עריכת הדף "שפת אמת/פרשת וארא/תרנד"

<noinclude>{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרנ"ד'''}}}}===

בפסוק והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים. ואא"ז ז"ל פי' שלא יוכלו לסבול תועבת מצרים כו'. וזהו באמת תכלית הגאולה שרצה הקב"ה שיצאו בנ"י מכור הברזל ממצרים ושיעלו כל הנצוצות קדושות הנמצא שם. והסיגים וסט"א שיש במצרים לא יתדבקו בהם. כי כן צריך להיות איש ישראל שאין הרע יכול להתדבק בו. ובזה מוכנים הם לארץ ישראל דכ' ולא תקיא אתכם הארץ כו' כי א"י אינה יכולה לסבול כל תועבה כמ"ש רש"י שם. וכמו כן נפש ישראל א"י לסבול. ובנ"י הם עצמם המבררים כמ"ש מצרף לכסף כו' ואיש לפי מהללו. כי בנ"י מבררים אותיות התורה. והארת התורה הנמצא בכל מקום. והפסולת משליכים. כדאיתא בזוה"ק שבנ"י נמשלו ללב שאינו מקבל פסולת וגשמיות רק חלק הנקי ומבורר מפסולת. כי באמת יצירת האדם הכל רומז אל הפנימיות. כמו שאדם אוכל הכל. והפסולת נדחה. וחיות המזון נשאר באדם ונהפך להיות כלול בנפש האדם. כן צריך להיות בפנימיות שכל הדברים יסבבו אל האדם והיא מעלה בנפשו ומברר החלק קדושה להתדבק בו. והפסולת יהי' נדחה. והכל בכח התורה ובעזר הבורא ית"ש כמ"ש וידעתם כי אני ה' המוציא כו' מתחת סבלות מצרים ואחז"ל אם אין דעת הבדלה מנין ודו"ק:

בפסוק הן בנ"י לא שמעו כו' ואני ערל שפתים ואמרו חז"ל כי הוא א' מעשרה ק"ו שבתורה. דהנה איתא בזוה"ק ואני ערל שפתים כי הדיבור הי' בגלות ע"ש. פי' כמו שיש ערלה בפתח המילה שהוא ברית המעור שזכה אברהם אע"ה שיוסר הערלה ויתגלה לו ברית המילה. כן בברית הלשון שהוא פתח הדיבור בתורה יש ערלה כי ב' בריתות אלו הם פתיחות הפנימיות. כי כל האברים סתומים. זולת ב' אלו. וכל מקום שיש פתיחות פנימיות. יש ערלה והסתר. שלא כל הרוצה ליטול השם יבא ויטול. וכמו כן בכלל הוצרכו בנ"י לעבור כל מה שעבר עליהם במצרים לזכות להסיר ערלת הפה לזכות לברית הלשון והתורה. ולא עוד אלא שבכל יום צריכים להסתייע בזכירת יצ"מ כדי לזכות לפתיחות הפה. וזה סמיכות גאולה לתפילה. גאל ישראל ה' שפתי תפתח. ואלו הם ב' האותות שיש בכל איש ישראל. מילה ושבת ותפילין. ששבת ותפילין ב' אלו הם זכר ליצ"מ וזוכין על ידיהם לתורה שהוא ברית הלשון. ובאמת כך הוא המדה סור מרע מקודם להיות זך מפסולת. אח"כ יפתח כח הפה בתורה. וכמו שהי' מקודם גלות מצרים שיזכו לתורה כמ"ש בהוציאך כו' תעבדון את האלקים וכן הוא לעולם. אכן משה רבינו ע"ה לימד זכות שיתן הקב"ה במתנה קצת פתחון פה בתורה לזכות עי"ז אל הגאולה. וכן הוא לעולם כמאמרם ז"ל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות. הרי שאפי' לא זכה לגאולה עדיין. מ"מ ע"י הרצון והתשוקה לקבל עול תורה. זוכה שיוכל לצאת לחירות להיות באמת מוכן אל התורה. וזהו הלימוד והק"ו שהוציא משה רבינו ע"ה מלבו כי הן בנ"י לא שמעו כו' שא"א להעביר הפסולת בלי שיוקדם איזה הארה מן התורה. הגם שאיננה עדיין בשלימות. וכענין שאמרו חז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה אפי' שלא לשמה. פי' כשעדיין אינו מזוכך מפסולת שמתוך של"ש יבא לשמה:


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>