עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/ריז"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן ריז'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דין הנודר מהמבושל מהמליח ממעשה קדירה ודומיהם וכיצד הולכין בנדרים אחר לשון בני אדם.''' ובו מ"ח סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{ביהגרא|א}} {{באר הגולה|א}} נדר או נשבע מהמבושל אם דרך אותו מקום באותו לשון ובאותו זמן שקוראין מבושל {{טז|א}} אפי' לצלי {{שך|א}} {{באר היטב|א}} ולשלוק הרי זה אסור בכל ואם אין דרכם לקרות מבושל אלא לבשר שנתבשל במים ובתבלין הרי זה מותר בצלי {{באר הגולה|(°)}} ובשלוק {{ביהגרא|ב}} וכן {{באר הגולה|ב}} המעושן והמטוגן והמבושל בחמי טבריא וכיוצא בהם הולכים בו {{פתש|א}} אחר {{באר היטב|ב}} הלשון של בני העיר:

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ג}} הנודר ממעשה קדירה אינו אסור אלא מדברים שמרתיחים אותם בקדירה {{ביהגרא|ג}} {{באר הגולה|ד}} כגון {{טז|ב}} ריפות ולביבות וכיוצא בהם {{באר הגולה|ה}} אסר עצמו מכל {{שך|ב}} היורד לקדירה הרי זה אסור בכל המתבשלים בקדירה {{באר הגולה|ו}} נדר מהיורד לתוך התנור אינו אסור אלא בפת ואם אמר כל מעשה תנור עלי אסור בכל הנעשה בתנור:

{{אות סעיף|ג}} {{ביהגרא|ד}} {{באר הגולה|ז}} נדר או נשבע מן המליח אם דרכם לקרות מליח לכל המלוחים הרי זה אסור בכל המלוחין אפי' אינו מליח אלא להתקיים לשעה ואם אין דרכם לקרות מליח אלא לדג מליח בלבד אינו אסור אלא בדג מליח <small>(טור ורא"ש ור"ן בשם הירושלמי) </small>{{באר הגולה|ח}} נדר או נשבע מן הכבוש אם דרכם לקרות כבוש לכל הכבושים הרי זה אסור בכל ואם אין דרכם לקרות כבוש אלא לירק כבוש בלבד אינו אסור אלא בכבוש של ירק וכן כל כיוצא בזה {{ביהגרא|ה}} {{באר הגולה|ט}} היו מקצת בני המקום קורין לו כך ומקצתן אין קורין {{שך|ג}} אין הולכין אחר הרוב אלא הרי זה ספק נדרים וכל ספק נדרים להחמיר:

{{אות סעיף|ד}} {{ביהגרא|ו}} {{באר הגולה|י}} אמר קונם {{שך|ד}} ירק עלי אינו אסור {{שך|ה}} אלא בנאכלין {{באר היטב|ג}} חיים ואם אמר ירקי קדירה עלי {{שך|ו}} אסור {{טז|ג}} אף {{באר היטב|ד}} בנכבשים בה ואם אמר ירק המתבשל בקדרה אינו אסור אלא במתבשל בה {{שך|ז}} {{ביהגרא|ז}} ומיהו אסור בכל המתבשל בה {{באר הגולה|יא}} אף בדילועין <small>(פירוש מין ירק שעליו גדולות ביותר. ערוך) </small>שכל דבר שהשליח נמלך עליו הוא בכלל המין ההוא {{טז|ד}} ואם אמר לשלוחו קח לי ירק ואינו מוצא אלא דילועים הוא נמלך בו לומר תרצה דילועין {{ביהגרא|ח}} {{באר הגולה|יב}} אבל אם נדר מהדילועין מותר בירק:

{{אות סעיף|ה}} {{ביהגרא|ט}} {{באר הגולה|יג}} הנודר מהירק {{טז|ה}} אסור אפילו ביבש מאחר שאין לו גורן ומותר בפולין יבשים מאחר שיש לו גורן ואינם נקראים ירק אלא הלחים:

