עריכת הדף "שערי תשובה/אורח חיים/תמ"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{עוגןמ|א}} '''חייב לבערו.''' עיין [[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ועיין בשו"ת שאגת ארי' סי' פז וע"ח דלא מהני ביטול והפקר בחמץ של אחרים שקיבל עליו אחריות ואין דרך זה מוציאתו מידי ב"י וב"י ואין לו תקנה אלא שריפה או לייחד לו בית או לעשות לו מחיצה י' טפחים קודם פסח. וכתב בסי' עט ובסי' פ' שאם לא עשה תקנה זו דיחוד בית או מחיצה עד תוך הפסח אסור בהנאה לאחר הפסח אבל אם עשה התקנה בע"פ אחר שש אע"פ דאפי' בשל נכרי וקע"א איתי' בעשה דתשביתו משש ולמעלה מ"מ אע"פ שעבר עשה דהשבתה שרי בהנאה לאחר הפסח וע"ש שכתב דלענין שלא יעבור בב"י מה"ת סגי במוציא חמצו מרשותו אפי' תוך הפסח אבל לענין עשה דהשבתה לא מהני לי' אפי' מה"ת עד שיבערנו כו' ע"ש סי' פג וסי' פד ע' בשו"ת בית אפרים סי' מא מ"ש להציל את הארי החי הגאון ז"ל ממה שהשיג עליו שארי הגאון ני' בפתיחת ספרו מקור חיים וע' שם בסי' לז באחד שמכר חמצו ובתוך הפסח הלך אחד מאנשי הבית למרתף ולקח הברז' מחביות יי"ש ושפך ממנו אל כלי והעמידו במקום מוצנע שיהיה לו לשתות אחר הפסח. ואחר הפסח שחזר הישראל ולקח מהנכרי מצא הבעה"ב הכלי עם היי"ש ולמיחש מיבעי' דמדאגבי' האיש ההוא קנאו ונתחייב באחריותו וע"פ כמה צדדי היתר המבואר שם באורך נראה להקל בהנאה עכ"פ לא בשתיה כיון שאינו הפ"מ ולרווחא דמלתא יש לערבו חד בתרי דהיתרא ולמכרו כך ובהפ"מ אפשר להתירו אף בשתי' ע"י תערובות חד בתרי וע"ש בבית אפרים סי' לח בנכרי שגנב חמץ מישראל קודם הפסח ובתוך הפסח השליכהו בלילה לפני בית הישראל ולא רצה הישראל ליטלו ונטלוהו למבצר ואחר הפסח החזירוהו לו יש לצדד להתיר אך אין להתיר רק בהנאה ולא באכילה וע"ש בשו"ת נ"ב מ"ת סי' ע"ז באחד שגבה חוב מא"י ע"י פקידת השר שבא תוך הפסח לקחת מהנכרי בעד החוב כל הנמצא ובתוך הנמצא היה דגן ואת הכל לקח ואחר הפסח העידו יהודים שאותו דגן היה מתחתית הבור ומרוחצים והא"י אומר שמרוצה ליקח בחזרה וליתן דמים תמורתו והעלה בהפ"מ להתיר להחזירו להא"י ולקבל הדמים ובתנאי שהדגן לא היה ניכר בו בקוע וגם דוקא אם בשעה שלקחם לא הרגיש שהם רחוצים והוי משיכה בטעות אבל הדגן עצמו אין להקל להתירו אפילו בכה"ג ע"ש:

{{עוגןמ|ב}} '''עכו"ם אחר.''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ועיין בשאגת אריה סי' עה בקע"א של חמץ נכרי והפקידו אצל נכרי אחר אף שהשני לא קע"א שרי בהנאה אחר הפסח:

{{עוגןמ|ג}} '''ויש חולקים.''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ור"ל דאף שבזה אין לסמוך על הי"ח לענין העכו"ם אלם אפי' בדיעבד מ"מ על דעה ראשונה שסוברים דדוקא אחריות דגניבה ואבידה בעינן שפיר יש מקום לסמוך בדיעבד וכן מבואר בח"י ע"ש כן השבתי לשואלי דברי בה"ט אלו וע' בשאגת ארי' סי' פ"ח בקיבל רק אחריות פשיעה אף שחייב לבער קודם פסח מ"מ היכא דעבר ולא ביערו שרי בהנאה אחר הפסח ע"ש:

