עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/קסו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן קסו'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''המלוה לחבירו לא יעשה מלאכה בעבדו ולא ידור בחצרו.''' ובו ג' סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} המלוה את חבירו {{טז|א}} {{שך|א}} {{באר הגולה|א}} לא יעשה {{באר היטב|א}} מלאכה בעבדו אפילו הוא בטל {{באר הגולה|ב}} ולא ידור בחצרו חנם {{טז|ב}} ולא ישכור ממנו בפחות {{ביהגרא|א}} {{באר הגולה|ג}} אפילו בחצר דלא קיימא לאגרא <small>(פירוש שאינה עומדת להשתכר) </small>וגברא דלא עביד למיגר {{שך|ב}} {{ביהגרא|ב}} {{באר הגולה|ד}} ואם דר בו כבר כיון דחצר לא קיימא לאגרא אין צריך לתת לו אפילו לצאת ידי שמים ואפילו אם הוא גברא דעביד למיגר {{שך|ג}} {{ביהגרא|ג}} {{באר הגולה|ה}} ולהרמב"ם אפילו אם גברא דלא עביד {{באר היטב|ב}} למגר הוי אבק רבית וצריך להחזיר אם בא לצאת ידי שמים {{טז|ג}} {{שך|ד}} {{ביהגרא|ד}} {{פתש|א}} <small>(ובחצר דקיימא לאגרא {{שך|ה}} הוי אבק רבית (לכ"ע) (טור) ועיין עוד בח"ה ריש סימן ע"ב):</small>

{{אות סעיף|ב}} אמר ליה הלוני {{פתש|ב}} ודור בחצרי {{ביהגרא|ה}} אי קיימא לאגרא הוי רבית קצוצה {{שך|ו}} {{באר הגולה|ו}} ואי לא קיימא לאגרא הוי {{באר היטב|ג}} אבק רבית: <small>הגה {{ביהגרא|ו}} ודוקא בסתם אבל אם אמר לו דור בחצרי בשכר הלואה אפי' לא קיימא לאגרא הוי כרבית קצוצה דמאחר שאמר לו בשכר מעותיך הוה ליה כאלו השכירו לו עכשיו (ב"י בשם תלמידי הרשב"א): </small>ואם הלוהו ואחר זמן תבע חובו ואמר לו הלוה דור בחצרי {{ביהגרא|ז}} {{באר הגולה|ז}} יש אומרים {{שך|ז}} שאינו {{טז|ד}} {{באר היטב|ד}} אלא אבק רבית {{שך|ח}} {{באר הגולה|ח}} ויש אומרים שהוא רבית קצוצה {{שך|ט}} והוא שיאמר לו כן {{באר היטב|ה}} בשעה שמרויח לו זמן: <small>הגה והוא הדין בכל רבית שבא לאדם דלא קצץ מתחלה יש מחלוקת זו אם הוא אבק רבית או קצוצה:</small>

{{אות סעיף|ג}} היכא דהוי אבק רבית {{ביהגרא|ח}} {{באר הגולה|ט}} יש אומרים שאפילו אם לא פרעו עדיין ותובע הלוה שינכה לו מחובו שיעור השכירות {{טז|ה}} לא מנכינן ליה {{שך|י}} {{ביהגרא|ט}} {{באר הגולה|י}} ויש אומרים {{שך|יא}} {{באר היטב|ו}} דמנכינן ליה: <small>הגה והסברא אחרונה {{פתש|ג}} היא עיקר (היא סברת הרא"ש והטור ור' אפרים ורשב"א) {{באר הגולה|(°)}} {{שך|יב}} {{ביהגרא|י}} מי שקבל מעות בהלואה מאחד וגם לומד עם בנו והתנה עמו שיתן לו משום זה ההוצאה אע"ג דהוי נותן לו ההוצאה בלא הלואה משום שלמד עם בנו אפי' הכי אסור דהוי ליה כהלוני ודור בחצרי דאסור אפילו לא קיימא לאגרא (במרדכי פרק איזהו נשך בשם תשובת מהר"ם ומהרי"ק שורש קי"ט) והוא הדין בכל כיוצא בזה מיהו אם נותן המעות בדרך מתנה ואם ירצה הלוה יוכל לעכבם לעצמו ולא ישלם לו מותר אע"ג דמשלם לו אחר כך {{ביהגרא|יא}} מי שאינו צריך ללות מעות רק לטובת מלוה אומר לו בנה לך חורבה זו וכל מה שתוציא על זה עלי לשלם לך וכל זמן שאיני משלם לך דור בה בחנם מותר הואיל ואין כאן הלואה {{שך|יג}} רק עשה {{באר היטב|ז}} לטובת המלוה (ב"י בשם בעל התרומות):</small>
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>