עריכת הדף "שונה הלכות/אורח חיים/תלב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

{{מרכז|{{גופן|4|דרוגולין|סימן תלב}}{{ש}}{{גופן|3.5|דרוגולין|'''דין ברכת בדיקת החמץ'''}}}}

{{אות סעיף|א}} קודם שיתחיל לבדוק יברך אקב"ו על ביעור חמץ [דהבדיקה צורך הביעור היא]
ואם בירך לבער יצא וי"א שטוב שיטול ידיו קודם הברכה והוא רק משום נקיות {{ממ|ס"א וסק"ב ג'}}.

{{אות סעיף|ב}} אם התחיל לבדוק בלא ברכה יברך כל זמן שלא סיים בדיקתו ואם סיים כבר
הבדיקה לא יברך עכשיו אלא יברך למחר בשעת שריפה וי"א שלא נתקנה הברכה
כ"א בשעת הבדיקה ויברך בשעת שריפה בלא שם ומלכות והרוצה לסמוך ולברך אין
מוחין בידו דיש לו על מי לסמוך {{ממ|ס"א וסק"ד וע"ל סי' תל"ה דין ג'}}.

{{אות סעיף|ג}} יזהר שלא ידבר בין הברכה לתחלת הבדיקה ובדיעבד אם שח בדברים שאין צורך
הבדיקה יחזור ויברך. וטוב שלא ידבר בדברים אחרים עד שיגמור כל הבדיקה
כדי שישים אל לבו לבדוק בכל המקומות שמכניסין בו חמץ ואם שח א"צ לחזור
ולברך כיון שכבר התחיל המצוה ובדברים שהם צורך הבדיקה גם לכתחלה יוכל לדבר
אחר שהתחיל הבדיקה {{ממ|ס"א וסק"ה ו'}}.

{{אות סעיף|ד}} בברכה אחת יכול לבדוק כמה בתים וההליכה מבית לבית לא הוי הפסק ובח"א
כתב שאם בודק ביתו וחנותו והחנות הוא בחצר אחרת צריך לחזור ולברך אמנם
דעת כמה אחרונים שאין זה הפסק דכולהו חדא מצוה הוא וא"צ לחזור ולברך {{ממ|ס"ב
וסק"ז}}.

{{אות סעיף|ה}} אם בעה"ב רוצה יעמיד מבני ביתו או אחרים אצלו בשעה שהוא מברך כדי
שיצאו בברכתו ויענו אמן ויתפזרו לבדוק איש איש במקומו על סמך ברכה
שבירך בעה"ב ומ"מ יסייע הבעה"ב ג"כ כי מצוה בו יותר מבשלוחו, ואם לא שמעו
ברכתו לכתחלה אין לשלחם לבדוק ומ"מ אם קשה לו לגמור הבדיקה בעצמו יכול
לבקש לאחר שיסייענו ואותו אחר א"צ לברך שכל הבדיקה מצוה אחת היא וכבר
בירך הבעה"ב עלי' {{ממ|ס"ב וסק"ח ט' י"א}}.

{{אות סעיף|ו}} ואם בעה"ב אין בודק כלל ומצוה לאחר לבדוק אותו אחר מברך, ומדינא יכול
לסמוך בבדיקה אפי' על קטנים ונשים ועבדים [ולא על שפחה נכרית שלנו] ומ"מ
לכתחלה נכון שלא לסמוך אלא על אנשים בנ"ח שהגיעו לכלל מצות דהיינו מי"ג
שנה ואילך {{ממ|סק"ח י' וע"ל [[שונה הלכות/אורח חיים/תלז#ד|סי' תל"ז דין ד']]}}.

{{אות סעיף|ז}} נוהגים להניח פתיתי חמץ [קשה שלא יתפרר, וגם במקום משומר מפני התינוקות
והעכברים] במקום שימצאם הבודק ואע"ג שאם לא הניח ג"כ אין ברכתו לבטלה
דכן הוא המצוה לחפש ולבדוק שמא ימצא ואם לא ימצא אין בכך כלום ועוד
דהברכה קאי על מה שיבער למחר מ"מ אין כדאי לבטל מנהג ישראל וגם האר"י
ז"ל כתב מנהג זה ושיניח י' פתיתין וי"א שכהיום שהמנהג לכבד ולנקות הבית מכל
חשש חמץ קודם ליל י"ד יש למנהג זה יסוד מדינא אכן יש ליזהר הרבה שלא יאבד
אחד מהפתיתים ועי' בשע"ת {{ממ|ס"ב וסקי"ב י"ג ושה"צ וע"ל [[שונה הלכות/אורח חיים/תלד#ב|סי' תל"ד דין ב']] ו[[שונה הלכות/אורח חיים/תלט#ג|סי'
תל"ט דין ג']] ו[[שונה הלכות/אורח חיים/תמה#יא|סי' תמ"ה דין י"א]]}}.

<noinclude>{{הגרחק}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>