{{אות סעיף|ו}} הנודר מהירק נסתפק {{באר הגולה|יד}} בירושלמי אם הוא אסור {{שך|ח}} בקולקס <small>(פירש הערוך שהוא מין לוף ומונח בתרמילו ארוך ויש בו גרגרין הרבה)</small>:

{{אות סעיף|ז}} {{שך|ט}} {{ביהגרא|י}} {{באר הגולה|טו}} הנודר מהבשר [אסור] בגידין מהגידין מותר בבשר:

{{אות סעיף|ח}} {{ביהגרא|יא}} {{באר הגולה|טז}} מקום שדרכם אם ישלח אדם שליח לקנות לו בשר אומר לו לא מצאתי אלא דגים אם נשבע או נדר במקום זה מהבשר {{טז|ו}} נאסר אף בבשר דגים וכן כל כיוצא בזה ובכל מקום {{באר הגולה|יז}} הנודר מהבשר אסור בבשר עופות ובקרבים ובראש וברגלים בקנה ובלב {{ביהגרא|יב}} ומותר בחגבים {{טז|ז}} {{ביהגרא|יג}} {{באר הגולה|יח}} ואם {{באר היטב|ה}} מראים הדברים בעת שנדר שלא נתכוין אלא בבשר בהמה בלבד {{ביהגרא|יד}} {{באר הגולה|יט}} [או לבשר עוף ובהמה בלבד] ה"ז מותר בבשר דגים ואפי' במקום שהשליח נמלך עליהם. {{שך|י}} {{באר הגולה|(°)}} <small>(ואפילו בבשר עופות נמי שרי {{פתש|ב}} דהא לא נתכוין רק לבשר בהמה) (כן משמע לשון הטור וכן מטין דברי הר"ן)</small>:

{{אות סעיף|ט}} {{באר הגולה|כ}} הנודר {{טז|ח}} מהקיפה מותר ברוטב מהרוטב מותר {{באר הגולה|(°)}} בקיפה {{טז|ט}} {{באר הגולה|כא}} מהבשר {{שך|יא}} מותר {{באר היטב|ו}} בשניהם {{טז|י}} {{ביהגרא|טו}} אם לא שאומר קונם בשר עלי שאני טועם או שאני אוכל:

{{אות סעיף|י}} {{באר הגולה|כב}} הנודר מהגריסין {{טז|יא}} {{שך|יב}} אסור במקפה <small>(פי' מרק קפוי ועב) </small>של גריסין מהמקפה מותר בגריסין {{באר הגולה|כג}} מהמקפה {{שך|יג}} אסור בשום מהשום מותר במקפה {{ביהגרא|טז}} {{באר הגולה|כד}} מהתבלין אסור בחיין ומותר במבושלין {{ביהגרא|יז}} ואם אמר קונם {{טז|יב}} {{שך|יד}} תבלין שאני {{באר היטב|ז}} טועם אסור בחיין ומבושלין {{באר הגולה|כה}} מהכרוב {{באר הגולה|(°)}} [אסור] {{באר היטב|ח}} באספרגוס <small>(פי' מין מים שבשלו בהם הכרוב רמב"ם ורש"י פי' מין כרוב) </small>{{טז|יג}} מהאספרגוס מותר בכרוב {{באר הגולה|כו}} מהכרישין מותר {{באר הגולה|(°)}} בקפלוטות מהירק {{שך|טו}} מותר בירקות שדה מפני שהוא שם לווי <small>(משנה ס"פ הנודר מן המבושל) (דבלשון בני אדם אינם קורין ירק סתם רק לירקות הגדלים {{באר היטב|ט}} בגנות) (ב"י ורש"י שם בפי' המשנה)</small>:

