עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/רלו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן רלו'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''מה היא שבועת ביטוי ושבועת שוא.''' ובו ו' סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} נפש כי תשבע {{פתש|א}} לבטא בשפתים היינו שנשבע {{ביהגרא|א}} {{באר הגולה|ב}} בין על דבר שעבר {{ביהגרא|ב}} כגון שנשבע שאכל ולא אכל או שלא אכל ואכל בין על דבר שהוא להבא כגון שאוכל ואינו אוכל או {{טז|א}} {{באר היטב|א}} שלא אוכל ואוכל {{ביהגרא|ג}} וכן כל דבר אפילו אין בו לא הרעה ולא הטבה כגון {{טז|ב}} שזרקתי לים ולא זרקתי או שאזרוק ולא אזרוק {{באר הגולה|(°)}} ואפילו בדבר שאין בו ממש כגון שישנתי ולא ישנתי או שאישן {{שך|א}} ולא {{באר היטב|ב}} אישן ואפי' בדבר שאינו יכול לעשותו אלא ע"י אחרים כגון שנתתי לפלוני או שלא נתתי {{פתש|ב}} או שאתן לפלוני או שלא אתן {{ביהגרא|ד}} ואפי' נשבע על אחרים כגון שזרק פלוני צרור לים או שלא זרק כל אלו {{טז|ג}} שבועות ביטוי הן ואם שיקר בשבועתו {{שך|ב}} חייב קרבן:

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ג}} יש דברים שאפי' שיקר בשבועתו אינו חייב קרבן כגון שנשבע {{טז|ד}} לקיים {{באר היטב|ג}} המצוה ולא קיים {{באר הגולה|ד}} או שנשבע להרע לפלוני כגון להכותו או לקללו {{שך|ג}} {{ביהגרא|ה}} <small>(אבל אם נשבע להכות עצמו {{ביהגרא|ו}} אע"פ שאינו רשאי חיילא שבועה) (ב"י בשם הר"ן פ"ג דשבועות) </small>{{ביהגרא|ז}} {{באר הגולה|ה}} ונשבע {{פתש|ג}} שיעשה חבירו דבר פלוני כגון שיזרוק פלוני צרור לים או שלא יזרוק וכיוצא בו {{שך|ד}} {{ביהגרא|ח}} {{באר הגולה|ו}} אבל {{באר היטב|ד}} עבירה איכא בכל דבר שמשקר בשבועתו {{שך|ה}} וגם אין לו לישבע על חבירו שיעשה שום דבר שאינו ברשותו שיעשנו על כל פנים ואין חבירו מחויב לעשותו {{ביהגרא|ט}} {{באר הגולה|ז}} אלא אם כן יקבל שבועתו דהיינו שיאמר אמן {{ביהגרא|י}} או דבר שעניינו כענין אמן כגון שאמר הן או מחויב אני בשבועה זו או קבלתי עלי שבועה זו וכן כל כיוצא בזה {{ביהגרא|יא}} {{באר הגולה|ח}} ואע"פ שלא קבלו אותם האחרים בשבועה אם קיימו דבריו {{טז|ה}} {{שך|ו}} הרי אלו משובחים: <small>הגה {{שך|ז}} {{ביהגרא|יב}} וכל שכן שהנשבע עצמו צריך לקיים שבועתו אם אפשר אע"פ שבתחילה היה שבועת שוא כגון שנשבע לישא אשה פלונית ושמא לא תתרצה ואיכא שבועת שוא {{טז|ו}} מ"מ כשהיא רוצה צריך לקיים שבועתו (מהרי"ק שורש כ"ב) {{שך|ח}} {{ביהגרא|יג}} וי"א דבכי האי {{באר היטב|ה}} גוונא לא מקרי שבועת שוא רק שבועת ביטוי דהנשבע ליתן דבר לחבירו והוא אינו רוצה לקבלו פטור משבועתו והוא הדין אם אינה רוצה להנשא לו ולכן לא הוי רק שבועת ביטוי (כן משמע מתשובת ריב"ש סי' שפ"ז הביאו הב"י)</small>:

