עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/קצו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן קצו'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דיני לבישת הלבון ובדיקתה.''' ובו י"ג סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{ביהגרא|א}} {{באר הגולה|א}} שבעת ימים {{תורת השלמים|א}} שהזבה סופרת מתחילין ממחרת יום שפסקה בו {{ביהגרא|ב}} {{באר הגולה|ב}} וכך משפטה אם תראה ב' ימים או ג' ופסקה מלראות {{ביהגרא|ג}} בודקת ביום שפסקה {{שך|א}} כדי שתפסוק {{באר היטב|א}} בטהרה  {{ביהגרא|ד}} ובדיקה זו תהיה סמוך לבין השמשות <small>(וכן נוהגין לכתחלה ובדיעבד אפילו לא בדקה עצמה {{שך|ב}} רק שחרית ומצאה עצמה טהורה סגי בכך) (טור בשם הרשב"א וב"י אף לפי דברי (הראב"ד) [הרא"ש]) </small>{{ביהגרא|ה}} {{באר הגולה|ג}} ולעולם ילמד אדם <small>(להחמיר לכתחלה) </small>בתוך ביתו שתהא בודקת ביום הפסק טהרתה במוך דחוק {{באר הגולה|ד}} ושיהא שם כל בין השמשות שזו הבדיקה מוציאה מידי כל ספק <small>(רשב"א בתה"ק): הגה י"א אם התפללו הקהל ערבית ועוד היום גדול אינה יכולה לבדוק (או) [אז] ללבוש לבנים ולהתחיל ולמנות מיום המחרת {{שך|ג}} מאחר {{באר היטב|ב}} {{תורת השלמים|ב}} דהקהל כבר עשו אותו לילה (ת"ה) {{ביהגרא|ו}} וי"א דמותר {{שך|ד}} {{תורת השלמים|ג}} אפי' עשו הקהל {{באר היטב|ג}} {{פתש|א}} שבת (אגור בשם מהרי"ל) {{טז|א}} ונוהגין לכתחלה ליזהר ובדיעבד אין לחוש {{שך|ה}} ומקצת נשים נוהגות שאם פסקה קודם ברכו וחזרה לראות כתם או דם {{תורת השלמים|ד}} תוך ימי ספירתה אז מפסיקין אפילו לאחר ברכו אם נתקלקלה סמוך {{באר היטב|ד}} לערב וחושבים דבר זה לדיעבד ואין למחות בידם כי כן קבלו מאיזה חכם שהורה להן והוא מנהג ותיקין:</small>

{{אות סעיף|ב}} {{ביהגרא|ז}} {{באר הגולה|ה}} ראתה יום אחד בלבד ופסקה בו ביום צריכה לבדוק עצמה במוך דחוק ושיהא שם כל בין השמשות: <small>הגה {{ביהגרא|ח}} ובדיעבד אם בדקה עצמה {{ביהגרא|ט}} סמוך לבין השמשות ומצאה עצמה טהורה אע"פ שלא היה המוך אצלה כל בין השמשות סגי (טור בשם הרשב"א וה"ה בשם רמב"ן וב"י להרמב"ם וכ"מ בש"ס) אבל בדיקת {{פתש|ב}} שחרית לא מהני {{טז|ב}}  הואיל ולא ראתה {{שך|ו}} {{תורת השלמים|ה}} רק יום {{באר היטב|ה}} אחד {{באר הגולה|(°)}} (רשב"א ורמב"ן בשם י"א וכ"ד רמב"ם פ"ו מהא"ב ובפי' משנה סוף פ"ד וברטנורה שם):</small>

