עריכת הדף "שערי תשובה/אורח חיים/נט"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{עוגןמ|א}} '''אור''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]]. ועיין בעטרת זקנים שלא לו' ומלך עולם רק מלך עולם כו' ובאבודרהם כ' ומלך עולם. וכן הוא במקרא בירמיה וכתב בש"ץ שמכאן מוכח כמ"ש בלחם רב סי' א' דדוקא בתפלה צריך לדבר בלשון ברור אבל בתוארי הש"י א"צ לכך ודי שנ' התוארים כמו שכתובים בתורה ע"ש והבה"ט כתב בדברי הלחם רב לענין מלת קוניהם שכ"כ האר"י כו' וא"כ גם בזה אין להקפיד ויש לו' ומלך עולם וע"ש בלחם רב כי רצון קוניהם בא בלשון רבים לתפארת כמו אלקים קדושים שכן לשון המקרא. ונ"ל שא"צ לזה כי הרבוי הוא על הנקנים וע"ד שאמר הכתוב לאדוניהם למלך מצרים ע"ש:

{{עוגןמ|ב}} '''רם''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]]. שמג"א כ' דוקא מיושב וכ"כ בס' הכוונות ומ"ש ובנעימה קדושה בחול"ם כ' בש"ץ שבס' הכוונות מכת"י מהרח"ו קדושה בשורק וקאי אכולם כאחד כו' וכן בספרים ישינים ובשירי כנה"ג כתב בחול"ם שכן הוא בס' היכלות כו' ע"ש. וכתב בש"ץ שצ"ל לעומת השרפים לעומתם משבחים כמ"ש הרב זלה"ה. וכ' עוד שמעתי מדקדקים כשאומר בתפלה בעל מלחמות צריך להדגיש העי"ן היטב שלא יהא כקורא בל ח"ו כו'. ובתיבות מהרה שלא יהא כקורא באל"ף והוא לשון מהרח"ו. וכן בפסוק ישא ברכה מאת ה' ירחיב קריאת האל"ף היטב שלא יובן ח"ו מ"ת. וכתב בלבוש הטעם שבצבור עונין בקול רם קדושה זו שיאמרו הצבור ביחד דוגמת המלאכים ע"ש ודוקא בצבור אבל ביחיד מבואר בסי' קל"ב שאומר בלחש כ"כ בא"ר ע"ש ושם כתבתי בשם ש"צ לענין קדושה דסדרא שביחיד אין קפידא אם אומר בקול רם ע"ש וה"ה כאן:

{{עוגןמ|ג}} '''ס"א''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]]. ועיין בר"י דמבואר בב"י שגם אחר יוצר המאורות אין לענות אמן רק יסיים עם הש"ץ ודלא כיש נוהגין לענות אמן אחר יוצר המאורות ולא אחר הבוחר ע"ש. ובאמת כן משמע מלשון הב"י. אך מפשיטות לשון הש"ע משמע דדוקא אחר הבוחר כיון שהוא סמוך לק"ש הוי כמפסיק בין הברכה לדבר שמברך עליו וצ"ע. ומבואר בב"י שאם סיים קודם הש"ץ עונה אמן אלא שאין לו למהר לסיים קודם אלא יסיים בשוה ואז לא יענה אמן דהוי כעונה אחר ברכותיו ועיין לקמן סי' פ"א בד"מ שבאמן יכוין אל מלך נאמן. ומ"מ בהשלמת הג' תיבות יסמוך על מה ששומע מפי הש"ץ כשחוזר ה' אלקיכם אמת. אבל ביחיד יש לו לו' אל מלך נאמן כיון שבזוהר קורא לו מעוות כו' ע"ש. ושל"ה כ' שנראה בעיניו מנהג הספרדים שלא יענה אמן ויסיים עם הש"ץ כדי שלא להפסיק בין אהבה לקבלת עול מלכות שמים. ולכן בין בשחרית ובין בערבית מסיים באהבה ושוב אחר הפסוק של ק"ש חוזר ומתחיל ואהבת ע"ש. ומ"מ אם סיים קודם הש"ץ יש לענות אמן ויכוין אל מלך נאמן כמ"ש בסי' ס"א ועיין בפרח שושן כלל א' סי' ט"ו הטעם דלא יענה אמן אע"ג דמותר להפסיק מפני יראה וכבוד כמ"ש בטור סי' ס"ו כיון שעוסק בשבחו של מקום אין לו להפסיק בשבח אחר וע"ש שכתב במי שצריך להניח טלית ותפילין והוא אחר ברוך שאמר לכתחלה יסמוך קצת פסוקי דזמרה ויניחם בין מזמור למזמור ובדיעבד אם הניחם כין כ"ש לפסד"ז לא הפסיד הברכה ע"ש ועיין לעיל סי' נ"ג בבה"ט ס"ק ג' בשם גו"ר ומ"ש שם ולקמן סי' ס"ו:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>