש"ק יש מציאות חן הזה לכן הוא זכרון למעשה בראשית והוא ג"כ ללמד על הכלל כולו על כל הזמנים וכמו כן מילה בנפשות בנ"י. ולכן חל ע"ז הברכה כיון דסט"א ערקית בשבת. וכמו כן הערלה נכרתת מזה האבר לכן חל הברכה והחן וזהו ינחמנו:

במדרש בפסוק וידבר אלקים אל נח צא מן התיבה הוציאה ממסגר נפשי כו'. דהנה מתחלת בראשית עד עתה לא מצינו דיבור. שהדיבור הי' בגלות כמ"ש בזוה"ק ביציאת מצרים שהי' הדיבור בגלות עד דכתיב וידבר אלקים עשרת הדברות כן בזמן אדם ונח ע"י החטא לא הי' נגלה הדיבור ולכן לא התפלל נח על דורו כי כח הדיבור הי' סגור עד שבא אברהם ושרי צלותין כמ"ש בזוה"ק בהיכלות ע"ש. ולכן ב' אלפים תורה התחילו מאברהם וכאן הי' שורש התחלת התגלות הדיבור. בי יכתירו צדיקים שזה הי' כתר וראש להתגלות דיבור תורה ותפלה לצדיקים. ואיתא נח הי' צריך סעד לתמכו כי תיקון העולם בא כסדר כמו שמצינו בחטא האדם שהי' בו רק ידיעת טו"ר שהי' רובו טוב רק שהרגיש קצת ידיעת הרע ואח"כ רבה רעת האדם שנעשו רוב רע. אח"כ יצר מחשבות כו' רק רע. וכמו כן ניתקן אח"כ העולם שנח הי' רובו טוב ונק' צדיק וכ' אין צדיק בארץ כו' ולא יחטא לכן הי' צריך סעד. ובזה הסעד התהלך נח את האלקים שהי' מחשבות לבו תמיד בה' בכח הסעד. אבל אברהם הי' כולו טוב כי האבות תקנו כל חטא האדם וכדאיתא שלשה לא שלט בהם יצה"ר ועליהם נאמר גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חיי'. ועתה צריכין עכ"פ לראות להיות מחשבת האדם רוב היום במצות ומעש"ט עכ"פ בכח התורה שנק' לקח טוב ומלמדת האדם למצוא דרך הטוב. שהדורות הראשונים שלא הי' להם התורה בודאי הי' נסיון גדול להיות טוב ולא רע ורצה הקב"ה לזכות את ישראל והרבה להם תורה ומצות:

בענין דור המבול ודור הפלגה ומקודם הי' משונה האדם בגוף. ובחכמה. ועל ידי חטא דור המבול בהתפשטות הגופניות והתאוות נתמעט כח הגוף ואריכות השנים בעוה"ז. ודור הפלגה חטאו בחכמה וניטל מהם החכמה עכ"ז נשאר זה הבחי' לבנ"י כמ"ש זכור ימות עולם כו'. ואור החכמה המוכן לאדם חופף עליו והמבקש החכמה לשמה זוכה בה. וע"ז ניתן לנו ב' הבריתות ברית מילה הסרת כח הגוף שלא יתפשט יותר מדאי. וברית הלשון ע"י תפילין ושבת זוכין להארת הנשמה והחכמה החופף על האדם כמ"ש למען תהי' תורת ה' בפיך:

<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>