עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/רכ"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן רכ'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''חילוק שבין קונם יין להיום או לזמן ודין הנודר על דבר שאינו קבוע.''' ובו כ"ג סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} קונם יין שאני טועם יום אחד או {{באר הגולה|ב}} קונם יין שאני טועם יום אסור בו {{שך|א}} מעת לעת {{באר הגולה|ג}} ואם אמר קונם יין {{שך|ב}} שאני טועם {{באר היטב|א}} היום אינו אסור אלא עד שתחשך {{ביהגרא|א}} בין עומד בתחלת היום או בסופו {{שך|ג}} {{באר הגולה|ד}} וצריך {{באר היטב|ב}} שאלה לחכם {{באר הגולה|ה}} גזירה שמא פעם אחרת יאסור עליו יום אחד ולא ידע להפריש בין היום ליום אחד ויבא לשתות בלילה {{ביהגרא|ב}} {{באר הגולה|ו}} וי"א שאם היה נדר של מצוה כגון ללמוד או לקיים שום מצוה אינו צריך התרה. {{ביהגרא|ג}} <small>(ומיהו בקבלת תענית בעלמא מותר לאכול מיד בלילה {{באר הגולה|(°)}} {{שך|ד}} ואין צריך התרת חכם) . (ב"י בשם הר"ן)</small>:

{{אות סעיף|ב}} {{ביהגרא|ד}} {{באר הגולה|ז}} אמר ביום שאעשה דבר פלוני {{שך|ה}} לא אוכל אותו היום דינו כהיום שמותר בלילה {{ביהגרא|ה}} ואם אמר אותו היום {{באר היטב|ג}} ולמחרתו אסור אותו היום ומחרתו {{טז|א}} {{שך|ו}} ולילה שבינתים:

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ח}} היה עומד {{טז|ב}} באמצע השבוע {{שך|ז}} או קודם לו ואמר קונם יין שאני טועם {{שך|ח}} {{שך|ט}} שבוע זה אסור עד תשלום כל השבוע ויום השבת הבא אסור ג"כ {{טז|ג}} {{שך|י}} {{ביהגרא|ו}} <small>(ומותר אחר כך {{באר היטב|ד}} בלא שאלת חכם) (ר' ירוחם ני"ד) </small>ואם אמר שבוע אחד {{באר הגולה|ט}} או שבוע סתם {{שך|יא}} אסור {{ביהגרא|ז}} מעת {{באר היטב|ה}} לעת:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|י}} היה עומד בתוך החדש או קודם לו ואמר חדש זה אסור עד תשלום החדש ומותר ביום ר"ח {{שך|יב}} {{ביהגרא|ח}} {{באר הגולה|יא}} אפי' ר"ח שני ימים שהראשון לתשלום חדש שעבר אפילו הכי מותר בו כיון {{באר היטב|ו}} שבלשון בני אדם קורין אותו ר"ח <small>(וכל שכן אם נדר לעשות {{פתש|א}} קודם ר"ח שצריך לקיימו קודם יום ראשון)</small>:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|יב}} אמר חדש אחד {{באר הגולה|יג}} או חדש סתם {{שך|יג}} אסור מיום {{באר היטב|ז}} ליום:

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|יד}} היה עומד בתוך השנה או קודם לה ואמר השנה זו אסור עד תשלום השנה ומותר ביום ר"ה {{באר הגולה|טו}} ושנה זו מונים מתשרי שאפילו אם עומד בכ"ט באלול כיון שהגיע תשרי מותר:

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|טז}} אמר שנה אחת {{ביהגרא|ט}} {{באר הגולה|יז}} או שנה סתם {{שך|יד}} {{באר היטב|ח}} אסור מעת לעת {{שך|טו}} {{ביהגרא|י}} {{באר הגולה|יח}} ואם נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה {{ביהגרא|יא}} {{באר הגולה|יט}} ואם עומד בחורף ואמר שנה זו והיא מעוברת אסור עד תשרי ולא אמרינן שאדר שני יעלה לו במקום אלול:

