עריכת הדף "שלום אסתר/אסתר/ו"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''בלילה ההוא נדדה'''  מה שלא נדדה שנתו מעולם והוא ע״ד וישכב במקום ההוא לשון מיעוט כמ״ש רשי ז״ל. ולכן ''' ויאמר להביא את ספר הזכרונות'''  לדעת על מה זה שנתו נהייתה עליו בפרטות שהוא מבחר המין האינושי.

== ו ==

אז כנודע אליו על מה נדדה שנתו ובא המן לחצר אמר לו '''מה לעשות באיש וכו׳'''  אמר המן כיון ששאל מה לעשות אינו אלה שרוצה לעשות כבוד יותר מהראוי ולמי יחפוץ כי אם אותי. ו''' יותר'''  כמו ויותר שהיה קהלת חכם

== ח ==

ולא שאל שאלת דבר מועט שמא עליו הוא אומר המלך ולפי שנתירא שמא על אחד הוא שואל ע״כ לא שאל מעלה תמידית שימצא גדול ממנו אלא שאל גדולה לפי שעה והוא מ״ש '''יביאו לבוש מלכות'''  עד סוף הענין.

== ט ==

ולכן אמר אדוננו המלך כיון שאין כונתך אלא להורות לעולם האיש אשר אתה חפץ ביקרו להראו׳ זה '''יביאו וכו׳ ויקראו לפניו וכו׳'''  בעבור שיודע לעיני כל העמים ויכבדוהו:

== י ==

וכאשר הבין המלך מחשבות לבו השיב לו גמולו בראשו ואמר '''קח את הלבוש'''  וכאשר יראו העם שהמן מכריז לפניו יכירו וידעו שהמלך חפץ ביקרו יותר מיקר המן שהרי נתנו לעבד לו להלבישו ולהרכיבו ונתקיים עליו רבות מחשבות בלב איש זה המן ועצת ה׳ להגדיל את מרדכי היא תקום. ועכ״א לו ''' אל תפל דבר'''  כי הבין רוע לבו הערל וטמא ''' ויקרא לפניו ככה וכולי''' :

== יג ==

ואז כראות אוהביו וזרש אשתו שנפל לפניו כנפול בני עולה אמרו לו '''אם מזרע היהודים'''  הכשרים והצדיקים הוא דע לך כי אלהיו יסיעהו ''' ונפול תפול לפניו'''  לכן הבדל ממנו פן תספה ותפול לפניו ולא יהי לך עוד תקומה.

== יד ==

'''עודם מדברים עמו'''  ומנחמים לו טרם כלותו משמוע דבריהם ועצתם לדעת איך יעשה ויתנהג באו סריסי המלך ויבהילוהו כענין שנאמ׳ והרשעים כים נגרש.

אמר יצחק מ״ש '''אם מזרע היהודים מרדכי'''  רמזה ואמרה לו בחכמה ורשעה אשר ידעה צואת הק״בה לישראל ובפרט לזרעה של רחל כאז״ל אין עמלק נופל אלא בבני בניה של רחל ולהם אמר תמחה את זכר עמלק. אמרה לו אם מרדכי הוא מאותו גזע שנצטוו למחות את זרעך ושעתיד אתה וזרעך לנפול על כל פנים בידם דע לך ''' כי נפול תפול''' . ומטעם זה שמעתי כי לכן צוה ה׳ למשה ואמר ושים באזני יהושע שהוא מבני בניה של רחל ואמור לו כי מחה אמחה הוא למטה ואני למעלה נמחה את זכר עמלק ולכן לדעתי לזה אמרה אם מרדכי מאות׳ היהודי׳ הפרטיים כמ״ש ובפרט אם קם עליך לקיים מצות אלהיו אשר צום לבער את עמלק מן העולם דע לך כי אלהיו בעל הכח והיכולת יהיה עמו בעזרתו וינצחך ולא תוכל לו בפרטות כי הוא מבני בניה של רחל ומי יתן והיה יתנחם ויתפייס קונו בהצילו מידך ושתשארו אתה והוא חיים וקיימי׳ בעולם אלא ידעתי כי לא יעשה ה׳ אלים דבר זה לבד אלא יסגרך ה׳ בידו. וז״א כי נפול תפול לפניו. וכענין שכתבתי בפ׳ כי מכל צרה הצילני וכו׳ אמר דוד עליו או על כוללו׳ האומה ישראלית ביחד דעו לכם גדולת אלהינו ואהבתו עמנו כי שתים עבד עמנו אלהא עילאה. א׳ להצילנו מן הצרה ולהחיותנו. ב׳ שהעמיד אותנו בחיים והכרית קמינו תחתינו ובאותה הצרה והרעה אשר פרשו רשתם להכשילנו ולהמיתנו שם נפלו פועלי און ובקשו לדחותה ולא יוכלו קום ועינינו רואות נקמות הם בהם כענין למכה מצרים בבכוריה׳ שאז״ל וז״א ובאויבי וכו׳ כמו שיאמר ובין אויבי או על אויבי ראתה עיני וז״א כי נפול תפול אתה וזרעך לפניו לעיניו בעה״ז ובע״ה וישמח צדיק כי חזה נקם ופעמיו ירחץ בדם הרשע לכן שוב מחרון אפך והנחם בעבור הרעה אשר יקרה לך ולזרעך אחריך עמו ועם זרעו עודם מדברים עמו כלו׳ על ענין מפלתו שהוא מזרע עמלק נתעורר׳ מדת הדין למעלה בשמים וזכר הב״ה את אשר עשה עמלק לישראל אשר שם לו בדרך עם שראה וידע שגברה גודל כחו ית׳ להעלותם ממצרים ושדד כל המערכות והוא לא השגיח אל פעולות ה׳ ועל כן וסריסי משרתי מ״מ המלכי׳ הקב״ה הגיעו ונצחוהו בדין שבן מות הוא ''' ויבהילו להביא את המן אל המשתה אשר עשתה אסתר ''' ושם יגמר דינו למות כי על ידי היין באה המות והזוהמה לעולם כמז״ל ברבה פרשת בראשית בענין חוה ושם נרמז מפלתו כא״זל המן העץ וע״כ זרע הטומאה וחמת נחש כמו ושתי והמן נבערו וננערו מן העולם ע״י משתה היין אשר עשתה אסתר ואגב זה תקנה עון אביה שאול שהניח את אגג כמ״ש לעיל.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}