עריכת הדף "שערי תשובה/אורח חיים/יב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{עוגןמ|א}} '''שנפסק.''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ועיין לקמן ס"ק ד' דלא מהני להכשיר משום ס"ס ובית יעקב סימן ק"ו כ' דהא דשני הצדדים מצטרפין לכ"ע יש להסתפק ולומר דוקא בחצי מצד זה וחצי מצד זה אבל אם מצד אחד מעט ומצד אחד יותר אע"פ שבצירוף שניהם יש כ"ע אין מצרף ויש מקום לו' דגם בכה"ג חזי לאצטרופי ע"ש. ובלקט הקמח כתב בשמו בפשיטות דבכה"ג אין מצטרף וליתא שהרי כ' אח"כ אכן בגמ' דחולין גבי כבד כו' משמע דלא בעינן חצי מכאן כו' ע"ש. וע"ש שכתב דצירוף כדי עניבה משני צדדים תליא כפלוגתא דלרש"י שכ"ע מן הגדיל אין מצטרפין כיון שהחוט מקושר ע"י הקשירות שבציצית כמו תפרה דלקמן ולסברת ר"י והרא"ש דשיעור כ"ע הוא מן הענף ואין בו קשרים א"כ עומד להתפשט ויהיה כ"ע ומצטרפין ע"ש ולענ"ד לא נהירא דשם כשיתפשט יהיו לאחדים בידו משא"כ כזה דחוט זה כצד זה וזה בצד זה והקשרים מפסיקין שאין יכולים להתאחד אך גם מ"ש לדעת רש"י לדמות לתפרה אינו מחוור והעיקר כדעת האחרונים לפסול בזה וכיון שאין נ"מ לדינא קצרתי. ומ"ש בבה"ט בשם הט"ז דאם היו קשור וכו' כשר אם חזר וקשרו. במחכ"ת לא כוון יפה בדעת הט"ז שאע"פ שנשא ונתן בזה מ"מ במסקנת דבריו אינו מכשיר במקום שכא לידי פסול רק אם נשאר כ"ע שעדיין כשר הוא מהני הקשירה ונ"מ אם נפסק גם מצד השני אח"כ וכ"כ במשבצות זהב ועיין במח"כ שהביא דברי הא"ר וכתב דלא כבה"ט ע"ש:

{{עוגןמ|ב}} '''אם''' לא דקדק ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ועיין בגינת ורדים כלל ב' סי' א' שני חוטין מהצדדים שנפסקו ולא נשאר בהם כ"ע ואין ידוע בבירור שהם מהארבעה שמצד האחד יש לפסול אם לא שידוע שנזהרו כשעת עשייתן מתחלתן שיהיו כל הד' מכל צד ניכרים לעצמן אבל בסתם יש לחוש שלא נזהרו ע"ש וע' בבר"י בשם שו"ת פרי צדיק שאם נפסקו ד' ראשים שמצד אחד כשר לפי שנשתיירו כל הראשים שניים שיש בהם יותר מכ"ע ואפילו לא נשתיירו מהשנים רק כ"ע שהוא כ"ע ח' חוטין כיחד כשר:

{{עוגןמ|ג}} '''יש''' לסמוך. ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] מה שהביא כשם גינת ורדים ושם איתא שאם נפסק גם מן הגדיל והגדיל ארוך שאם יפרק המקצת ישאר שיעור גדול וגם חוטי כ"ע כשר בשעת הדחק ע"ש. וע"ש בתשובה שאחר זה בשם ר"י פראגי שנראה שדעתו לפסול בזה:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>