עריכת הדף "שערי תשובה/אורח חיים/תרעא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{עוגןמ|א}} '''מוסיף והולך כו'.''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ועיין בר"י מי שלא היה לו שמן רק לנר אחד ובירך עליו ותיכף נזדמן לו שמן לנרות השייכים להידור בלילה ההיא כתב מהר"מ מזרחי ומהר"א נחום דלא יברך פעם אחרת על נרות הנוספים ועיין לקמן סוף סי' תרע"ב. וע"ש אם ב' וג' ב"ב דרים בבית א' וכ"א אוכל עם ב"ב בפ"ע כ' בש"ה שא"צ להדליק כ"א בפ"ע רק להשתתף יחד בפריטי ודלא כמ"ש בשערי ישועה כו':

{{עוגןמ|ב}} '''המנהג.''' וע' בכנסת יחזקאל סי' י"ז ששם המנהג הספרדים שרק בעה"ב הוסיף והולך וכתב שאם אשכנזי דר בבית אצל ספרדי אינו יכול למחות בידו האשכנזי הדר שם מלהדליק בביתו ואין בזה משום לא תתגודדו כו' ע' שם מלתא בטעמא:

{{עוגןמ|ג}} '''מיוד טפחים.''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ועיין בפמ"א שתמה לפי מ"ש הטור בח"מ סימן תי"ח לפסוק כת"ק דר"י א"כ האיך פסק הכא כרבינא דאליבא דר"י אתמר עיין שם באורך ובשבו"י ח"ג כתב דפלוגתת רבנן הוא לומר שאף על פי שהוא ברשות חייב דהכי משמע מדקאמר ר"י אומר בנ"ח פטור מפני שהוא ברשות וגם דאיך קאמר זאת אומרת כו' דלא כהלכתא עיין שם וע' בתוספתא פ"ו דב"ק דתני ר"י אומר בנ"ח פטור מפני שהניח ברשות ח"א בין זה ובין זה חייב כגון אלו מסככין על פתחי חנותיהן ברה"ר אע"פ שיש להם רשות ובא אחר והוזק בהם חייב עיין שם לשון זה משמע קצת כמ"ש השבו"י דלאו מטעם הנ"ל לאנוחי למעלה מגמל ורוכבו אתי עלה אלא אפי' אם מצוה להניח תוך יו"ד טפחים וברשות קעביד אפ"ה אם הוזק חייב ועיין מ"ש במח"ב בזה. ובא"ר הביא בשם סדר היום שמצותה למעלה מעשרה טפחים עד י"ח טפחים שכן גובה של מנורה י"ח טפחים והא"ר תמה עליו דמנ"ל לומר דלמטה מעשרה לא ובמח"ב כ' כיון שהרי"ף והרמב"ם השמיטו הא דאמר"י צריך להניח למטה כו' מסתמא דין חנוכה כסוכה ומבוי וכ"כ הרמ"ע בס' אלפסי זוטא וע"ש שבטור ברקת כתב דמצוה להניחה מעט למעלה משבעה טפחים ובסוף שומר אמונים סימן ה' כ' שיש לו מקום בכתבי האר"י ז"ל על מה לסמוך עיין שם:

{{עוגןמ|ד}} '''מחציו.''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ועיין בחוות יאיר סימן רכ"ו על מ"ש הב"י בפי' דברי הסמ"ק ובדברי הב"ח שם עיין שם ועיין מ"ש ביד אפרים דברי הט"ז בזה:

{{עוגןמ|ה}} '''ומברכים.''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ומ"ש בשם הח"צ סי' פ"ח שתמה על זה שאין תמיהתו רק על המחבר שכ' דין זה דהא עיקר טעם הריב"ש הוא דמברכים כמו שמברכים על הלל בר"ח שהוא ממנהגא (ועיין באר הגולה) א"כ המחבר שפסק בה' ר"ח כהרמב"ם וכתב שכן נוהגים בא"י וסביבותיהם וא"כ לדידהו אין לברר בנר בה"כ ע"ש אבל לדידן דמברכים בהלל בר"ח גם הח"צ מודה דשפיר מברכים אנרות בה"כ ומ"ש בה"ט כ' רמ"א בתשובה כו' זה העתיק מט"ז והוא ט"ס בט"ז וצ"ל רמ"מ סימן מ"ג והוא ר"ת מוהר"ם מינץ וכמ"ש ביד אפרים ומצאתי במח"ב ובנ"ב שהרגישו בזה ועיין שם במח"ב ובנ"ב שכתבו שזהו לענין להדליק בציבור משא"כ בביתו בודאי מברך שהחיינו ועיין במג"א סימן תקנ"א כו' עיין שם ועיין מ"ש ביד אפרים בזה: <br> (•) ''' (ס"ז בש"ע) ובבה"כ מניחו''' ועיין בכנסת יחזקאל שכ' בקהלות אה"ו בבה"כ הגדולה באלטונה שהיא ראשון במנין ובנין מסדרין בין צפון לדרום ובשאר בה"כ קטבים זה בכה כו' אף שהמסדרים בין מזרח למערב הוא בש"ע וכ"כ רש"ל וט"ז מכל מקום נראה לי עיקר כהרמב"ם וריב"ש סימן ת"י ולכן גזר אומר שיהיו כולם נמשכין אחר בה"כ מלסדר בין צפון לדרום כמו הבה"כ הגדולה אף דל"ש במנהג לא תתגודדו ומכ"ש בג' קהילות אה"ו שהם ככל ב"ד בעיר א' כמ"ש המג"א סימן ת"צ מ"מ בדברי המג"א קצת צ"ע ומוטב שיהיו כל הבה"כ שוים לטובה עיין שם ועיין במו"ק שאם אין בבה"כ עשרה אין להדליק בברכה ועיין לקמן ס"ק י"ב:

