עריכת הדף "שערי תשובה/אורח חיים/שז"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{עוגןמ|א}} אעשה '''ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]]''' ובא"ר חולק דלדבר מצוה מותר וכן נראה דעת הבר"י ומ"ש בשם שו"ת הב"ח עיין בשאילת יעב"ץ סי' קס"ב כה"ג וכ' בר"י בשם רדב"ז שאסור לקרות בספר בשבת כדי להכיר מקום הצריך הגה להגיה אותו למחר. אבל אם מכוון לקרות ואם ימצא טעות יגיה למחר מותר:

{{עוגןמ|ב}} '''לספרם''' עיין [[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ועיין שו"ת מים רבים סי' ל':

{{עוגןמ|ג}} בש"ע סעיף ח' '''או''' יהיה צריך לדבר צורך הרבה וכ' בשאילת יעבץ ה"ב סי' קל"ט לצדד להתיר לעכו"ם פאקיט מרגליות והעכו"ם השליח ימסור בשבת לפוסטא אף שהעכו"ם צריך לכתוב ע"ש ובשו"ת זרע אמת מתיר לשלוח לעכו"ם לילך לפני ערכאות להשתדל לגבות חוב מהעכו"ם אם הוא הפסד מרובה הגם שהעש"ג יכתבו בכתב שלהם כיון שאם לא יעשה כן היו' יפסיד ועי"ן לעיל ס"ק א' ובסי' ש"ו ס"ק י"ט ע"ש ועיין לקמן ס"ק כ"ח:

{{עוגןמ|ד}} '''לקרותו''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] עיין בשו"ת שבות יעקב ח"ג סי' כ"א שכ' שעפ"י ישוב המג"א למנהג אין מיושב מה שנוהגין כן גם בסעודת הרשות וגם קשה משבת דף קמ"ט כו' ומסיק דבעה"ב אסור לקרות הקרואים מתוך הכתב אפי' לדבר מצוה כיון שאפשר בלא זה וכ"כ בתשו' הב"ח סי' קכ"ז והמנהג שהשמש קור' מתוך הכתב דעל השמש מעיקר' לא גזרו אפי' לדבר הרשות שיש לחוש לחורבה ותקלה כעובד' דבר קמצא לכך התירו לזמן מתוך הכתב שלא יטעה כן י"ל לתרץ המנהג ע"ש ועיין בשערי אפרים שער י' סעיף ל"ג ופתחי שערים שם:

{{עוגןמ|ה}} '''שלא יגע בה.''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ועיין שו"ת ח"צ סי' ל"ט בסופו שכ' על מ"ש הפר"ח ביו"ד סי' קי"ח דאסור אפי' ע"י עכו"ם וכ' שאסר את המותר וגם נשא ונתן עם הפר"ח בעצמו פא"פ ולא מצא מענה ועיין בשאילת יעב"ץ סי' ק"מ שהתיר לפתוח חתימה וכך קיבל מאביו הגאון ז"ל וכ"כ בא"ר להתיר וכ' דמהרי"ל מתיר בהל' יו"ט אפי' ע"י ישראל ע"ש ועיין בהר הכרמל סי' צ' ולדינא פוק חזי מה עמא דבר על ידי עכו"ם מתירין ולישראל אסור ומכ"ש אם הוא חותם שיש עליו אותיות בכתב אשורית:

{{עוגןמ|ו}} בש"ע סעיף כ"א '''אסור''' לומר כו' ועיין בשו"ת ב"ה החדשות סי' ב' ברופאים ההולכים לחולי עכו"ם אם אינו עושה ביד לעשות פיקטוזין באצבעו או לסוך וכיוצא רק מצוהו לעשות לעצמו שמן ומרקחת או סעלתא מותר אך דוקא אם מצוהו לעשות בשלו אבל אם הישראל צריך ליתן לו ימכור לו קודם שבת במכירה גמורה השמן כו' ואח"כ יצוה לעשות לעצמו או ע"י עבדו ע"ש. ועיין בק"א שם שכ"כ בשם הריטב"א בשם הרמב"ן:

{{עוגןמ|ז}} '''בעדר''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ובנ"ב מ"ת כ' השוכרים שוואג וקונים גם הגבינות הנעשים בשבת מותר גם מחמת איסור גבינות אעפ"י שהכותי נותן הקיבה תוך החלב בשבת אין הישראל עושה כלום ומ"מ אלו השוכרים שדעתם לקנות הגבינות הם מביאים קיבה משלהם וכיון שכבר יש לישראל חלק קצת בגבינות אין קפידא מחמת איסור גבינות עכו"ם אע"פ שהעכו"ם משים אותה. ועיין בפר"ח י"ד סי' קט"ו. ועיין לעיל רמ"ג בשם גו"ר:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>