עריכת הדף "שיחה:רש"י/עירובין/ו/ב"

=== רש"י ד"ה לחי מכאן ===
אצל פאת הבית האחד. ולחי מכאן - אצל פאת השני 'לאותו בית עצמו' והויא סתימה לשני ראשי רה"ר ומותר לטלטל מבית לבית.{{ש}}
מדוע נקט רש"י ששני הלחיים בצד אחד של רה"ר וצ"ע [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 17:32, 16 באוגוסט 2020 (IDT)
:{{א|דב״ש|כך}} כתב רש"י גם בשבת {{ממ|[[רש"י/שבת/ו/ב#לחי|ו: ד"ה לחי]]}}: בשתי פאות '''של אחד הבתים''' להיכר בעלמא, עכ"ל. ואולי יש ליישב בהקדים מה שיש להעיר עוד בדברי רש"י שכתב כאן {{ממ|[[רש"י/עירובין/ו/ב#ולחי|ד"ה ולחי]]}} "ומותר לטלטל מבית לבית", והנה לכאורה כשם שמותר לטלטל מבית לבית הוא הדין לענין לטלטל בטווח שבין הבתים וכן לאסור לטלטל מרשות הרבים לחלל זה. ובפשיטות כוונת רש"י לפרש למעשה מה תועלת יש לו בעירוב זה. אך אולי יש להוסיף שכוונת רש"י לפרש שאופן עשיית הלחי מכוונת כנגד הפעולה שברצונו לעשות. דהיינו במבוי שיש לחשוש שמא יבוא לטלטל מהמבוי לרשות הרבים לכן צריך ליתן לחי או קורה בפתח רשות הרבים, אך כאן הלא עיקר חפצו בעירוב זה הוא לטלטל בין בית לבית וע"כ אף תיקון הלחי יעשה באופן שעומד מבית ופניו לבית האחר ולכן אף שההבדלה היא בין בין הבתים לרשות הרבים אך צריך לעשות ב' הלחיים באופן שכשעומד מבית ופניו לבית האחר יראם או בבית שכנגדו או בבית שממנו רוצה להוציא למען יהיה לו זכרון בזה. [[משתמש:ש&#34;ס יידן|ש&#34;ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש&#34;ס יידן|שיחה]]) 22:52, 16 באוגוסט 2020 (IDT)
::שוב ראיתי במורשת משה שציין לדברי הראש יוסף בשבת {{ממ|[[ראש יוסף/שבת/ו/ב|שם]]}}, שפירש דברי רש"י כנ"ל שבא להוציא מאם היו הלחיים בב' בתים והתקשה מהו טעמו של רש"י. וציין עוד לדברי המנחת זכרון {{ממ|[[מנחת זכרון/עירובין/ו/ב|כאן]]}} ומנחה עריבה {{ממ|[[מנחה עריבה/א/נז|א נז]]}} שכתבו בדעת רש"י שאכן מהני אף בהיה הלחי השני בבית השני. [[משתמש:ש&#34;ס יידן|ש&#34;ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש&#34;ס יידן|שיחה]]) 23:24, 16 באוגוסט 2020 (IDT)
:::לא הבנתי ריש דבריך - הבנת שכוונת רש"י שהלחיים בשני צידי רה"ר? [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 06:12, 17 באוגוסט 2020 (IDT)