עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/שמט"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן שמט'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''איסור הנאה במת ובתכריכיו.''' ובו ד' סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} מת {{ביהגרא|א}} {{פתש|א}} {{נקודות הכסף|א}} בין עובד כוכבים {{באר הגולה|(°)}} בין ישראל תכריכיו {{שך|א}} אסורים {{פתש|ב}} בהנאה ודוקא שהזמינם לצרכו ונתנם עליו {{באר הגולה|ב}} אבל בהזמנה לבד אפילו עשאם לצרכו לאחר שמת לא נאסרו {{שך|ב}} דהזמנה לאו מלתא {{באר הגולה|ג}} וכן אם נתנם עליו ולא הזמינם לכך בתחילה עדיין לא נאסרו:

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ד}} נויי המת המחוברים בגופו כגון פאה נכרית וכיוצא בה אסורים כמו המת עצמו {{שך|ג}} <small>(ודוקא {{פתש|ג}} כשהם {{באר היטב|א}} קשורים בשערות גופן אבל אינן קשורים מותר <small>(כך משמע מפרש"י פ"ק דערכין)</small> {{פתש|ד}} ולכן מותר ליטול טבעות שבידם של מתים וכיוצא בזה) </small>{{ביהגרא|ב}} במה דברים אמורים בסתם אבל אם צוה שיתנו נוי גופו המחוברים בו לבנו או לבתו או לצורך דבר אחר מותרים {{נקודות הכסף|ב}} אבל שערו ממש אפילו אם צוה עליו אסור בהנאה: <small>הגה אשה שיוצאת ליהרג נהנין בשערה אף על פי שנגמר דינה אין שערותיה נאסרים עד שתקטל {{באר הגולה|(°)}} (טור)</small>:

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ה}} אם היו אביו ואמו מזרקים עליו כלים {{שך|ד}} מצוה לאחרים להצילן אם לא נגעו {{שך|ה}} במטה הנקברת עמו: <small>הגה ואם הצילן חייב בשמירתן ואם החזירן לאביו ולאמו וחזרו וזרקום ונאסרו חייב המחזיר לשלם דהוי כזרקן למקום גדודי חיות ולסטים (במרדכי פרק המוכר את הספינה תשובת מהר"מ) </small>: {{באר הגולה|(°)}} אבל אם נגעו בה {{שך|ו}} אסורים {{שך|ז}} {{באר הגולה|ו}} אם הם של אותו שזרקן עליו {{שך|ח}} והוא שיזרקם על דעת שיקברם עמו <small>(טור בשם רא"ש והוא סוף מ"ק): הגה הדף שטיהרו עליו וכל הכלים שמוליכין המת עליהם לקבורה לא נאסרו דהרי לא נתנם שם ע"מ לקבור עמו (תשובת מהרי"ל סימן נ"ה וכך משמע מדברי הרא"ש שהביא הטור)</small>:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ז}} כל המרבה כלים על המת הרי זה עובר משום בל תשחית:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>