{{אות סעיף|יא}} {{באר הגולה|כז}} הנודר מהחלב {{טז|יד}} מותר {{שך|טז}} {{באר היטב|י}} בקום <small>(פי' מים המובדלים מהחלב כשמעמידים אותו הנקראת סור"ו) </small>נדר מהקום מותר בחלב <small>(רמב"ם פ"ט מה"נ ד"ח). {{שך|יז}} {{ביהגרא|יח}} וי"א דאם קורין לקום על שם החלב כגון שקורין אותה קומא דחלבא אסור (טור וב"י בשם הר"ן)</small>{{באר הגולה|כח}}  מהחלב מותר בגבינה מהגבינה מותר בחלב {{באר הגולה|כט}} ואסור בה בין מלוחה בין תפילה {{באר הגולה|ל}} בין לחה בין יבשה:

{{אות סעיף|יב}} {{טז|טו}} {{באר הגולה|לא}} הנודר מן הדגים {{טז|טז}} {{שך|יח}} מותר {{באר היטב|יא}} בציר ומורייס של דגים <small>(לשון הרמב"ם שם)</small>:

{{אות סעיף|יג}} {{ביהגרא|יט}} {{באר הגולה|לב}} הנודר מהתמרים {{שך|יט}} {{פתש|ג}} מותר בדבש תמרים: <small>הגה {{טז|יז}} {{ביהגרא|כ}} אע"פ ששם התמרים עליו ונקרא דבש תמרים הואיל ונשתנה צורתן ממה שהיו תחילה משא"כ בקומא דחלבא (ר"ן בשם רשב"א) {{שך|כ}} ועוד דמה שנקרא דבש תמרים אינו אלא כדי להבדילו משאר דבש (הר"ן) </small>{{ביהגרא|כא}} {{באר הגולה|לג}} מדבש תמרים מותר בתמרים {{טז|יח}} {{שך|כא}} {{באר הגולה|לד}} מסתוניות <small>(פי' ענבים רעים הנשארים בגפן בימות הסתיו ועושין מהם חומץ) </small>מותר בחומץ היוצא מהם:

{{אות סעיף|יד}} {{באר הגולה|לה}} הנודר מדבש {{טז|יט}} {{שך|כב}} {{באר היטב|יב}} מותר בדבש תמרים מהחומץ מותר בחומץ סתוניות:

{{אות סעיף|טו}} {{באר הגולה|לו}} הנודר מהיין מותר ביין תפוחים {{ביהגרא|כב}} {{באר הגולה|לז}} ואסור ביין מבושל {{ביהגרא|כג}} {{באר הגולה|לח}} ומותר {{שך|כג}} בקונדיטון <small>(פי' משקה שיש בו דבש ויין ופלפלין) </small>{{טז|כ}} {{באר הגולה|לט}} ויש מי שאוסר בקונדיטון <small>(ודין חומץ עיין לעיל סוף סימן רט"ז סעיף י"א)</small>:

{{אות סעיף|טז}} {{ביהגרא|כד}} {{באר הגולה|מ}} הנודר {{טז|כא}} מהתירוש {{שך|כד}} {{באר היטב|יג}} לדידן אסור ביין ומותר בכל מיני מתיקה:

{{אות סעיף|יז}} {{באר הגולה|מא}} הנודר מהשמן אם הוא במקום שמסתפקים בשמן זית אסור בו ומותר בשמן שומשמין ואם הוא במקום שמסתפקין בשמן שומשמין אסור בו ומותר בשמן זית ואם מסתפקין בשניהם {{שך|כה}} אסור בשניהם {{טז|כב}} אע"פ {{באר היטב|יד}} שרוב סיפוקן מאחד מהם:

{{אות סעיף|יח}} {{ביהגרא|כה}} {{פתש|ד}} {{באר הגולה|מב}} הנודר מהתבואה {{ביהגרא|כו}} או {{באר הגולה|מג}} הנודר {{טז|כג}} {{באר הגולה|(°)}} מעללתא אינו אסור אלא {{שך|כו}} {{באר היטב|טו}} בחמשת המינים {{טז|כד}} {{באר הגולה|מד}} והוא הדין לנודר מהדגן:

