עריכת הדף "שיחה:בבלי/שבת/קלה/א"

==שליחות במילה==
דעת הש"ך {{ממ|[[ש"ך/חושן משפט/שפב#ד|חו"מ שפ"ב סק"ד]]}} שאין שליחות במצות מילה ואב היודע למול בעצמו חייב למול בעצמו ואינו רשאי לשלוח שליח למול את בנו. והקשה רבי אהרן לייב שטיינמן (קובץ מוריה, שבט תשע"ח עמוד צא) מדברי הגמרא [[בבלי/שבת/קלה/א|כאן]] 'רב אדא בר אהבה אתיליד ליה ההוא ינוקא כשהוא מהול, אהדריה אתליסר מהולאי עד דשוייה כרות שפכה', ותמוה מאחר שלבסוף מל הוא עצמו על כרחך שידע כיצד למול ואם כן היאך אהדריה אתליסר מהולאי והלא לדעת הש"ך חייב למולו בעצמו. [[משתמש:נושא ונותן|נושא ונותן]] ([[שיחת משתמש:נושא ונותן|שיחה]]) 13:43, 13 במרץ 2018 (UTC)
:בפשטות היה אפשר ליישב, שבאמת לא ידע רב אדא בר אהבה למול ולכך הוצרך לחזר אחר מוהל, אך לבסוף כאשר מיאנו כל המוהלים מלמול את בנו הוכרח ללמוד אומנות המילה בעצמו ולמולו מיד. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 13:47, 13 במרץ 2018 (UTC)
::יתכן, אך אם עלה בידו בשעה קלה ללמוד מעשה המילה מדוע לא למד כן כבר מתחילה כדי לקיים מצוות האב למול את בנו וכדעת הש"ך שאינו יכול לקיים המצוה המוטלת עליו על ידי שליח, והדרא קושיא לדוכתה. [[משתמש:נושא ונותן|נושא ונותן]] ([[שיחת משתמש:נושא ונותן|שיחה]]) 13:49, 13 במרץ 2018 (UTC)
:::עוד נראה ליישב בהקדם דברי הדבר אברהם <small>([[דבר אברהם/ב/א#ד|ח"ב סי' א אות ד]])</small> בביאור דעת הש"ך שאין שליחות במילה, שאינו מטעם מצוות שבגופו אלא שאין שייך לדון שיהיה שלוחו של אדם כגופו ויחשב כאילו עשאה המשלח ולא השליח רק בדבר שהשליח עצמו אינו מחוייב לעשות מעשה זה ורק המשלח מחוייב בה או צריך לה, ולכן כשעשאו שליח שיעשה מעשה זה עבורו נחשב המעשה כאילו עשהו המשלח ולא השליח. אבל בדבר שהשליח עצמו מחוייב לעשותו האיך נימא שעשיית הדבר נחשבת עבור המשלח ודמי כאילו לא עשאה השליח, והרי השליח נמי מחוייב בדבר זה מצד עצמו ומי זה הפקיע את חיובו שייחשב כאילו לא עשאה הוא עכ"ד. ולפי זה יש לומר שבאמת בהטפת דם ברית הרי אינו מסיר את הערלה וכל מעשהו הוא רק לקיום 'מעשה מילה', והנה האב חייב למולו אך כל ישראל אין חובתם אלא לדאוג שלא יהיו בכלל ישראל ערלים, וממילא בהטפת דם ברית באמת אין מחוייב אלא האב ושפיר יכול לשלוח שליח למול את בנו.[[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 11:10, 14 במרץ 2018 (UTC)
::::אפשר גם כעין זה לאידך גיסא, כי כתב במנחת חינוך (מצווה רפב אות ה בהוצאת מ"י) וז"ל על כרחך צריך לומר דבהטפה נסתלק הערלה כבושה דאי הערלה נשאר מאי אהני הטפה ואמאי מחללין את השבת וגם לא היה לו לאכול בתרומה אף בהטפה כו' על כרחך צריך לומר דקים להו לחז"ל דבהטפה נסתלק הערלה כזו לגמרי עכ"ד. ולפי זה יש לומר להפך שמעשה מילה אין כאן כי לא מל אך סילוק הערלה יש כי בהטפה זו נסתלקה הערלה. מעתה יש ליישב שכל דברי הש"ך אינם אלא על עצם מעשה המילה שהוא מצווה שבגופו (ודלא כביאור הדבר אברהם שהביא [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] לעיל) ובהטפת דם ברית שאין כלל מעשה מילה אלא רק סילוק הערלה בזה שפיר מצי לשלוח שליח. [[משתמש:נושא ונותן|נושא ונותן]] ([[שיחת משתמש:נושא ונותן|שיחה]]) 11:44, 14 במרץ 2018 (UTC)
:::::לדעתי אין צורך לכל זה, כיון שמפורש בשולחן ערוך <small>([[שולחן ערוך/יורה דעה/רסו#ז|יורה דעה סימן רסו ס"ז]])</small> שאדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת. והרי מבואר בגמרא שהיה מעשה זה בשבת, וממילא אפשר לומר שרב אדא לא מל מעולם ולכן אף שצריך למול בעצמו שלא לבטל המצווה המוטלת עליו מכל מקום אסור לו למול מחמת דין זה. ורק אחר ששום מוהל לא הבה למולו וכמעט ונתבטלה מצות מילה בזמנה מל רב אדא בעצמו וביטל דין זה שלא ימול בתחלה בשבת כדי שלא לבטל מצוות מילה בזמנה. [[משתמש:סיני ועוקר הרים|סיני ועוקר הרים]] ([[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|שיחה]]) 11:53, 14 במרץ 2018 (UTC)