{{עוגןמ|ד}} '''אינו.''' עיין [[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ועיין בתפארת צבי שאם אנשי חיל עומדים בבית ישראל וא"א לעשות לו מחיצה מכל מקום אין צריך לילך מביתו דכל שאינו בתורת פקדון לא חיישי' דאתי למיכל מיניה כמ"ש בשם הרשב"א ואף אם אינו בביתו כיון שהוא בעיר כמו במפקיד יין וביום שאינו בא לביתו באמת יכפה עליו כלי כיון דא"א במחיצה ע"ש:

{{עוגןמ|ה}} '''אף המפקיד.''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ועיין בשאגת ארי' סי' פ"ה שהאריך בענין זה ודעתו שאין האחריות שקיבל עליו הנפקד מציל את המפקיד מלעבור בב"י כיון שעיקר הממון שלו ועיין בשו"ת פמ"א ח"ב סי' ק"ס ועיין בשו"ת בית אפרים סי' ל"ט באיש בליעל שמכר בפסח יי"ש חמץ בחזקת של פסח ונודע הדבר וברח והקונים השהו היי"ש לחקור מה היה ונמשך עד קודם הפסח בשנה שאחריה ונפשם לשאול איך להתנהג. והנה מן הדין היו צריכים לשפכו במקום מדרון שהרי אין לך מקח טעות גדול מזה והכל מצווין עליו לבערו אך לפי שנתגלגל הדבר שנמשך עד קודם פסח יש למצוא תקנה לערב קודם פסח ביי"ש אחר הרבה ולמכרו ביחד חוץ מדמי איסור שבו ואז כשיחזור ויקחנו אחר הפסח מהנכרי שרי כדין חמץ שעה"פ שנתערב ואין בזה משום מבטל איסור כיון שאינו נהנה כעת מהביטול שהרי מערב ע"מ למכור חוץ מדמי איסור וכן אין חשש שיחזור וימכרנו לישראל דבפסח גופיה שום אדם לא יקנה ממנו ואחר הפסח אם יחזור ויקנה בזול אין בכך כלום כדין כל תערובות חמץ שעה"פ שמותר אף באכילה ונכון לחוש לזה לדעת הטור לערבו בס' לכתחלה ואם א"א שאין לו יי"ש כ"כ יערבנו ברוב וכשיחזור ויקננו מן העכו"ם אחר הפסח מותר להוסיף עליו עד ס' לכתחלה ע"ש וע"ל ביד אפרים הבאתי סיוע לסברא זו דכל שהתערובות מעיקרא אינו ע"ד לאכול האיסור שרי ע"ש והנה בכל חמץ שעה"פ יש מקום להמציא תקנה זו אך אם יעשה כן מיד אחר הפסח מה ירויח בזה ואם לפי שיחזור לקנותו בשער הזול כיון שהוא דבר שבכל השנה ואין דרך התגרים בכך למכור בזול בערך השליש ולחזור ולקנותו ויהיה בעיני הקונה כמתעתע, ואם יסביר פני' לקונה שמוכר לו כדי להפקיע האיסור ויחזור ויקנה ממנו פשיטא שאין זה דרך מו"מ והערמה גלויה ומבוררת לכל הוא ולכן קשה לעשות תקנה זאת ואם נאמר שישהנו עד ע"פ שדרך העולם בכך למכור ולחזור ולקנות פשיטא דאסור לשהותו זמן מרובה דאתי לידי תקלה אך בכגון זו שאירע הדבר כן מעצמו שנמשך עד יום או יומים קודם פסח שפיר דמי לעשות כן מאחר שגלוי לכל העמים להיות היהודים עתידים לחזור ולקנות מהם מה שהם מוכרים קודם פסח בזול שפיר דמי לעשות כן אם הפ"מ בדבר:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>