{{אות סעיף|יט}} {{ביהגרא|כז}} {{באר הגולה|מה}} הנודר {{שך|כז}} מפת סתם אינו אסור אלא בפת חטים ושעורים ובמקום שנוהגין לעשות פת מכל דבר ונדר מהפת {{טז|כה}} {{שך|כח}} {{ביהגרא|כח}} {{באר הגולה|מו}} או {{באר היטב|טז}} מהמזון אסור בחמשת המינין {{שך|כט}} {{פתש|ה}} ואם אמר כל {{באר היטב|יז}} הזן עלי אסור בכל חוץ ממים ומלח:

{{אות סעיף|כ}} {{ביהגרא|כט}} {{באר הגולה|מז}} הנודר מהחטים אסור בהם בין חיים בין מבושלים {{באר הגולה|מח}} חטה חטים שאיני טועם אסור בהם בין קמח בין פת {{באר הגולה|מט}} חטה שאיני טועם אסור בהם באפויה ומותר לכוס חטים שאיני טועם מותר באפויה ואסור לכוס חטה חטים שאיני טועם אסור בין באפויה בין לכוס: <small>הגה {{ביהגרא|ל}} האומר פת חטים ושעורים וכוסמין עלי אינו אסור אלא בפת חטים ופת שעורים ופת כוסמין דפת דקאמר קאי על כולם (הר"ן פ' שבועות שתים) ויש מחמירין לאסור בשעורים וכוסמין לגמרי אלא אם כן אומר שלא היתה כוונתו רק אפת {{ביהגרא|לא}} או שידוע לשון בני אדם שבאותו העיר דאז הולכין אחר לשון בני אדם (כ"כ הר"ן בשם הרמב"ן)</small>:

{{אות סעיף|כא}} {{ביהגרא|לב}} {{באר הגולה|נ}} גריס שאני טועם אסור לאכול מבושל ומותר לאכול חי גריסין שאני טועם אסור לאכלם חיים ומותר לאכלם מבושלים גריס גריסין שאני טועם אסור לאכלם חיים ומבושלים:

{{אות סעיף|כב}} {{באר הגולה|נא}} הנודר מפירות השנה {{טז|כו}} אסור בכל פירות השנה {{טז|כז}} {{שך|ל}} ומותר בגדיים וטלאים בחלב ובביצים ובגוזלות ואם אמר גידולי שנה עלי {{שך|לא}} אסור {{באר היטב|יח}} בכולם:

{{אות סעיף|כג}} {{פתש|ו}} {{באר הגולה|נב}} הנודר מפירות הארץ אסור בכל פירות הארץ {{ביהגרא|לג}} {{באר הגולה|נג}} ובפרי העץ {{טז|כח}} ומותר בכמיהין ופטריות ואם אמר גידולי קרקע עלי {{טז|כט}} {{באר היטב|יט}} אסור בכולם:

{{אות סעיף|כד}} {{באר הגולה|נד}} הנודר מהקיץ אינו אסור אלא מהתאנים:

{{אות סעיף|כה}} {{באר הגולה|נה}} הנודר מהמים הנמשכים ממעין פלוני אסור בכל הנהרות היונקות ממנו ואין צריך לומר מהנמשכים ממנו {{באר הגולה|(°)}} ואע"פ שנשתנה שמו ואין קורין אותו אלא נהר פלוני או מעין פלוני {{באר הגולה|נו}} אם אמר מנהר פלוני או ממעין פלוני אינו אסור אלא בנקראים על שמו:

{{אות סעיף|כו}} {{באר הגולה|נז}} הנודר הנאה ממעין טובל בו טבילה של מצוה בימות הגשמים {{שך|לב}} אבל לא בימות {{באר היטב|כ}} החמה:

{{אות סעיף|כז}} {{באר הגולה|נח}} הנודר מהכסות {{שך|לג}} מותר בשק וביריעה ובחמילה <small>(פי' מיני בגדים גסים שאין דרך בני אדם להתכסות בהם)</small>:

{{אות סעיף|כח}} {{באר הגולה|נט}} הנודר מהבית {{שך|לד}} אסור {{באר היטב|כא}} בעליה מהעליה מותר בבית:

{{אות סעיף|כט}} {{באר הגולה|ס}} הנודר מהעיר אסור ליכנס {{שך|לה}} {{באר היטב|כב}} לעיבורה דהיינו תוך שבעים אמה ושירים:

