עריכת הדף "שערי תשובה/אורח חיים/צ"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{עוגןמ|א}} '''בשדה ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]].''' ובספר בתי כהונה ח"א סי' ט' כתב דבמקום מוקף מחיצות אף שאינו מקורה שפיר דמי וכ' הבר"י שכן המנהג פשוט בתוככי ירו' עה"ק שהצבור מתפללין בבה"כ במקום שאינה מקורה ורבנן דמתיבת' מתפללין מנחה וערבית בחצירות בבתי מדרשות וכן הסכים בספר מזבח אדמה:

{{עוגןמ|ב}} '''הצבור''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ומ"ש ואפי' יש הרבה חוטאים כו' בלשון הרמב"ם אין כתוב כן אלא ואפי' היה בהם חוטאים כו' ואא"ז מהרש"א בחידושי אגדות בכריתות כתב אהא דאמרינן כל תענית שאין בה מפושעי ישראל כו' שהרי חלבנה כו' שצ"ל יוד חוץ מן הפושע וכמו בקטורת שהיה יוד סממנים חוץ חלבנה ע"ש: ושוב ראיתי בשם חמד לאברהם שכ"כ בעין הקורא נהר מ"ו וע"ש שכתב דוקא כשיש יוד צדיקים ואחד רשע או כ' צדיקים וב' רשעים אבל אין כח בט' צדיקים כו' ומ"ש מתשובת הרשב"ץ ותשובת ח"צ עיין בשאגת אריה ובשאלת יעבץ סי' י"ח ועיין בש"ץ בשם הרדב"ז ח"א שכ' אבל עתה שאני רואה ברוב עם רוב בלבול ואין אדם שומע תפלה או קריאת ס"ת בבהמ"ד בעשרה עדיפא לי עם התלמידים אעפ"י שאין רוב עם כו' ע"ש. ועיין בשו"ת מהר"י הלוי אחיו של הט"ז סי' י"ג מ"ש בהא דאמר אביי מריש הוי מצלינא כו' ע"ש:

{{עוגןמ|ג}} '''אנוס''' וכתב בספר דרך חיים למהר"מ די לונזאנו צבור בבה"כ וצבור חוץ לבית הכנסת היינו דאבא בנימין אין תפילתו כו' צבור חוץ לבה"כ ויחיד בבה"כ צבור חוץ לבה"כ עדיף ועיין ביד אלי' סי' ז' ובש"צ האריך בזה ע"ש ועיין לעיל הבאתי מהרדב"ז במי שבבית מדרשו חלון פתוח סמוך לב"ה ע"ש:

{{עוגןמ|ד}} '''בעירו''' וכתב מח"ב בשם מלכי בקודש דאם מתפלל בביתו בעשרה אינו נקרא שכן רע דכל בי' עשרה שכינתא שריא ומיהו עכ"פ מידי חובת בה"כ לא נפיק אא"כ אותו המקום שמתפללים בו קבוע לקדושה ע"ש:

{{עוגןמ|ה}} '''שני''' פתחים ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ועיין ברכ"י שהביא דברי המדרש פ' כי תבוא מבואר הפירש הא' בש"ע שיש לו ליכנס דלת לפנים מדלת כו' ע"ש:

{{עוגןמ|ו}} '''ורחבו''' ד' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ומ"ש בש"ע שטוב לחוש שלא להתפלל אחרי שום אדם הפר"ח חולק והוכיח מהש"ס דמותר ולכן הנזהר הו"ל כפטור מן הדבר ועושהו שנקרא הדיוט ע"ש ואין זה מוכרח כיון דשב וא"ת הוא שאין לו לבטל משום זה להתפלל עם הצבור ובזה גם המחבר מודה: בש"ע סעיף כ"ז. ישתוק כו' והפר"ח חולק דהרשב"א סובר הרחקה במ"ר דרבנן ובש"צ כתב דרוב הפוסקים חולקים על הרשב"א והאחרונים הסכימו לפסק הש"ע והרמ"א כאן ועיין לעיל סי' ס"ט שגם הש"ץ ישתוק אם ההשתנה בתוך ד"א של הצבור וע"ש בשם הט"ז. ונראה דאפי' אירע כן בשבת שרי לשפוך מים על המ"ר לבטלן ואפי' בביתו נראה דשרי ולא דמי למ"ש בסי' שכ"ג דאין להוסיף על איסור לבטלו בשבת משום דהוי כמתקן דשם האיסור חוזר להיות היתר ולתקן משא"כ בזה שאינו אלא שעי"ז נסתלק הזוהמ' של המ"ר ומידי דהוי אמסלק גרף של רעי דשרי:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>