{{אות סעיף|ג}} {{ביהגרא|י}} {{באר הגולה|ו}} ביום שפסקה מלראות ובודקת עצמה כאמור תלבש חלוק {{פתש|ג}} הבדוק לה שאין בו כתם {{באר הגולה|ז}} ובלילה תשים סדינים הבדוקים מכתמים ומיום המחרת תתחיל לספור שבעה נקיים: <small>הגה {{שך|ז}} ומנהג כשר הוא כשהאשה פוסקת בטהרה {{תורת השלמים|ו}} שתרחץ ולובשת לבנים אמנם אם לא רחצה רק פניה של מטה די בכך (מרדכי בשם רוקח) וכן נוהגין ואין לשנות אבל בשעת הדחק כגון אשה ההולכת בדרך {{תורת השלמים|ז}} ואין לה בגדים תוכל לספור ז' נקיים {{תורת השלמים|ח}} רק שהחלוק נקי ובדוק מדם (אגור והגהות ש"ד ס"ס י"ט):</small>

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ח}} בכל יום מז' {{פתש|ד}} ימי הספירה צריכה להיות בודקת לכתחלה {{באר הגולה|ט}} פעמים בכל יום אחת שחרית וא' סמוך לבין השמשות <small>(טור בשם סה"ת וע"פ) </small>{{ביהגרא|יא}} {{באר הגולה|י}} ואם לא בדקה בכל השבעה {{שך|ח}} {{ביהגרא|יב}} אלא פעם {{באר היטב|ו}} אחת לא שנא בדקה ביום ראשון של השבעה או ביום השביעי {{ביהגרא|יג}} {{באר הגולה|יא}} או בא' מהאמצעים מאחר שבדקה ביום שקודם השביעי ומצאה טהורה עלו לה {{ביהגרא|יד}} {{פתש|ה}} {{באר הגולה|יב}} אבל אם לא בדקה בכל הז' וביום השמיני בדקה ומצאה טהורה אין לה אלא יום ח' בלבד ומשלמת עליו {{ביהגרא|טו}} {{באר הגולה|יג}} וי"א שצריך שתבדוק ביום {{פתש|ו}} ראשון מהשבעה {{פתש|ז}}  וביום השביעי ואין להקל {{ביהגרא|טז}} <small>והבדיקה תהיה לאור היום {{תורת השלמים|ט}} ולא לאור הנר (תא"ו נכ"ו והרשב"א בת"ה) ובדיעבד מהני אפילו לאור הנר (כן משמע בב"י):</small>

{{אות סעיף|ה}} {{שך|ט}} {{ביהגרא|יז}} {{באר הגולה|יד}} בדקה עצמה ביום {{באר היטב|ז}} שפסקה מלראות {{תורת השלמים|י}} ומצאה טמאה ובדקה לאחר שלשה או ד' ימים ומצאה טהורה ה"ז בחזקת טמאה עד שתפסוק בטהרה שלעולם אינה סופרת עד שתבדוק אם פסקה ואז מונה למחרתו:

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|טו}} כל בדיקות אלו בין בדיקת הפסק טהרה בין בדיקת כל השבעה צריכות להיות {{ביהגרא|יח}} בבגד {{ביהגרא|יט}} פשתן {{ביהגרא|כ}} לבן ישן {{ביהגרא|כא}} {{באר הגולה|טז}} או בצמר גפן או בצמר לבן נקי ורך {{ביהגרא|כב}} {{באר הגולה|יז}} ותכניסנו באותו מקום בעומק {{ביהגרא|כג}} לחורים ולסדקים {{ביהגרא|כד}} {{תורת השלמים|יא}} עד מקום שהשמש דש ותראה {{ביהגרא|כה}} אם יש בו שום מראה אדמומית ולא שתכניסהו מעט לקנח עצמה. ואם יקשה בעיניה מאד להכניסו כל כך בעומק {{פתש|ח}} {{באר הגולה|יח}} לפחות בדיקה של יום הפסק טהרה ובדיקה של יום ראשון מהשבעה {{פתש|ט}} תהיינה עד מקום שהשמש דש: <small>הגה ואם לא עשתה כן בבדיקת יום ראשון תעשה פעם אחת כן מבדיקות שאר הימים (ב"י) מיהו בדיעבד אם לא עשתה כן כלל רק שבדקה עצמה יפה בחורין ובסדקין בעומק היטב כפי כחה אע"פ שלא הגיע למקום שהשמש דש סגי לה (ב"י שכ"ד רוב הפוסקים וכן מהרא"י בפסקיו סימן ע"ז וב"ח):</small>

