עריכת הדף "
שיירי קרבן/עירובין/ד/א
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|ומניין}} לד' אמות שבו איש תחתיו.''' פירש"י בפרקין דף נ"א ע"א שבו איש תחתיו אלו ד"א ליוצא חוץ לתחום ע"כ ק"ק למה דוקא אלו ד"א הא פשטיה דקרא משמע דלמעביר ד"א ברה"ר הוא דאתי וה"ה לכל היתר טלטול וכדמשמע מפלוגתא דר"מ ור"י בסמוך והובאה בבבלי בפרקין והרמב"ם פי"ב מה"ש והרז"ה בפ' הזורק פירשו כמ"ש בקונטרס: '''{{עוגן1|מה}} מקום וכו'.''' וקשה כי חשבינן נמי מידת העיר של ערי המקלט איכא יותר מאלפים אמה וי"ל דלא בא הכתוב לסתום אלא לפרש ומדת העיר לא ידעינן כמה היא הלכך לא חשבינן אלא מדת מגרשי העיר וה"ה בתחומי שבת לא חשבינן מדת העיר: '''{{עוגן1|ד"א}} שאמרו מלא קומתו ולפישוט ידים.''' כתב הרמב"ם פי"ב מה"ש מותר לאדם לטלטול ברה"ר בתוך ד"א וכו' שהוא כמדת אורך אדם כשיפשוט ידיו ורגליו בו ע"כ וכתב הכ"מ ויש לתמוה למה פסק כר"מ לגבי ר"י ואפשר שהוא ז"ל מפרש שכדי לפשוט ידיו ורגליו הוי ד"א מצומצמות וכמ"ש הרי"ף ופסק לחומרא וכו' ע"כ ע"ש. ול"נ דפסק כדברי המיקל בעירובין שגם זה מהלכות עירובין הן דהא אפי' במחיצות פסק הרמב"ם לקולא בפט"ז הלכה ז' ועיין ברא"ש בפ' עושין פסין גבי פלוגתא דרבה ור' זירא לענין קרפף בית שלש וקירה בו בית סאה ומ"ש בהגהת הרא"ש שם וכן המיימון פסק כר' זירא ובא"ז פסק כרבה ע"כ קיצר במקום שהיה לו להאריך דמדבריו משמע שהרמב"ם פוסק כר"ח כר' זירא לחומרא דליתא שהרמב"ם לדינא פוסק כא"ז לקולא אלא שגירסא אחרת היתה לו וכמ"ש הב"י בסי' שנח דאף להרא"ש היתה גירסא אחרת גם מ"ש הב"י שם ומיהו בהא דאר"ז ומודינא בקרפף שנפרץ וכו' שאסור מ"ט שאויר חצר מייתרו עכ"ל דגרסי' מייתרו כגירסת רש"י ויש לדקדק היכי אר"ז ומודינא וכו' שאסור למאן מודה אם לרבה משרא שרי וכו' ועוד מאי איצטרך לאשמועינן וכו' ע"ש שדחק מאוד כמ"ש הב"ח ואף תירוצו של הב"ח דחוק מאוד ע"ש ול"נ פשוט כמ"ש הה"מ בפט"ז דה"ג אר"ז ומודינן קרפף שנפרץ במלואו ונפרצה חצר כנגדו חצר מותרת והקרפף אסור ע"כ והשתא שפיר קאמר ומודינן שהחצר מותר ואף רבה מודה שהקרפף אסור ויש ליישב גם הסוגיא דשם וצ"ע: '''{{עוגן1|מתפלל}} לוכסן.''' מהכא שמעינן דאין צריך להרחיק מצואה ד' אמות ואלכסונן אלא ד' אמות ואפי' באלכסון סגי ד' אמות אך קשה כיון דהרחקת ד"א מן הצואה ילפינן מדכתיב והיה מחניך קדוש ופי' הרשב"א בחידושיו בפ"ג דברכות כל שהוא חוץ לד' אמות ה"ז חוץ למחנהו וע"כ דהיינו טעמא דד' אמות יש לו לאדם לפישוט ידיו ורגליו הלכך הן מחנהו א"כ כי היכא דלענין שבת יהבינן ליה הן ואלכסונן לענין הרחקת צואה נמי כל שהוא באלכסון ד' אמות עדיין תוך מחנהו הוא וע"ק בשיש לו ריח רע מאי איכא למימר ובאמת לא ראיתי לאחד מן הפוסקים שמביא דין זה וצ"ע ועיין ברא"ש בר"פ: '''{{עוגן1|ד"א}} שאמרו תחום הן וכו'.''' כלשון השני שפירשתי בקונט' כ"כ הה"מ פי"ב הלכה ט"ו וז"ל כתבו מקצת המפרשים שלטלטל בבת אחת קאמר שאסור לעקור מתחלת ח' ולהניח בסוף ח' אבל ודאי