עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/רנא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן רנא'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''למי נותנין הצדקה ואיזה קודם לחבירו.''' ובו י"ד סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{ביהגרא|א}} {{באר הגולה|א}} מי שהוא {{שך|א}} עבריין במזיד על אחת מכל מצות האמורות בתורה ולא עשה תשובה אינו חייב להחיותו ולא להלוותו {{ביהגרא|ב}} <small>(ומפרנסים עניי עובדי כוכבים {{שך|ב}} {{באר היטב|א}} עם עניי ישראל מפני דרכי שלום) (טור בגמרא {{באר הגולה|(°)}} פ' הניזקין):</small>

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ב}} מי שהוא עבריין להכעיס אפילו למצוה אחת כגון שאוכל נבילה היכא דשכיח בשר כשרה {{טז|א}} {{שך|ג}} אסור {{באר היטב|ב}} לפדותו אם נשבה. <small>(כ"מ בש"ס ס"פ השולח וטור ס"ס רנ"ב) (אבל עבריין לתיאבון אין איסור בדבר אם רוצים לפדותו {{פתש|א}} אבל אין מחויבים בכך) (ב"י דקדק מלשון הרמב"ם וספר יראים סימן מ"ז):</small>

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ג}} הנותן לבניו ובנותיו הגדולים {{שך|ד}} שאינו חייב במזונותיהם כדי ללמד את הבנים תורה ולהנהיג הבנות בדרך ישרה {{ביהגרא|ג}} וכן הנותן מתנות {{שך|ה}} {{באר היטב|ג}} לאביו והם צריכים להם הרי זה בכלל צדקה {{ביהגרא|ד}} ולא עוד אלא שצריך להקדימו לאחרים ואפילו אינו בנו ולא אביו אלא {{פתש|ב}} {{באר הגולה|ד}} קרובו צריך להקדימו לכל אדם {{באר הגולה|ה}} ואחיו מאביו קודם לאחיו מאמו ועניי ביתו קודמין לעניי עירו ועניי עירו {{שך|ו}} קודמין לעניי עיר {{באר היטב|ד}} {{פתש|ג}} אחרת <small>(כ"מ בסמ"ג וסמ"ק וטור) </small>: <small>הגה {{ביהגרא|ה}} והקבועים בעיר קרויים עניי העיר והם קודמין לעניים אחרים הבאים לשם ממקומות אחרים (טור דלא כר"י בר ברוך) </small>{{פתש|ד}} {{באר הגולה|ו}} ויושבי ארץ ישראל קודמין ליושבי חוצה לארץ: <small>הגה {{ביהגרא|ו}} פרנסת עצמו קודמת לכל אדם ואינו חייב לתת צדקה עד שיהיה לו פרנסתו ואח"כ יקדים פרנסת אביו ואמו אם הם עניים והם קודמים לפרנסת בניו ואח"כ בניו {{טז|ב}} {{שך|ז}} והם קודמים לאחיו והם קודמין לשאר קרובים והקרובים קודמים לשכיניו ושכיניו לאנשי עירו ואנשי עירו לעיר אחרת והוא הדין אם היו שבוים וצריך לפדותן (הכל בטור)</small>:

{{אות סעיף|ד}} {{ביהגרא|ז}} {{באר הגולה|ז}} כופין האב לזון בנו עני ואפילו הוא גדול כופין אותו יותר משאר עשירים שבעיר <small>(וכן שאר קרובים וע"ל סי' רנ"ז סעיף י') (מרדכי פ"ק דב"ב)</small>:

{{אות סעיף|ה}} {{ביהגרא|ח}} {{באר הגולה|ח}} מי שנתן ממון לגבאים לצדקה אין לו ולא ליורשיו שום כח בהם והקהל יעשו הטוב בעיני אלהים ואדם: <small>הגה {{ביהגרא|ט}} אבל קודם שבאו ליד גבאי {{שך|ח}} אם נדר צדקה סתם {{טז|ג}} נותנין {{באר היטב|ה}} לקרוביו העניים {{שך|ט}} {{ביהגרא|י}} {{פתש|ה}} דאומדין דעתו דכוונתו לקרוביו {{ביהגרא|יא}} ודוקא אם היו לו קרובים עניים בשעת הנדר אבל אם היו עשירים אז והענו אין נותנין להם {{ביהגרא|יב}} וכל זה בפוסק צדקה לבד אבל אם פוסק צדקה עם בני העיר על דעת בני העיר נדר והם יעשו מה שירצו (הכל במרדכי בפ"ק דב"ב תשובת מהר"ם)</small>:

