עריכת הדף "שערי תשובה/אורח חיים/קיז"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{עוגןמ|א}} '''השנים''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]]. ועיין בש"ץ וברך שנתינו בלתי ו' והנו"ן קמוצ' ומ"ש באבודרהם שנותינו הוא טעות סופר שהרי אומר תיכף ותהי אחריתה לשון יחיד ע"ש ונראה דגם בנוסח אשכנזית שאין אומרים ותהי אחריתה מ"מ אין לשנות לו' שנותינו רק שנתינו בקמ"ץ הנו"ן וכן המנהג:

{{עוגןמ|ב}} '''ובא"י''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] וכ' בר"י בן א"י שהיה בא"י בז' חשוון ושאל כמנהג א"י ימים מועטים ושוב חזר לח"ל כיון שהתחיל לא יפסיק. ועיין בהלק"ט ה"א סי' ע"ג אם שכח בן א"י לשאול מטר אין מחזירין ומהר"י מולכו כ' דמחזירין וכתב בש"ץ שלצאת ידי ספק יחזור ויתפלל בתורת נדבה וא"צ לחדש דבר:

{{עוגןמ|ג}} '''כלל''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ומהרח"ש ח"ג סי' ג' הסכים להרדב"ז וכ"כ בשכנה"נ ובר"י ומח"ב בשם זרע אמת:

{{עוגןמ|ד}} '''אותו''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ואם הש"ץ חוזר התפלה יכוין דעתו להש"ץ בכל הברכות ועיין לעיל סי' קי"ד בשם ש"צ מ"ש שם:

{{עוגןמ|ה}} '''הגשמים''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]]. ועיין בטור בשם ראב"י ובלבוש ועיין בש"צ שבבית דוד ומאמר מרדכי ס"ל דלא ישאל שם וימתין עד ש"ת וישאל שם והוא הסכים שישאל קודם תקע ומשמע דגם הבר"י ס"ל הכי וע"ש סי' קי"ד וכן הסכים בשו"ת נ"ב מה"ת סי' ט' וכתב שהט"ז אינו חולק כ"א על פירוש הלבוש אבל לדינא הכל מודים דיש לשאול קודם תקע ע"ש:

{{עוגןמ|ו}} '''בש"ת''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]]. וכתב בר"י בשם מהר"י מולכו שאם נזכר באמצע תקע או ברכה אחרת אומר כדרכו עד ש"ת וישאל שם ולא אמרי' שיפסיק ויחזור לתחלת ברך עלינו וישאל משום שמא ישכח בש"ת ויצטרך לחזור לראש דאין מן הראוי שיאמר ברכות לבטלה מן הספק ע"ש:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>