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|יט}} הסומא בודקת עצמה ומראה לחבירתה:

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|כ}} החרשת ששומעת ואינה מדברת או שמדברת ואינה שומעת הרי הן כפקחות {{באר הגולה|כא}} אבל אם אינה שומעת ואינה מדברת וכן השוטה או שנטרפה דעתה מחמת חולי צריכות פקחות לבדוק אותן {{שך|י}} ולקבוע להן וסתות כדי שתהיינה מותרות לבעליהן {{באר הגולה|כב}} הוקבע להן וסת הרי הן כשאר כל הנשים {{ביהגרא|כו}} לא הוקבע להן חוששות משלשים יום לשלשים יום ובודקות על ידי פקחות:

{{אות סעיף|ט}} {{שך|יא}} {{ביהגרא|כז}} {{באר הגולה|כג}} האשה שמרבה לבדוק בין בימי ספירתה בין בימים שלא ראתה בהם {{תורת השלמים|יב}} הרי זו משובחת אף על פי שיש לה וסת קבוע:

{{אות סעיף|י}} {{באר הגולה|כד}} השבעה נקיים {{טז|ג}} צריך שיהיו רצופים שלא תראה דם בהם שאם ראתה דם {{שך|יב}} אפילו בסוף יום השביעי {{באר היטב|ח}} סתרה כל הימים וצריכה לפסוק בטהרה ולחזור ולמנות שבעה נקיים: <small>הגה{{שך|יג}} {{ביהגרא|כח}}  יש אומרים {{פתש|י}} דבשלשה ימים ראשונים של ימי הספירה {{פתש|יא}} אם מצאה כתם {{פתש|יב}} {{תורת השלמים|יג}} אין תולין אותו להקל כמו שתולין שאר כתמים דג' ימים ראשונים צריכים להיות נקיים לגמרי {{באר הגולה|(°)}} (מרדכי הל' נדה ובהגהות מיימוני פ"ט דא"ב ומרדכי ות"ה סימן רמ"ט ואגור פ' תינוקת וא"ח ור"ף) אבל אח"כ דינו כשאר כתם וכן נוהגין {{ביהגרא|כט}} ודוקא כתם שהוא יותר מכגריס ועוד {{טז|ד}} אבל {{פתש|יג}} פחות מכגריס ועוד תולה בכינה אפילו ג' ימים ראשונים (ת"ה שם) {{ביהגרא|ל}} וה"ה אם היה לה מכה בגופה {{באר היטב|ט}} {{תורת השלמים|יד}} {{פתש|יד}} ויודעת שמוציאה דם תולה בה אפילו ביתר מכגריס ועוד (סברת הרב וכן משמע לשון המרדכי) אלא שאין מקילין בשלשה ימים הראשונים לתלות במכה שאין ידוע שמוציאה דם או בשאר דברים שתלינן בהם כתם כמבואר לעיל סימן ק"צ:</small>