{{אות סעיף|ו}} {{טז|ד}} {{שך|י}} {{באר הגולה|ט}} יהיו עניים בני {{באר היטב|ו}} ביתך:

{{אות סעיף|ז}} {{טז|ה}} {{ביהגרא|יג}} {{באר הגולה|י}} חייב להקדים להאכיל הרעב מלכסות הערום:

{{אות סעיף|ח}} {{ביהגרא|יד}} {{באר הגולה|יא}} איש ואשה {{שך|יא}} שבאו לשאול מזון {{שך|יב}} {{באר היטב|ז}} מקדימין אשה לאיש {{ביהגרא|טו}} וכן אם באו לשאול כסות וכן אם באו יתום ויתומה לינשא מקדימין {{פתש|ו}} להשיא היתומה:

{{אות סעיף|ט}} {{באר הגולה|יב}} היו לפניו עניים הרבה ואין בכיס לפרנס או לכסות או לפדות את כולם מקדים הכהן ללוי {{שך|יג}} והלוי לישראל {{ביהגרא|טז}} והישראל לחלל והחלל לשתוקי {{שך|יד}} והשתוקי לאסופי והאסופי לממזר והממזר {{באר הגולה|יג}} לנתין והנתין לגר והגר לעבד משוחרר במה דברים אמורים בזמן שהם שוים בחכמה אבל אם היה ממזר ת"ח {{שך|טו}} {{באר היטב|ח}} וכ"ג עם הארץ ממזר תלמיד חכם קודם {{שך|טז}} {{ביהגרא|יז}} <small>(ואפילו חכם {{באר היטב|ט}} {{פתש|ז}} לכסות ועם הארץ להחיות ואשת חבר כחבר) (ב"י מהירושלמי) </small>{{ביהגרא|יח}} {{באר הגולה|יד}} וכל הגדול בחכמה קודם לחבירו {{ביהגרא|יט}} {{באר הגולה|טו}} ואם היה אחד מהם רבו או אביו אע"פ שיש שם גדול מהם בחכמה רבו {{שך|יז}} או אביו {{באר היטב|י}} שהוא תלמיד חכם קודם לזה שהוא גדול ממנו:

{{אות סעיף|י}} {{באר הגולה|טז}} מי שבא ואמר האכילוני אין בודקין אחריו אם הוא רמאי אלא מאכילין אותו מיד היה ערום ובא ואמר כסוני בודקין אחריו אם הוא רמאי {{ביהגרא|כ}} ואם מכירין אותו מכסין אותו מיד:

{{אות סעיף|יא}} {{ביהגרא|כא}} {{באר הגולה|יז}} רבי שהיה מצטער שנתן פתו לעם הארץ משום דהוו שני בצורת ומה שהיה אוכל עם הארץ יחסר לתלמיד חכם הא לאו הכי חייב להחיותו אבל אם בא לפנינו מת ברעב חייב להחיותו אע"פ שהוא ספק אם יחסר לתלמיד חכם אחר כך:

{{אות סעיף|יב}} {{ביהגרא|כב}} {{באר הגולה|יח}} שני עניים שחייבים ליתן צדקה יכול כל א' מהם ליתן צדקה שלו לחבירו: <small>הגה ודוקא צדקה אבל אם חייבים כל אחד קנס לצדקה שעברו על איזה דבר אינם יכולים לתת אחד לחבירו דאם כן אין כאן קנס (הגהות מרדכי דב"ב)</small>:

{{אות סעיף|יג}} {{באר הגולה|יט}} צבור שצריכין לשכור רב ושליח צבור ואין ספוק בידם ליתן לשניהם אם הוא רב מובהק ובקי בהוראות ובדינים הוא קודם ואם לאו שליח צבור קודם: <small>הגה {{ביהגרא|כג}} ואין לפרנס הרב שבעיר מכיס של צדקה דגנאי הוא לו וגם לבני העיר אלא יעשו לו ספוק ממקום אחר (גם זה שם) אבל כל יחיד יוכל לשלוח לו מצדקה שלו וזהו דרך כבוד</small>:

{{אות סעיף|יד}} {{ביהגרא|כד}} {{באר הגולה|כ}} יכולים לשנות אפי' מתלמוד תורה לצורך שלשים פשיטים להגמון בכל שנה לפי שהוא הצלת נפשות שאם לא יתפשרו עמו יש כמה עניים שאין להם ליתן {{טז|ו}} {{באר היטב|יא}} ויכום ויפשיטום ערומים:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>