{{אות סעיף|ג}} {{ביהגרא|יד}} {{באר הגולה|ט}} במה דברים אמורים שנשבע על דבר שאינו ברשותו כגון שנשבע על שמעון שלא ילך בסחורה וכיוצא בזה {{ביהגרא|טו}} אבל אם משביעו על דבר שהוא {{באר היטב|ו}} שלו כגון שלא יכנס לביתו וכיוצא בו {{טז|ז}} {{שך|ט}} {{ביהגרא|טז}} {{באר הגולה|י}} צריך ליזהר בשבועתו:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|יא}} נשבע לשנות את הידוע לאדם כגון {{שך|י}} על איש שהוא אשה או על אשה שהיא איש חייב משום שבועת שוא וכן אם נשבע לאמת האמת על דבר שהוא ידוע לכל כגון על {{טז|ח}} {{באר הגולה|יב}} שנים שהם שנים וכיוצא בו או על דבר שאי אפשר לעשותו {{באר הגולה|יג}} כגון שלא אישן ג' ימים או {{באר הגולה|יד}} שנשבע שלא יאכל ז' ימים או {{באר הגולה|טו}} שנשבע שלא יאכל {{שך|יא}} מכל פירות שבעולם הוי שבועת שוא ומלקין אותו וישן לאלתר {{טז|ט}} ואוכל לאלתר: <small>הגה {{ביהגרא|יז}} נשבע {{באר היטב|ז}} סתם שלא יישן ושלא יאכל הוי כאילו נשבע שלא יעשה לעולם והוי שבועת שוא (ב"י וד"מ ס"ס רי"ג בשם ר' ירוחם וכ"כ הרא"ש פרק ג' דשבועות והט"ו ס"ס רי"ט)</small>:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|טז}} נשבע שראה גמל פורח באויר הרי זה שבועת שוא אפילו אומר שראה לעוף גדול פורח {{שך|יב}} {{באר הגולה|יז}} והוא {{באר היטב|ח}} מכנהו גמל {{ביהגרא|יח}} <small>(הנשבע על דבר {{טז|י}} שהוא גוזמא קצת כדי {{באר היטב|ט}} להחזיק דבריו {{שך|יג}} לא הוי שבועת שוא) (מרדכי פרק שבועות שתים) </small>{{באר הגולה|יח}} אמר שבועה שלא אוכל מצה {{טז|יא}} {{באר היטב|י}} אסור לאכול מצה בליל פסח שבועה שלא אוכל מצה בליל פסח לוקה ואוכל מצה בליל פסח שבועה שלא אשב בצל אסור לישב {{ביהגרא|יט}} בצל סוכה {{שך|יד}} שבועה שלא אשב בצל {{באר היטב|יא}} הסוכה לוקה וישב בצל סוכה {{שך|טו}} {{ביהגרא|כ}} <small>(והא דשבועות חלין על דבר מצוה בכולל היינו {{טז|יב}} דוקא במצות {{באר היטב|יב}} עשה אבל מצות לא תעשה לא) (מהר"ם מפדוואה סי' ע"ד וב"י בשם הריב"ש ורי"ף ותוס' פ"ג דשבועות דף כ"ד ע"א בשם ר"י)</small>:

{{אות סעיף|ו}} {{ביהגרא|כא}} {{באר הגולה|יט}} שנים שנשבעו לעשות דבר אחד ועבר אחד מהם על השבועה {{טז|יג}} {{פתש|ד}} השני {{באר היטב|יג}} פטור ואינו צריך התרה לפיכך {{באר הגולה|כ}} איש ואשה שנשתדכו זה לזה וקבלו חרם לינשא לזמן קבוע מי שיעכב והעביר המועד אסור לינשא לאחר והלה מותר ואינו צריך התרה וגם המעכב עצמו מותר בלא התרה לאחר שנשא שכנגדו: <small>הגה {{ביהגרא|כב}} ואפילו אם טען זה העובר המועד שהיה אנוס אינו נאמן שיתחייב שכנגדו עדיין בשבועתו {{ביהגרא|כג}} ומ"מ אם רצה זה לפטור משבועתו ילך אצל חכם ויתיר לו שבועתו שמא יביא זה שכנגדו עדים שהיה אנוס בדבר שהעביר המועד ונמצא עבר זה על שבועתו אם נשא בלא התרה (תשובת מהרי"ו סי' קל"ז) {{ביהגרא|כד}} וכל זה לא מיירי {{שך|טז}} אלא בשנים שנשבעו זה לזה אבל שנים שנשבעו יחד לעשות דבר כגון שלא לדבר עם פלוני ועבר אחד מהם {{שך|יז}} השני חייב לקיים שבועתו ואפי' אם נשבעו זה לזה והם ג' או יותר שאף אם עובר האחד השבועה השנים הנשארים צריכין {{באר היטב|יד}} לקיים שבועתן (מהר"ם פאדואה סי' כ"ו ובריב"ש סי' תנ"ג) ונראה הא דאם נשבעו שנים ביחד ולא נשבעו זה לזה ועבר האחד השני חייב לקיים שבועתו היינו דוקא שאינן תלוין זה בזה אבל אם תלוין זה בזה ואי אפשר לאחד לקיים שבועתו בלא חבירו כגון שנשבעו לילך ביחד לארץ ישראל והאחד עובר וקשה לשני לילך לבד פטור גם כן וכמו שנתבאר לעיל סימן רכ"ח סעיף מ"ד (תשובת הרא"ש כלל ח')</small>:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>