{{אות סעיף|יא}} {{ביהגרא|לא}} {{באר הגולה|כה}} הפולטת שכבת זרע בימי ספירתה אם הוא תוך {{שך|יד}} ו' {{באר היטב|י}} עונות לשמושה סותרת אותו יום לפיכך המשמשת מטתה וראתה אחר כך ופסקה אינה מתחלת לספור ז' נקיים עד שיעברו עליה {{ביהגרא|לב}} {{תורת השלמים|טו}} ו' עונות שלימות {{שך|טו}} שמא תפלוט לפיכך אינה מתחלת לספור {{שך|טז}} עד יום ה' {{באר היטב|יא}} לשמושה כגון אם שמשה במוצאי שבת אינה מתחלת לספור עד יום ה' דקי"ל {{טז|ה}} אין שכבת זרע מסריח עד שיעברו עליו שש עונות שלימות {{שך|יז}} מעת לעת ואם שמשה במוצאי שבת ופלטה ליל ד' קודם עת שימושה במוצאי שבת עדיין היא עומדת {{באר היטב|יב}} בתוך עונה ששית לשמושה {{שך|יח}} וסותרת הילכך יום ה' יהיה ראשון לספירתה: <small>הגה ותפסוק יום ד' לעת ערב ויום ה' עולה למנין ויש שכתבו שיש להמתין עוד יום א' דהיינו שלא תתחיל למנות {{שך|יט}} {{תורת השלמים|טז}} עד יום הששי והוא יהיה יום ראשון לספירתה דחיישינן שמא תשמש ביום ראשון בין השמשות ותסבור שהוא יום ואפשר שהוא לילה ואם תתחיל למנות מיום חמישי יהיה תוך ששה עונות לשמושה על כן יש {{באר היטב|יג}} להוסיף עוד יום א' דמעתה אי אפשר לבא לידי טעות (ת"ה סימן רמ"ה והאגור בשם מהרי"ל וש"ד וכן כתב מהרא"י ומהרי"ק שורש ל"ה) וכן נוהגין בכל מדינות אלו ואין לשנות {{ביהגרא|לג}} ויש נשים שנהגו להחמיר עוד להמתין עד שבעה ימים (שם בת"ה) {{טז|ו}} {{תורת השלמים|יז}} ואין טעם בדבר והמחמיר יחמיר והמיקל נשכר להקדים עצמו למצוה ויש שכתבו {{פתש|טו}} שעכשיו {{טז|ז}} אין לחלק בין שמשה עם בעלה {{שך|כ}} {{תורת השלמים|יח}} ללא שמשה {{שך|כא}} וכל אשה {{תורת השלמים|יט}} שרואה {{טז|ח}} {{פתש|טז}} אפי' {{באר היטב|יד}} כתם {{שך|כב}} צריכה להמתין ה' ימים עם יום שראתה בו ותפסוק לעת ערב ותספור ז' נקיים (שם בת"ה בשם א"ז ומהרי"ק) וכן נוהגין במדינות אלו {{תורת השלמים|כ}} ואין לשנות (סה"ת וסמ"ג):</small>

{{אות סעיף|יב}} {{טז|ט}} {{ביהגרא|לד}} {{פתש|יז}} {{באר הגולה|כו}} אם טעתה במנין יום א' וטבלה ושמשה {{טז|י}} {{שך|כג}} צריכה {{תורת השלמים|כא}} להמתין ששה עונות שלימות ואחר כך תמנה יום {{באר היטב|טו}} אחד נקי ותטבול {{ביהגרא|לה}} אך סתירה {{שך|כד}} שלאחר שבעה כגון שלא טבלה כראוי ושמשה  {{טז|יא}} {{תורת השלמים|כב}} ה"ז {{פתש|יח}} טובלת בכל {{באר היטב|טז}} עת:

{{אות סעיף|יג}} {{ביהגרא|לו}} {{באר הגולה|כז}} האשה ששמשה מטתה וראתה אחר כך ופסקה ורוצה לספור מיום מחרת ראייתה תקנח יפה יפה אותו מקום במוך או בבגד להפליט כל הזרע או תרחוץ במים חמין והם יפליטו כל הזרע{{באר הגולה|(°)}}  :<small>הגה ויש אומרים {{תורת השלמים|כג}} דאין אנו בקיאין בזמן הזה ואין לסמוך על זה (הגהות מיימוני פ"ו וסמ"ק) {{שך|כה}} והכי נהוג דהרי כבר נתבאר שאנו נוהגין {{באר היטב|יז}} להמתין אפילו לא שמשה כלל כדי שלא לחלק בין ספירה לספירה כ"ש בכהאי גוונא וכל הפורץ גדר בדברים אלו במקום שנהגו להחמיר ישכנו נחש:</small>
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>