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|כ}} אמר עד ר"ח אדר {{טז|ד}} עד ר"ח {{פתש|ב}} אדר ראשון {{ביהגרא|יב}} עד {{באר היטב|ט}} סוף אדר {{שך|טז}} {{באר הגולה|כא}} עד סוף אדר שני {{שך|יז}} {{ביהגרא|יג}} {{באר היטב|י}} {{באר הגולה|כב}} ולהרמב"ם אם ידע שהשנה מעוברת ואמר עד ר"ח אדר אסור {{טז|ה}} עד ראש חדש אדר שני:

{{אות סעיף|ט}} {{באר הגולה|כג}} היה עומד בתוך השמיטה או קודם לה ואמר שמיטה זו אסור עד סוף השמיטה ואסור גם בשנה השביעית:

{{אות סעיף|י}} {{באר הגולה|כד}} אמר שמיטה אחת {{באר הגולה|כה}} או שמיטה סתם אסור שבע שנים מעת לעת:

{{אות סעיף|יא}} {{שך|יח}} {{באר הגולה|כו}} האוסר עצמו בדבר עד הפסח או שאמר {{ביהגרא|יד}} {{באר הגולה|כז}} עד פני הפסח אינו אסור {{שך|יט}} אלא עד {{באר היטב|יא}} שיגיע בלבד {{באר הגולה|כח}} ואם אמר עד שיהיה הפסח הרי זה אסור עד שיצא הפסח {{באר הגולה|כט}} ויש אומרים דעד פני הפסח אסור עד שיצא:

{{אות סעיף|יב}} {{באר הגולה|ל}} אמר {{שך|כ}} עד הקציר או עד הבציר או שאמר עד שיהיה הבציר או {{באר היטב|יב}} הקציר אינו אסור אלא {{שך|כא}} עד שיגיע שכל דבר {{טז|ו}} שאין זמנו ידוע {{שך|כב}} בכל לשון שיאמר אינו אסור אלא עד שיגיע:

{{אות סעיף|יג}} {{באר הגולה|לא}} בכל מקום זמן הנדר הוא לפי מה שממהרין או מאחרין לקצור בו {{באר הגולה|לב}} ואנו הולכים אחר המקום שעומד בו הנודר בשעת הנדר אפילו אם הלך אח"כ הנודר אל מקום אחר {{שך|כג}} בין להחמיר כגון {{טז|ז}} שהלך למקום [שממהרין] הקציר בין להקל שהלך למקום [שמאחרין] אותו:

{{אות סעיף|יד}} {{באר הגולה|לג}} קציר סתם הוא {{טז|ח}} קציר חטים {{ביהגרא|טו}} ואם המקום שנדר בו {{שך|כד}} {{באר היטב|יג}} רובו קציר שעורים הולכין אחריו:

{{אות סעיף|טו}} {{באר הגולה|לד}} {{ביהגרא|טז}} אם {{פתש|ג}} קבע זמן למשתה בנו ונדר עד זמן משתה בנו מספקא לן {{טז|ט}} {{שך|כה}} אם חשוב {{שך|כו}} זמנו {{באר היטב|יד}} קבוע והולכין בו להחמיר: <small>הגה {{שך|כז}} {{ביהגרא|יז}} ואפילו אם מת הבן קודם שיגיע משתה שלו צריך {{באר היטב|טו}} להמתין עד אותו זמן וכן אם נדר לעשות דבר עד שיהיה בנו בר מצוה ומת {{טז|י}} צריך להמתין עד שיהיה ראוי להיות בר מצוה (ת"ה סימן רע"ז) ועיין בא"ח סימן תקס"ט יחיד או רבים שקבלו עליהם תענית מחמת איזה צרה ועברה אם צריכים להשלים תעניתם והוא הדין בנדר נדר לעשות צדקה או שאר נדרים (א"ז פסק דחייב לקיים נדרו) ונ"ל דכל זה מיירי בקבלו עליהם סתם אבל אם פירש דבריו {{ביהגרא|יח}} כגון מי שנדר ואמר אם יחיה פלוני החולה אתענה כך וכך או אתן כך וכך לצדקה אם מת אותו פלוני פטור מנדרו דהרי התנה בפירוש ולא בעינן תנאי כפול בנדרים דלא גרע דבורו מכוונת הנודר כדלעיל סי' רי"ח וכן יתבאר לקמן סוף סימן רל"ב (ד"ע) {{טז|יא}} {{ביהגרא|יט}} וכל שכן האומר אתן סלע לצדקה כדי שיחיה בני ואם לא יחיה לא אתן {{ביהגרא|כ}} אע"ג דעובד ע"מ לקבל פרס מכל מקום פטור אם לא יחיה. (ב"י סי' רנ"ט בשם מ"כ והוא תשובת מהרי"ל סי' ק"ץ וד"מ שם)</small>:

