עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/ריח"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן ריח'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''כיצד הולכין אחר כוונת הנודר.''' ובו ו' סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{ביהגרא|א}} {{באר הגולה|א}} כל הנודר {{ביהגרא|ב}} או נשבע רואין דברים {{פתש|א}} שבגללן נשבע או נדר ולומדים מהם לאיזה נתכוין והולכין {{פתש|ב}} אחר הענין ולא אחר משמעות הדיבור {{ביהגרא|ג}} כיצד היה טעון משא של צמר או פשתים והזיע והיה ריחו קשה ונשבע או נדר שלא יעלה עליו צמר או פשתים לעולם הרי זה מותר {{ביהגרא|ד}} ללבוש בגדי צמר או פשתים {{ביהגרא|ה}} ולהתכסות ואינו אסור אלא להפשילן לאחוריו היה לבוש בגדי צמר {{טז|א}} {{שך|א}} {{ביהגרא|ו}} {{באר הגולה|ב}} ונצטער {{באר היטב|א}} בלבישתו ונשבע או נדר שלא יעלה עליו צמר לעולם אסור ללבוש ומותר לטעון עליו {{ביהגרא|ז}} ומותר להתכסות בגיזי צמר שלא נתכוין זה אלא לבגד צמר וכן כל כיוצא בזה: <small>הגה {{שך|ב}} {{ביהגרא|ח}} וכל זה דוקא בנודר בינו לבין עצמו אבל בנודר לחבירו כל שלשון הנדר כולל הולכין אחריו {{ביהגרא|ט}} אם לא {{טז|ב}} {{באר היטב|ב}} באומדנא דמוכח (כך משמע בריב"ש ובהרמב"ן)</small>:

{{אות סעיף|ב}} {{ביהגרא|י}} {{באר הגולה|ג}} מי שהעלילו עליו מפני שמכר יין לישמעאלים ומפני כך נשבע שלא יעשה יין למכור והיה לו יין עשוי מקודם אסור למכרו: <small>הגה דאף על פי שקאמר שלא יעשה {{טז|ג}} אזלינן בתר {{באר היטב|ג}} {{פתש|ג}} כוונתו (ב"י בשם רשב"ץ) {{טז|ד}} {{שך|ג}} {{ביהגרא|יא}} {{פתש|ד}} וכל שכן קהל שעשו תקנה כיוצא בזה שאסורין {{באר היטב|ד}} למכור אפילו מה שהיה להם קודם לכן (סברת הרב ממשמעות רשב"ץ ולא כת"ה סימן רפ"א)</small>:

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ד}} היו מפצירין בו לישא בת אחותו ואמר קונם שהיא נהנית לי לעולם וכן המגרש את אשתו ואמר קונם שהיא נהנית לי לעולם הרי אלו מותרות ליהנות לו שלא נתכוון אלא לשום אישות:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ה}} היה מפציר בחבירו שיאכל אצלו ומיאן ואמר קונם לביתך שאיני נכנס וטיפת צונן שאיני טועם {{ביהגרא|יב}} מותר ליכנס לביתו ולשתות לו צונן {{שך|ד}} שלא נתכוון {{באר הגולה|ו}} אלא שלא יאכל וישתה עמו {{ביהגרא|יג}} בסעודה זו וכן כל כיוצא בזה {{שך|ה}} <small>(מי שנדר צדקה או שאר נדר מחמת {{באר היטב|ה}} חולה ומת עיין לקמן סימן ר"כ)</small>:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|ז}} אמר לחבירו השאילני פרתך אמר ליה אינה פנויה אמר קונם שאיני חורש בה לעולם אם היה דרכו לחרוש שדהו בעצמו הוא אסור לחרוש באותו פרה אבל {{פתש|ה}} אחרים מותרין לחרוש לו בה ואם אין דרכו לחרוש בעצמו אלא אריסין חורשין לו {{ביהגרא|יד}} הוא וכל אדם אסורין:

{{אות סעיף|ו}} {{שך|ו}} {{באר הגולה|ח}} הסכמה שצוה לבטל השר מקצתה אין ההסכמה בטילה מפני צוויו: <small>הגה {{ביהגרא|טו}} קהל שהחרימו על א' {{שך|ז}} שלא ידור עמהם ואח"כ רוצה לישב שם בחנות דנין כפי הענין שנדרו עליו אם לא {{באר היטב|ו}} כוונו רק על דירת קבע עם אשתו ובניו חנות שרי {{ביהגרא|טז}} ואם לאו הכל אסור. (רמב"ן סימן רנ"ז)</small>:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>