{{עוגןמ|ו}} '''בביתו.''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] עיין במח"ב בשם זרע אמת אם הדליק בלילה הראשונה בביתו ואח"כ מדליק בבה"כ יברך שהחיינו ג"כ ואם הדליק קודם בבה"כ לא יחזור לו' בביתו ברכת שהחיינו אם לא שמדליק להוציא ג"כ אשתו וב"ב עיין שם:

{{עוגןמ|ז}} '''קודם מנחה.''' ועיין לעיל ס"ק ז' מ"ש בשם מו"ק דחולק ע"ז אלא כיון שהוא משום פרסומי ניסא צריך שיהיה עדה בשעת מעשה ומכל מקום כשהשעה דחוקה אין לבטל ההדלקה רק ידליק בלא ברכה עיין שם ומ"ש בשם השבו"י ח"ב עיין שם דמבואר במקום שיש מנהג להדליק בכל השנה באותה מנורה דליכא היכר אם הנרות של שעוה גדולים שדולקים עכ"פ עד חצות לילה כמנהג בבה"כ פשיטא דהוי היכרא טובא אלא אפי' כשמדליקין בשמן זית וכן בכל השנה באותה מנורה אז יפסיק בשבת קודם ולא ידליק באותן נרות דאו הוי היכר פרסומי ניסא כמ"ש לענין שמפסיקין לתקוע בער"ה כדי להפסיק בין תקיעות דאורייתא לדרבנן וה"ה לענין פרסומי ניסא דרבנן עיין שם ולענ"ד צ"ע אם יש לבטל בשביל זה ההדלקה שנוהגין תדיר להדליק לכבוד שבת במנורה זו בבה"כ בשביל שיהיה בשבת חנוכה שאח"ז פרסומי ניסא ואין זה דומה לתקיעות כלל כמובן ויותר נראה שידליק איזה שבתות קודם נרות פשוטים כשאר נרות של בה"כ וכשידליק עתה שמן זית איכא פרסומי ניסא ואע"ג דגם לגבי שבת אמרינן דשמן זית מן המובחר מכל מקום אין קפידא כ"כ כמו אם לא ידליק כלל מכ"ש אם ידליקו בשבתות קודם נרות שעוה שלדעת הב"ח נרות שעוה דידן הוי' כשמן זית שהרי אורה צלול וכמבואר בסימן רס"ד עיין שם וע"ש בשבו"י מ"ש ליישב קושיית גיסו בעל א"ז על התו' בשבת דף ך"א דמדייקו מנר שיש לו שתי פיות כו' עיין שם:

{{עוגןמ|ח}} '''השמש.''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ועיין במו"ק שהסכים ללבוש וכ' דבעל נפש יחוש כיון שהוא רוצה להיות מן המהדרין אינו בדין שעול מצות יהיה עליו כמשוי ע"ש והביאו מח"ב:

{{עוגןמ|ט}} '''החשד.''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ועיין בספר רב משולם בסוף סימן ב' והגאון ח"צ ז"ל לפרש דברי רש"י שכתב אחד בצפון ואחד במזרח משום שבימיהם החצר לפני הבית והרחב' מאחוריו ולכן א"א לומר שהשני למערב שא"כ הוא פתוח לרחבה והאיך אפשר לומר שהבית חלוק לשני בני אדם שהרי כל בית של אדם א' יש לו שני פתחים אלו לכך הוצרך לומר אחד בצפון ואחד במזרח עיין שם ועיין בבה"י בשם מכתם לדוד מי שייש לו חצר של שני פתחים שמברך באחת ויום א' שהיה טרוד צוה שידליקו וכן עשו והדליקו בפתח א' ועד שלא הדליקו בשני בא יכול לברך כשידליק בפתח שני עיין שם:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>