{{אות סעיף|ל}} {{באר הגולה|סא}} הנודר מהבית אינו אסור אלא {{שך|לו}} מהאגף ולפנים דהיינו מסתימת הדלת ולפנים אבל מסתימת הדלת ולחוץ על עובי המפתן מותר:

{{אות סעיף|לא}} {{באר הגולה|סב}} הנשבע לעמוד בבית א' אסור מהאגף ולחוץ: <small>הגה הנודר לדור בשכונת היהודים צריך לדור בשכונה הגדולה וברחוב שלה דכן הוא לשון בני אדם ולא אמרינן {{ביהגרא|לד}} דג' בתים מקרי שכונה (ב"י סי' רכ"ח דף רע"ד סוף ע"ב בשם תשובת הרשב"א) {{ביהגרא|לה}} קהל שגזרו שלא לקנות בתים מעובדי כוכבים אסור להחליף עמהם דזה נמי מקרי קנייה ומכירה (מרדכי פרק המקבל)</small>:

{{אות סעיף|לב}} {{באר הגולה|סג}} נדר מיושבי העיר אסור במי שישב שם שלשים יום מבני העיר אינו אסור אלא במי שישב שם י"ב חדש: <small>הגה {{ביהגרא|לו}} ואם נדר ממי שדר שם אפילו דירת עראי מקרי דירה (רשב"א סימן תרס"ז) מיהו הולכים אחר לשון בני אדם שאין נקרא דירה אלא בדר שם עם בני ביתו דרך קבוע אע"פ שהוא פחות מל' יום {{שך|לז}} ואם {{באר היטב|כג}} לשון בני אדם הוא בדרך אחר הולכין אחריו אחר כוונת הנודר</small>:

{{אות סעיף|לג}} {{באר הגולה|סד}} נדר מיורדי הים אסור בכל יורדי הים {{באר הגולה|סה}} אפילו באותם שאין הולכים אלא מעכו ליפו {{ביהגרא|לז}} {{באר הגולה|סו}} ואפילו באותם שיורדים לטייל ומותר ביושבי יבשה:

{{אות סעיף|לד}} {{באר הגולה|סז}} נדר מיושבי יבשה אסור גם ביורדי הים {{באר הגולה|סח}} ואפי' באותם שמפליגים בו הרבה שסופם לירד ליבשה:

{{אות סעיף|לה}} {{שך|לח}} {{ביהגרא|לח}} {{באר הגולה|סט}} אמר יורדי הים לאחר ל' יום {{באר היטב|כד}} עלי {{שך|לט}} מי שהוא בשעת הנדר מיורדי הים אסור בו ומי שאינו מיורדי הים {{באר היטב|כה}} {{פתש|ז}} בשעת הנדר מותר בו אע"פ שלאחר ל' יום כשחל הנדר הוא מיורדי הים:

{{אות סעיף|לו}} {{טז|ל}} {{באר הגולה|ע}} נדר מרואי החמה אסור אף בסומים שלא נתכוין אלא למי שהחמה רואה אותו {{באר הגולה|עא}} לאפוקי דגים ועוברים: <small>הגה {{שך|מ}} {{ביהגרא|לט}} ואפילו אמר לא נתכוונתי לכך לא מהני (ב"י בשם הרא"ש) הואיל והלשון ודאי כך הוא {{ביהגרא|מ}} ומותר {{טז|לא}} בכל דבר שאינו בעל חיים אע"פ שהחמה רואה אותו (ב"י בשם התוספות) </small>: {{שך|מא}} {{ביהגרא|מא}} ואם נדר {{באר היטב|כו}} מרואים החמה מותר בסומים:

