עריכת הדף "שערי תשובה/אורח חיים/תרסח"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{עוגןמ|ב}} '''חג העצרת.''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#ב|בה"ט]] ועיין בדברי אא"ז בבכור שור דף קט"ו ע"ג שהביא ראיות דש"ע מיקרי חג ובר"י כתב שדבריו טובים ונכוחים וע"ש מה שנשא ונתן בדבריו ז"ל ועיין במעיל צדקה סימן ח' שכ' גם כן מהירושלמי דמו"ק והפכתי חגיכם כו' וממתניתין דבכורים מעצרת עד החג והר"ן בנדרים מביא ירושלמי שבל' תורה אינו נקרא חג כ"א בל' בני אדם מ"מ אף שהתפילות והברכות על סמך המקרא נתיסדו מכל מקום מה שאינו בנוסח המקרא עדיף טפי לשון בני אדם בתפלה עיין שם ועיין בא"ר ובאר יעקב מ"ש בזה ועיין בר"י שהביא מתשו' כנה"ג ח"ב ונזיר הקודש דף תפ"א ובית יעקב סימן ע"ח וסימן קמ"ב דס"ל כהרמ"א שא"ל חג ובר"י השיג עליהם מדברי כל הפוסקים הראשונים וכן משמע ממסכת סופרים פי"ט ה' ג' וע"ש בשיורי ברכה שמצא בסדר רב עמרם כתיב את יום שמיני חג העצרת הזה ועיין בר"י בשם ב"י דמי שטעה בתפלת ערבית של לילי ש"ע ואמר את יום חג הסוכות הזה ועקר רגליו יצא בדיעבד ובר"י חולק עליו והביא ראיות דלא יצא ומחזירים אותו דודאי האומר חג הסוכות על סוכות ממש נתכוין ולא על ש"ע דאשכחן שנכלל בחג הסוכות דהא גם מה דקאמר עד השתא בתפלה על חג הסוכות ממש נתכוין ע"ש:

{{עוגןמ|ג}} '''אוכלים.''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#ג|בה"ט]] ועיין בנ"ב ח"א סימן מ"ה שהכריע שאין ישינים והח"ב הביאו וכ' שאין ראיה מהש"ס אך מהרי"ל כ"כ וד"מ כ' שכן נוהגין ובא"ר כ' דהאגודה חולק וכן דעת הב"י עיין שם ועיין בר"י דשלוחי א"י שהם בח"ל בכדי שלא לזלזל ביו"ט שני צריכין לישב עם בעה"ב ויאמרו בינם לבין עצמם שאין עושים משום מצוה ויישן בבית שיעשה לו איזה אמתלא (ר"ל אם הוא באתרא דנהוג לישן גם בליל שמיני) וכן יטעום קצת חוץ לסוכה והכל בצנעה ע"ש:

{{עוגןמ|ד}} '''ואין מברכין.''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#ד|בה"ט]] ועיין לעיל סימן רמ"ה דליל שמ"ע אסור בזיווג ובר"י בשם הרמ"ז כ' דלבני ח"ל גם בש"ת אסור ע"ש מלתא בטעמא:

{{עוגןמ|ה}} '''עשר.''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#ה|בה"ט]] ועיין בשערי אפרים ועיין בשו"ת פמ"א ח"א סימן ס"ג במקומות שנהגו לומר בש"ע לאחר התפלה למנצח על השמינית אם חל בשבת אין לומר רק שיר של יום השבת משום טורח צבור ע"ש:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>