עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/שכא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן שכא'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו.''' ובו כ"ג סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} בכור בהמה טמאה נוהג בכל מקום {{ביהגרא|א}} ובכל זמן {{באר הגולה|ב}} ואינו נוהג {{טז|א}} {{באר הגולה|ג}} אלא בחמורים וזה מצותו שכל ישראל שיש לו חמורה שבכרה פודהו בשה {{טז|ב}} מן הכשבים או מן העזים בין זכר בין נקבה בין תם בין בעל מום בין גדול בין קטן ויתננו לכהן {{ביהגרא|ב}} {{באר הגולה|ד}} ומאימתי חייב לפדותו משיולד עד שימות {{ביהגרא|ג}} {{באר הגולה|ה}} אלא שמצוה לפדותו מיד שלא להשהות המצוה {{ביהגרא|ד}} {{באר הגולה|ו}} ולאחר שיפדנו הוא חולין גמורים ומותר בגיזה ועבודה כשאר חולין {{ביהגרא|ה}} והכהן יעשה ג"כ בשה כמו בשאר חולין:

{{אות סעיף|ב}} {{שך|א}} {{באר הגולה|ז}} אין פודין {{טז|ג}} לא {{באר היטב|א}} בעגל ולא בחיה ולא בשה שחוט ולא בטריפה ולא בכלאים ולא בכוי:

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ח}} אין פודין בשה הדומה למין אחר {{טז|ד}} ואם פדה פדוי {{ביהגרא|ו}} <small>(ויש אומרים דאם פדה בו {{טז|ה}} הוי {{באר היטב|ב}} ספק) (טור בשם הרא"ש)</small>:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ט}} פודין בבן פקועה {{ביהגרא|ז}} <small>(וי"א שאין פודין בבן פקועה) (ג"ז בשמו)</small>:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|י}} אם אין לו שה לפדותו פודהו בשוויו {{ביהגרא|ח}} <small>(ואז יכול לפדות בכל דבר) (בית יוסף בשם הרמב"ם) </small>ונותן דמיו לכהן {{שך|ב}} {{ביהגרא|ט}} לא אמרה תורה {{באר היטב|ג}} להחמיר עליו אלא להקל עליו שאם היה לו פטר חמור ששוה עשרה סלעים יש לו לפדותו בשה {{ביהגרא|י}} שוה דינר {{ביהגרא|יא}} {{באר הגולה|יא}} בד"א כשהיו דמי פטר חמור מג' זוזין ומעלה אבל אם היו דמיו פחות מג' זוזין אין פודין אותו אלא בשה או בג' זוזין ועין יפה לא יפחות מסלע ועין רעה בחצי סלע ובינונית בג' זוזים: <small>הגה {{ביהגרא|יב}} ופודין בשה אחד כמה פעמים {{ביהגרא|יג}} כגון אם חזר וקנאו מן הכהן {{טז|ו}} {{ביהגרא|יד}} או במקום שיש לו ספק פטר חמור {{שך|ג}} שדינו שמפריש עליו טלה והוא {{באר היטב|ד}} שלו (טור)</small>:

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|יב}} מיד כשהפריש הטלה תחת פטר חמור חזר הפטר חמור חולין אפי' קודם שנתנו לכהן ומותר ליהנות בו {{ביהגרא|טו}} ואם מת לא יקבר והכהן זכה בשה מיד {{ביהגרא|טז}} והוא באחריותו שאם מת ביד הבעלים קודם שנתנוהו לכהן פטורים {{שך|ד}} {{ביהגרא|יז}} {{באר הגולה|יג}} לפיכך מיד כשמפרישו {{טז|ז}} {{באר היטב|ה}} מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון פטר חמור:

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|יד}} ישראל שפדה פטר חמור של חבירו הוא פדוי {{ביהגרא|יח}} ופטר חמור הוא לבעליו:

{{אות סעיף|ח}} {{ביהגרא|יט}} {{באר הגולה|טו}} פטר חמור אסור בהנאה עד שיפדה {{באר הגולה|טז}} ואם מכרו קודם פדיון {{שך|ה}} {{פתש|א}} {{באר היטב|ו}} דמיו אסורין: <small>הגה {{ביהגרא|כ}} ודוקא שמכרו סתמא אבל אם הודיע ללוקח שהוא פטר חמור והוא מוכר לו מה ששוה יותר מהשה שיפדה דמיו מותרים ואפי' לכתחלה {{טז|ח}} מותר למכרו בכהאי גוונא (כך משמע בטור {{באר הגולה|יז}}  </small>: {{ביהגרא|כא}} {{באר הגולה|יח}} ואם מת קודם פדיון או {{באר הגולה|יט}} שערפו יקבר {{ביהגרא|כב}} מפני שהוא אסור בהנאה אף לאחר עריפתו הואיל ולא נפדה {{ביהגרא|כג}} {{באר הגולה|כ}} לפיכך אם לא פדהו ונתן פטר החמור בעצמו לכהן אסור לכהן להשתמש בו עד שיפדהו בשה ויקח השה לעצמו או יערפנו ויקבר {{שך|ו}} {{ביהגרא|כד}} והכהנים {{באר היטב|ז}} חשודים על דבר זה לפיכך {{פתש|ב}} אסור לישראל ליתן פטר חמור לכהן אלא א"כ פדה החמור בפניו או יערפנו לפניו:

