עריכת הדף "שפת אמת/פורים/תרמ"

<noinclude>{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תר"מ'''}}}}===

בפסוק ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול כו'. שזה חרה למרדכי הצדיק מה שיהי' להרשע נדיבות כזה. וזה א"א בלתי שפלות בני ישראל. שכפי מה שרפו ידיהן מלהתנדב להבורא ית'. כך נמצא אצל הרשעים. כי באמת הנדיבות של ישראל הוא. כי באמת לא נתקבל מהמן. ולא גרם הכסף הגזירה. רק מה שאמר לשקול ע"ז נתעצב הצדיק:

מה שכפל ושילש במגילה ובבזה לא שלחו כו' ידם. נראה שהי' תיקון מה שהניחו שאול ובנ"י מעמלקים כמ"ש שם (למען) לזבוח לה'. והשי"ת לא חפץ שיתקרב שום דבר מעמלק ימ"ש להקדושה. לכן איתא שאין לקבל גרים מן עמלק. ולכן אם כי כתב שללם לבוז. הי' נסיון לבנ"י שיזכרו שנאת עמלק. ואף שהי' בכחם לבוז ולקרב להקדושה ג"כ ניצוצות מהם. קיימו רצון התורה למחות זכר עמלק. [כי השי"ת שילם לעמלק כמדתו. כי כל האומות אם כי חוטאים ג"כ. אבל רוצין להיות להם שייכות להקדושה. ועמלק נתיצב על הדרך להחטיא את בנ"י ולמרוד במקום. לכן לא יהי' לו זכר לעולם בתוך בני ישראל]:

איתא בגמרא חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע כו'. שמעתי בזה מילין מפה קדוש מו"ז ז"ל לעלות עד למעלה מעה"ד טוב ורע. ואיני זוכר הדברים על בורין. אבל נראה תורף הדברים דכתיב עץ גבוה חמשים אמה והם כל מדריגות השערי טומאה שיש מ"ט פנים טמא כו'. כי כח של עמלק נמצא בכל המדריגות. אבל באמת שער הנ' של הקדושה. שם לא יש ב' הדרכים. רק כולו טוב. כי שם שורש האחדות. וע"ז כתיב כאשר ירים משה ידו לשער הנ' ועץ החיים שהיא התורה. ולכן כשנתעורר כח מרע"ה שהוא שר התורה יש מפלה לעמלק. לכן איתא שבפורים קבלו התורה כו'. והיינו התגלות עץ החיים. ושם נק' דלא ידע בין ארור כו'. שאין שם שום אחיזה לסט"א כלל. כי הוא שורש האחדות כנ"ל:בסומי הם הריחות מבשמים שנתמלא העולם בעשרת הדברות. ומו"ז ז"ל אמר רמז בשמים מר דרור מתרגמינין מרי דכי. ומרדכי הוא הארת מרע"ה שורש התורה:


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>