עריכת הדף "שפת אמת/פרשת מקץ/תרנט"

<noinclude>{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרנ"ט'''}}}}===

ב"ה

במדרש '''קץ שם לחושך זמן נתן לעולם (עד) כמה יעשה באפילה כל זמן שיצה"ר בעולם אופל וצלמות בעולם נעקר יצה"ר אין אופל כו'.''' כי כל הבא משמים למטה מתלבש בלבוש גשמיי ובטבע וזה הזמן והטבע הוא החשך לגבי אור שלמעלה כמ"ש וירא כו' האור כי טוב ואין רשעים כדאי להשתמש בו גנזו לצדיקים. אכן זה הגניזה והתלבשות בתוך הטבע לרשעים הוא כמ"ש וימנע מרשעים אורם. אבל כתיב ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו ובבנ"י כ' בטחו בו בכל עת כו' אלקים מחסה לנו. פי' אפילו מדה"ד והצמצום והתלבשות. לבנ"י הוא לטובה ולשמירה. כמ"ש בידך עתותי כי הכ"ח עתים בדרך הטבע. ובנ"י בטחו בו בכל עת. ובגמ' ריש פסחים ואומר אך חשך ישופני אמרתי חושך ישופני לעוה"ב שנמשל ליום. עכשיו אפילו עוה"ז שנמשל ללילה אור בעדני. והוא כמ"ש זכה אדם נוחל ב' עולמות. כי גם האדם עצמו הנפש והנשמה מתלבשים בגוף כמ"ש וייצר ב' יצירות והרשעים שתאוות גופם גברו על נפשותם ונכבה אור הנפש. עי"ז מתגרשין ג"כ מעוה"ב. אבל הצדיקים שעיקר עבודתם בעולם לתקן הנפש. והגוף טפל אצלם. ולכן מעלין גם את הגוף ומהפכין החושך לאור ולילה אור בעדני דייקא. והכל תלוי באדם כמ"ש נעקר יצה"ר אין אופל וצלמות ומלחמה זו בעולם צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו לכן זכה ומנצח המלחמה נוחל ב' עולמות וזה עיקר הזכי' כמ"ש יפה שעה אחת בעוה"ז בתורה ומעש"ט מכל חיי עוה"ב. והקב"ה רצה לזכות את ישראל שינצחו זו המלחמה הרבה להם תורה ומצות שבזה יגברו כחות הנפש על הגוף. וענין זה נרמז בחלום פרעה ותאכלנה פרות הרעות כו'. רש"י פי' שזה רמז למ"ש ונשכח כל השבע ורמב"ן פי' שזה רמז לעצת יוסף לצבור תבואות שני השובע לשנות הרעב. ובאמת ב' הפירושים אמת כי החלום לפרעה כפשוטו כמ"ש ולא נודע כי באו אל קרבנה. כי לרשעים חושך יכסה ארץ והטבע מכסה על הפנימיות. אבל ועתה ירא פרעה איש נבון זה הי' עצת יוסף הצדיק שצדיקים מהפכין מדה"ד לרחמים ומבררין כי לא זאת תכלית הכוונה לכסות האור. רק שהאור יגבור על החושך ולילה אור בעדני. לכן פי' ותאכלנה שהשני שובע יתנו ברכה גם בשני רעב והיה האוכל לפקדון. ועל ענין הנ"ל אמרו חז"ל להפרע מן הרשעים שמאבדין העולם וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם:

כתיב '''עדות ביהוסף שמו כו' שפת לא ידעתי אשמע.''' ואמרו חז"ל בא גבריאל והוסיף לו ה' ולמדו שבעים לשון. כי ירידת יוסף למצרים הי' הכנה אל גלות מצרים ותכלית גלות מצרים הי' הכנה לקבלת התורה לתקן הדיבור ולכן כתיב אנכי ה' אלקיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך כו'. וכן כשיצא יוסף מבית האסורים זכה לשבעים לשון הכל הכנה לכלל ישראל שנבראו להעיד על הבורא ולכן צריכין לברר העדות בכל הלשונות כמ"ש שמע בכל לשון שאתה שומע. וברית הלשון תליא בברית המעור. וב' בריתות אלו הם בחי' יהודה ויוסף. והגם כי עיקר העדות בפה וזה כחו של יהודה לכן החזיקו השבטים ביהודה. אבל שורש פתיחות הפה והעדות תליא ביוסף לכן עדות ביהוסף שמו כי העדות תלוי בו. ובגמ' איתא יוסף שקידש שם שמים בסתר ניתן לו אות ה' משמו של הקב"ה יהודה שקידש שם שמים בגלוי נקרא כולו על שמו של הקב"ה. והוא כנ"ל כי עיקר הדיבור בהתגלות ליהודה אבל שורש הדיבור באתכסיא הוא ליוסף:


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>