{{אות סעיף|טז}} {{באר הגולה|לה}} עד הקיץ עד שיקוצו {{ביהגרא|כא}} {{באר הגולה|לו}} הרבה ומכניסין {{ביהגרא|כב}} {{באר הגולה|לז}} התאנים בכלכלות:

{{אות סעיף|יז}} עד שיעבור הקיץ {{שך|כח}} עד שישמרו {{באר היטב|טז}} {{באר הגולה|לח}} הסכינים שקוצצים בהם התאנים:

{{אות סעיף|יח}} {{ביהגרא|כג}} {{באר הגולה|לט}} האוסר עצמו בדבר {{טז|יב}} עד הגשם {{שך|כט}} הרי זה אסור {{שך|ל}} עד זמן הגשמים שהוא בא"י ר"ח כסלו הגיע זמן הגשמים הרי זה מותר בין ירדו גשמים בין לא ירדו ואם ירדו {{שך|לא}} {{באר היטב|יז}} מי"ז במרחשון מותר {{ביהגרא|כד}} {{באר הגולה|מ}} ואם אמר {{טז|יג}} עד הגשמים הרי זה אסור עד שירדו הגשמים והוא שירדו מזמן רביעה שניה שהוא בארץ ישראל ומקומות הסמוכים לה מכ"ג במרחשון ואילך: <small>הגה {{טז|יד}} {{שך|לב}} {{ביהגרא|כה}} {{באר היטב|יח}} ובגולה זמן הגשמים {{שך|לג}} ששים יום אחר התקופה שמתחילין אז השאלה וזמן רביעה שניה שבעים יום אחר התקופה. (טור)</small>:

{{אות סעיף|יט}} {{ביהגרא|כו}} {{באר הגולה|מא}} אמר עד שיפסקו הגשמים אסור עד שיעבור הפסח:

{{אות סעיף|כ}} {{ביהגרא|כז}} {{באר הגולה|מב}} קונם יין שאיני טועם בחג {{טז|טו}} {{שך|לד}} אסור {{פתש|ד}} בי"ט {{באר היטב|יט}} האחרון:

{{אות סעיף|כא}} {{באר הגולה|מג}} האומר לאשתו מה שאת עושה קונם שאיני נהנה ממנו עד הפסח עשתה לפני הפסח {{טז|טז}} מותר ליהנות ממנו אחר הפסח אבל אם אמר מה שאת עושה עד הפסח קונם שאיני נהנה ממנו {{טז|יז}} אסור ליהנות לעולם במה שעשתה לפני הפסח:

{{אות סעיף|כב}} {{באר הגולה|מד}} אמר לאשתו קונם שאת נהנית לי מהיום עד פסח {{שך|לה}} אם תלכי לבית אביך עד החג הלכה לפני הפסח {{שך|לו}} אסור ליהנות ממנה עד הפסח {{טז|יח}} {{באר הגולה|מה}} ואפי' לא הלכה אסור ליהנות ממנה עד הפסח {{טז|יט}} {{באר היטב|כ}} {{פתש|ה}} שמא תלך אח"כ ותעבור למפרע:

{{אות סעיף|כג}} {{באר הגולה|מו}} אמר לה קונם שאת נהנית לי עד החג אם תלכי לבית אביך עד הפסח {{שך|לז}} אסורה ליהנות {{באר היטב|כא}} מיד ואם הלכה לפני הפסח ונמצא מהנה אותה {{טז|כ}} {{ביהגרא|כח}} {{פתש|ו}} הרי זה {{באר הגולה|(°)}} לוקה בזמן הסנהדרין ואסורה בהנייתו עד החג {{שך|לח}} ומותרת לילך לבית אביה משהגיע הפסח:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>