{{אות סעיף|ט}} {{ביהגרא|כה}} {{באר הגולה|כא}} פטר חמור קודם שיפדה אסור לעבוד בו ולגוזזו כדי ליהנות בשערו {{ביהגרא|כו}} {{באר הגולה|כב}} אבל אם היה {{טז|ט}} שערו מסובך או שיש לו מכה במקום השער מותר לגוזזו להנאתו {{ביהגרא|כז}} והשער אסור בהנאה ויקבר:

{{אות סעיף|י}} {{באר הגולה|כג}} ישראל שיש לו ספק פטר חמור יפריש עליו טלה {{באר הגולה|כד}} להפקיע איסורו {{שך|ז}} ומעכב הטלה {{באר היטב|ח}} לעצמו: <small>הגה {{ביהגרא|כח}} לא רצה לפדותו ולא ליתנו לכהן מכהו בקופיץ בערפו עד שימות ויקברנו (טור)</small>:

{{אות סעיף|יא}} {{באר הגולה|כה}} פטר חמור אין ממיתין אותו לא במקל ולא בקנה ולא במגל ולא במגירה ולא בקרדום {{טז|י}} אלא {{באר היטב|ט}} בקופיץ ולא יכניסנו בחדר וינעול בפניו עד שימות שנאמר וערפתו:

{{אות סעיף|יב}} {{באר הגולה|כו}} מצות פדיה {{שך|ח}} קודמת למצות עריפה:

{{אות סעיף|יג}} {{באר הגולה|כז}} חמורה שלא בכרה {{שך|ט}} וילדה {{באר היטב|י}} שני זכרים {{שך|י}} נותן טלה {{באר היטב|יא}} אחד לכהן {{באר הגולה|כח}} זכר ונקבה ספק ומפריש טלה אחד כדי להפקיע קדושה ממנו עד שיהיה מותר בהנאה שמא הזכר נולד תחלה וטלה זה שהפריש לבעלים ואינו לכהן שהמוציא מחבירו עליו הראיה:

{{אות סעיף|יד}} {{באר הגולה|כט}} שתי חמורות שלא בכרו וילדו שני זכרים {{באר הגולה|(°)}} נותן שני טלאים לכהן זכר ונקבה הזכר לכהן שני זכרים ונקבה א' לכהן ועל השני מפריש טלה אחד והוא לעצמו {{באר הגולה|ל}} שני זכרים ושתי נקבות או שתי נקבות וזכר אין לכהן כלום {{טז|יא}} {{שך|יא}} {{ביהגרא|כט}} <small>(וי"א דצריך {{באר היטב|יב}} להפריש והם לעצמו) (טור)</small>:

{{אות סעיף|טו}} {{באר הגולה|לא}} אחת בכרה ואחת לא בכרה וילדו שני זכרים נותן טלה אחד לכהן זכר ונקבה מפריש טלה והוא לעצמו:

{{אות סעיף|טז}} {{באר הגולה|לב}} הלוקח חמורה מהעובד כוכבים ואין ידוע אם בכרה וילדה זכר פודה אותו בשה והוא לבעלים מפני שהוא ספק:

{{אות סעיף|יז}} {{באר הגולה|לג}} ישראל שירש מאבי אמו כהן פטר חמור ודאי {{באר הגולה|(°)}} {{טז|יב}} ואותו הכהן {{באר היטב|יג}} ירשו מאבי אמו ישראל {{שך|יב}} מפריש טלה והוא שלו:

{{אות סעיף|יח}} {{באר הגולה|לד}} גר שבכרה חמורתו ספק קודם שנתגייר או אחר כך מפריש עליו טלה והוא שלו:

{{אות סעיף|יט}} {{באר הגולה|לה}} כהנים ולוים פטורים מבכור בהמה טמאה {{ביהגרא|ל}} <small>(וה"ה כהנת ולויה {{ביהגרא|לא}} אבל בעליהם חייבים בפטר חמור שלהם {{ביהגרא|לב}} אבל בנכסי מלוג שלה פטורים {{ביהגרא|לג}} שהרי יש לה שותפות בהדיה) (תשובת הרשב"א סימן שס"ו)</small>:

{{אות סעיף|כ}} {{באר הגולה|לו}} שותפות העובד כוכבים פוטר בו וכל דיני שותפות העובד כוכבים בטהורה כן דינו בטמאה {{ביהגרא|לד}} {{באר הגולה|לז}} אלא שאסור להשתתף עמו כדי להפקיע קדושתו כיון שאפשר בפדיה או בעריפה:

{{אות סעיף|כא}} {{באר הגולה|לח}} שותפות כהן או לוי פוטר בו:

{{אות סעיף|כב}} {{באר הגולה|לט}} עובד כוכבים שהפריש פטר חמור {{שך|יג}} מודיעין אותו שאינו חייב {{טז|יג}} והרי הוא {{באר היטב|יד}} מותר בגיזה ועבודה:

{{אות סעיף|כג}} פרה שילדה כמין חמורה וחמורה שילדה כמין פרה נתבאר בסימן שט"ו:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>