עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/רח"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן רח'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דיני סתם נדרים והנודר בחרם.''' ובו ה' סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{שך|א}} {{באר הגולה|א}} סתם נדרים {{באר היטב|א}} להחמיר כיצד אמר פירות אלו כבשר מליח או כיין נסך שיש במשמעו מליח של קדשים או יין נסך לשמים שהוא נדר שהרי הוא מתפיס בדבר הנדור ויש עוד במשמע בשר מליח ויין נסך לעבודת כוכבים שאינו נדר שהרי הוא מתפיס בדבר האסור אנו תולין אותו להחמיר {{באר הגולה|ב}} ואם הוא אומר שדעתו כבשר מליח ויין נסך של עבודת כוכבים נאמן {{ביהגרא|א}} {{באר הגולה|ג}} ואין צריך שאלה {{שך|ב}} ואפי' הוא {{באר היטב|ב}} עם הארץ {{טז|א}} {{שך|ג}} {{ביהגרא|ב}} {{באר הגולה|ד}} ואם רוב אנשי המקום קורים {{שך|ד}} לבשר מליח של קדשים בשר מליח {{פתש|א}} סתם וליין נסך לשמים יין [נסך] סתם {{שך|ה}} {{באר היטב|ג}} {{פתש|ב}} אינו נאמן:

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ה}} נדר בחרם ואמר לא נדרתי אלא {{שך|ו}} בחרמו של ים <small>(פי' רשת שצדין בה דגים בים) </small>בקרבן ואמר לא נדרתי אלא בקרבנות מלכים {{שך|ז}} הרי עצמי קרבן ואמר לא נדרתי אלא בעצם שהנחתי להיות נודר בו קונם אשתי נהנית לי ואמר לא נדרתי אלא מאשתי הראשונה שגרשתי {{באר הגולה|ו}} אם הוא תלמיד חכם נאמן ואינו צריך התרה {{שך|ח}} ואם הוא עם הארץ צריך {{באר היטב|ד}} שאלה {{פתש|ג}} שלא ינהגו קלות ראש בנדרים {{שך|ט}} {{ביהגרא|ג}} {{באר הגולה|ז}} ומיהו {{באר היטב|ה}} בחרטה סגי {{טז|ב}} וא"צ לפתוח לו פתח {{באר הגולה|ח}} ואם עבר על הנדר {{שך|י}} אין {{באר היטב|ו}} קונסין אותו לנהוג איסור כימים שעבר על הנדר ונהג בהם היתר {{באר הגולה|ט}} אבל הנודר נדר גמור דאורייתא ועבר עליו <small>(במזיד) </small>קונסין אותו ואין מתירין לו אלא א"כ ינהוג איסור כימים שעבר עליו ונהג בו היתר {{באר הגולה|י}} ואם יש מכשול בדבר כגון שנדר בדבר שאינו יכול ליזהר בו כגון שאסר עליו כל הפירות שבעולם {{שך|יא}} חוץ מדגן ועבר עליו מתירין לו מיד {{טז|ג}} ואין קונסין אותו לנהוג איסור כימים שעבר עליו כדי שלא יבא לידי מכשול {{באר הגולה|יא}} ויש מי שאומר שמ"מ יש להחמיר עליו שלא להתירו בחרטה אלא בפתח {{באר הגולה|יב}} ומזה נלמוד למי שאסר על עצמו בשר ויין אם יעבור עבירה פלונית {{שך|יב}} ועבר עליה ולא נזהר מבשר ויין ובא להתיר נדרו שמתירין לו מיד ואינו צריך לנהוג איסור כימים שנהג בהם היתר כיון שיש חשש מכשול בדבר: <small>הגה מיהו אם נראה לחכם שיוכל לעמוד על עצמו ולא {{באר היטב|ז}} יעבור עוד אין מתירים לו עד שינהוג איסור כימים שנהג בהן היתר (מרדכי ריש שבועות שתים ובתשובת הרמב"ן סי' רכ"ה):</small>

{{אות סעיף|ג}} {{ביהגרא|ד}} {{באר הגולה|יג}} במה דברים אמורים שצריך לנהוג איסור כימים שנהג בהם היתר {{שך|יג}} בימים מועטים אבל {{באר היטב|ח}} במרובים דיו ל' יום:

{{אות סעיף|ד}} {{שך|יד}} {{ביהגרא|ה}} {{באר הגולה|יד}} מי שעבר על נידוי אין צריך לנהוג איסור כימים שנהג בהם היתר {{טז|ד}} {{פתש|ד}} מפני {{באר היטב|ט}} שנידוי הוא דרבנן:

{{אות סעיף|ה}} {{שך|טו}} {{באר הגולה|טו}} נשבע שלא ישא אשה תוך ג' שנים ועבר ונשא {{ביהגרא|ו}} אם אמר לשון שמשמעו שלא יעשה נישואין עמה {{פתש|ה}} הוה ליה {{ביהגרא|ז}} כנשבע על הככר ואכלה {{שך|טז}} דנשאל ומתירין לו אבל אם אמר לשון שמשמעו שלא תהיה אשתו אין מתירין לו עד {{באר היטב|י}} שיגרשנה כימים שנהג בהם קלות ראש בנדרו. <small>(וכבר נתבאר דבשלשים יום סגי) . (תשובת הרשב"א ותשובת הרמב"ן וריב"ש לענין הלכתא)</small>:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>