עריכת הדף "שער אפרים/מה"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
;שאלה מה
לשון התוס' בפ"ק דמגילה דף ט"ז ע"א וז"ל ד"ה ודחי עשרת אלפים כו' שמעתי כו' עולין חצי שקל לכל א' מישראל שהיו ת"ר אלף כו' עכ"ל ע"ש. והנה דברי התוס' חתומים וסתומים וראיתי בגמ' של הרב הגאון מהר"ל חנלש ז"ל שמגיה בגליון שלו וז"ל נ"ל דצ"ל עולים חמשים פעמים חצי שקל עכ"ל. גם דבריו אין להם הבנה אמנם לפי מ"ש החזקוני בפ' תשא א"ש שכל ישראל לא נתנו שקליהם אלא מבן ך' ועד בן ע' שנה ואם כן לאיש א' כל חיי שנותיו הגיע חמשים חצי שקל שהם כ"ה שקלים שלימים ואם כן מגיע לס' אנשים ס' מנים שהוא ככר ולס' אלף אנשים אלף ככרים ולס"ר מגיע י' אלף ככר וזהו כוונת התוס' דוק ותשכח ולענ"דן דן שהמדפיסים טעו במה שהי' כתוב לפניהם עולים ח"ש לכל א' וסברו שהר"ת הוא חצי שקל ובאמת הוא חמשים שקלים וע"ד מ"ש בבחיי פ' פקודי וז"ל ומעתה כיון שחצי שקל לכל א' מישראל עולה לס"ר מאת ככר ואם היו נותנים כל א' ככר שלם היה עולה ר' ככרים והמן היה רוצה ליתן עבור ערכם והאומר ערכי עלי מבן עשרים נותן חמשים שקלים עכ"ל בקיצור בשינוי לשון קצת ע"ש וא"כ לפי זה דברי התוס' הם נכוחים למבין והוא כי לס"ר אנשים יגיע לכל א' כשנותן חצי שקל עולה מאת ככר ושקל שלם עולה ר' ככרים וחמשים שקלים עולה עשרת אלפי ככרים ולכך נתן המן עשרת אלפי ככרי' כדי שיתן כל הערך של ישראל בדמי תמורת נפשם וזהו שדקדקו התוס' כל פדיונם ר"ל דמי ערכם ודוק ותשכח וזהו נראה יותר להגיה ממה שהגיה הגאון הנז' כי זה הטעות אנו תולים במדפיסים שדרכם לטעות בזה וכיוצא בו והנלע"ד כתבתי:
<noinclude>{{דיקטה}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>