{{אות סעיף|לז}} {{באר הגולה|עב}} נדר משחורי הראש {{טז|לב}} אסור בקרחים ובעלי שיבה ומותר בנשים ובקטנים שאין נקראי' שחורי הראש אלא האנשים {{באר הגולה|(°)}} {{באר הגולה|עג}} ואם דרכם לקרות שחורי הראש לכל אסור [בכל] {{ביהגרא|מב}} <small>(הנודר מכל דבר שהוא אדום {{שך|מב}}  {{פתש|ח}} אסור לראות {{באר היטב|כז}} בחמה שגם כן היא אדומה) (נימוקי יוסף פ' המוכר את הספינה ותוס' שם דף ע"ד ע"א וחדושי רמב"ן שם)</small>:

{{אות סעיף|לח}} {{ביהגרא|מג}} {{באר הגולה|עד}} הנודר משובתי שבת אסור {{טז|לג}} אף בכותיים:

{{אות סעיף|לט}} {{באר הגולה|עה}} נדר מעולי {{באר היטב|כח}} ירושלים אסור בישראל {{טז|לד}} ומותר בכותיים:

{{אות סעיף|מ}} {{באר הגולה|עו}} נדר מבני נח אסור באומות העולם ומותר בישראל. {{באר הגולה|עז}} נדר מזרע אברהם אסור בישראל {{טז|לה}} {{באר הגולה|עח}} ובגרים ומותר באומות העולם {{טז|לו}} {{באר הגולה|עט}} אפי' בבני ישמעאל ועשו:

{{אות סעיף|מא}} {{באר הגולה|פ}} נדר מהערלים {{טז|לז}} אסור {{פתש|ט}} במולי אומות העולם ומותר בערלי ישראל:

{{אות סעיף|מב}} {{באר הגולה|פא}} נדר מהמולים אסור {{באר היטב|כט}} בערלי ישראל {{פתש|י}} ומותר במולי אומות העולם:

{{אות סעיף|מג}} {{באר הגולה|פב}} נדר מישראל אסור בגרים מהגרים מותר בישראל:

{{אות סעיף|מד}} נדר מישראל אסור בכהנים ולוים מכהנים ולוים מותר בישראל:

{{אות סעיף|מה}} נדר מכהנים מותר בלוים מלוים מותר בכהנים:

{{אות סעיף|מו}} {{ביהגרא|מד}} {{פתש|יא}} נדר מבנים מותר בבני בנים:

{{אות סעיף|מז}} {{ביהגרא|מה}} {{באר הגולה|פג}} מי שנדר או {{באר היטב|ל}} נשבע על דבר חוץ ממועדות וי"ט אם אמר שבדעתו היה להוציא {{טז|לח}} {{פתש|יב}} גם חנוכה ופורים מהכלל נאמן. {{שך|מג}} <small>(ועיין בא"ח סימן תק"ע)</small>:

{{אות סעיף|מח}} {{ביהגרא|מו}} {{באר הגולה|פד}} מי שנדר או שנשבע {{שך|מד}} {{פתש|יג}} שלא יצחוק שום צחוק אסור להטיל גורלות ולא שום אדם {{פתש|יד}} בשבילו וכן אסור {{באר היטב|לא}} {{באר הגולה|(°)}} להמרות עם חבירו {{טז|לט}} שקורין אפוסטאר. <small>(תשובת חזה התנופה) </small>: <small>הגה צבור שגזרו שלא להתפלל במנין משום איזה דבר אסורים לקרות בתורה דכל דבר קדושה נקרא תפלה (תשובת הרא"ש כלל ג' סי' ט') {{ביהגרא|מז}} מי שנדר שלא לקבל פקדון {{שך|מה}} אסור להלוות על משכון לישראל (מהרי"ל) מיהו נראה {{פתש|טו}} דהולכין אחר {{באר היטב|לב}} {{פתש|טז}} כוונתו וכדרך שיתבאר בסימן רי"ח (ד"ע) . {{ביהגרא|מח}} מי שנדר או נשבע להתענות סך ימים ואירע תענית חובה {{שך|מו}} עולה לו למנין הימים {{ביהגרא|מט}} וכן מי שנדר לילך לבית הקברות או למקום ואירע לו שהלך ע"י עסק שם יצא ידי נדרו (תשובת מהרי"ל סימן קי"ח) וע"ל סימן רל"ט עוד מזה</small>:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>