כיון שח' אלו מקומו הן מותר לו לטלטל בכל הח' ובלבד שלא יטלטל בבת אחת יותר מד"א ולזה הסכים הרשב"א ע"כ ומפשיטות דר' זעירא ומתניתין משמע כפי' השני שבקונט' וזו היא קושיא לשיטת הרשב"א וסיועא לשיטת הרי"ף והרמב"ם ומ"ש בהה"מ: פירות שיצאו וכו' וחזרו וכו' במזיד לא יאכלו בבבלי מסיק דלת"ק אפי' חזרו במזיד יאכלו וכתבו תוס' ולא דמי למבשל בשבת במזיד דלא יאכל דהתם הוי איסור דאורייתא ע"כ וכתב המג"א סי' ח"ה סעיף ט' וצ"ע דהא המטביל כליו והמעשר דאיסורא דרבנן נינהו וקנסינן כדאיתא פ"ב דתרומות וצ"ל דדיקא כדאית ליה פירי אחרינא כדאיתא פ"ב דביצה והכא מיירי בדלית ליה פירי אחרינא ע"כ ותימא א"כ תפשוט ליה הא דבעי בבבלי פ"ב דביצה עבר ואפה מהו ומסיק ת"ש המעשר בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל ומשני בדאית ליה פירי אחרינא פי' דליכא למפשט דאיכא לאוקמי מתני' בדאית ליה פירי אחרינא וכיון דשמעינן מברייתא דהכא דבדוקא בדאית ליה פירי אחרינא איירי מתני' א"כ איכא למפשט שפיר כי היכא דמתירין כאן בדלית ליה פירי אחרינא אפי' במזיד ה"ה עבר ואפה ביו"ט דשרי בדאית ליה ובדלית ליה אסור כמתני' וצ"ע. וקושית המג"א נ"ל דל"ק ממעשר דלא שייך למימר גבייהו דאנוסים הן שהרי קודם שעישרן לא היו ראויין לאכילה משא"כ בפירות אלו שהוציאן והחזירן ודאי אנוסין הן שהרי אלו לא הוציאן נמי מותרין היו אבל ממבשל קשיא להו שפיר דמבשל איירי בראוי לכוס קודם הבישול וכמפורש בחולק דף טו ע"א וזה ברור: '''{{עוגן1|ואתיא}} דר"נ כר"מ.''' מה שפירשתי בקונטרס הוא על פי פי' תוס' בבבלי בפרקין וקשה לי מאי אירי' ר"מ הא אף ר"י ס"ל דלא קנסינן שוגג אטו מזיד במבשל בשבת וכמ"ש בכירה דף י"ב וי"ל דירושלמי סובר דר"מ לא קניס שוגג אטו מזיד ור"י קניס שוגג אטו מזיד וצ"ע בבבלי פ' הניזקין: '''{{עוגן1|ואפילו}} כר"ג וכו'.''' כתבו תוס' בפרקין בד"ה ועכו"ם שהקיפוה מחיצות בירושל' מוקי לה כר' יהושע ומיהו בקונט' פי' דאתיא נמי כר"ג וכו' ואע"ג דלא שבת באויר. מחיצות מבעו"י דלא הקילו חכמים וכו' ע"כ ותימא הא מפורש מסיק גם כאן בירושל' דאפי' כר"ג אתיא וכפירש"י וצע"ג: '''{{עוגן1|מן}} אולפן.''' פי' בגליון מן התורה הוא מותר ואין כאן מחלוקת ע"כ וכן פי' לעיל בפרק בכל מערבין ובשניהם אין הפי' מחוור וגם בהרבה מקומות בש"ס נאמר בלשון זה ואין הפי' אלא כמ"ש בקונט' והוא עיקר: '''{{עוגן1|אם}} היה הים גלני.''' בקונט' פירשתי כפי הגירסא שלפני ויותר נ"ל להגי' דה"ג אם היה הים גלני ע"ד דחבריי' מותר ע"ד דר"ז אסור וה"פ אם היו גלים בים והספינה הולכת לאט ויכול לילך ד"א בספינה קודם שתלך הספינה ד"א לחברייא מותר דהא מ"מ איכא מחיצות ולר"ז אסור וראיתי מי שפי' גלני מלשון גלוי שהים מגולה מכל צד ואיני יודע לכוון פירושו ומ"ש נ"ל עיקר: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/עירובין
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/שיירי קרבן
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף