עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/קלה"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן קלה'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''באיזו כלים יש לחוש משום ניסוך.''' ובו ט"ז סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{טז|א}} {{באר היטב|א}} כלים {{שך|א}} {{באר הגולה|א}} שאין מכניסין לקיום {{ביהגרא|א}} בין שהם של {{באר הגולה|ב}} עור בין שהם של עץ ושל זכוכית ושל אבן ושל מתכת אם אינן מזופתין משכשכן {{ביהגרא|ב}} {{באר הגולה|ג}} היטב במים ומותרים {{שך|ב}} {{ביהגרא|ג}} בין שהיה תחילת תשמישן ביד עובד כוכבים {{שך|ג}} בין ביד ישראל {{טז|ב}} {{ביהגרא|ד}} {{באר הגולה|ד}} היו מזופתין וחדשים אם {{באר היטב|ב}} דרכן לשום בהם יין בשעת זפיתה וכל שכן אם הם ישנים {{שך|ד}} שנתיישנו ביד עובד כוכבים בתשמיש יין קולף את הזפת ומשכשכן ומותרים. לא רצה לקלף {{טז|ג}} {{באר הגולה|ה}} ממלאן ומערן ג' ימים {{טז|ד}} {{ביהגרא|ה}} והוא הדין לכלים {{באר היטב|ג}} שלנו שנגע בהם העובד כוכבים {{טז|ה}} בעוד היין טופח עליהם: <small>הגה {{ביהגרא|ו}} י"א {{שך|ה}} דבכלים שלנו שהיה משקה {{שך|ו}} {{ביהגרא|ז}} טופח עליהם ונגע בהן עובד כוכבים {{טז|ו}} {{שך|ז}} {{ביהגרא|ח}} אם הם של עץ ואבן או מתכת ושכשכן אפילו הם זפותים ועבר ונתן בהם יין {{שך|ח}} אין לאסור בדיעבד (טור בשם ר"ת ובעל התרומה והרא"ש) {{שך|ט}} ובהפסד מרובה יש {{באר היטב|ד}} להקל:</small>

{{אות סעיף|ב}} {{ביהגרא|ט}} {{באר הגולה|ו}} כלי שניקב וסתמו בזפת {{שך|י}} אינו נידון ככלי מזופף ולפי זה {{באר היטב|ה}} משפך שהוא מזופף מעט סביב הברזל אין לו דין כלי מזופף:

{{אות סעיף|ג}} {{ביהגרא|י}} {{באר הגולה|ז}} כלי שהוא שוע <small>(פירוש שהחליקו וטחו) </small>בשעוה אין דינו כמזופף דשעוה לא בלעה:

{{אות סעיף|ד}} {{שך|יא}} {{ביהגרא|יא}} {{באר הגולה|ח}} כלי חרס אם נשתמש בהם העובד כוכבים כל זמן שלא שבעו לבלוע צריכים {{שך|יב}} מילוי ועירוי אפילו אינם {{באר היטב|ו}} זפותין ומאימתי שבעו מפעם שניה ואילך לפיכך {{שך|יג}} אם {{באר היטב|ז}} נשתמש בהם העובד כוכבים פעם ראשונה ושנייה {{ביהגרא|יב}} צריך מילוי ועירוי <small>(טור) </small>{{באר הגולה|ט}} ואם נתן בהם מים שלשה פעמים ואח"כ נתן בהם יין ונגע בו העובד כוכבים מותר בשכשוך אבל אם לא נתן בהם מים אלא ב' פעמים ואח"כ נתן בהם יין ונגע בו העובד כוכבים {{שך|יד}} יש אומרים שצריך {{באר היטב|ח}} עירוי {{ביהגרא|יג}} {{באר הגולה|י}} ואם נתן בהם מים פעם אחת {{שך|טו}} ושהו בהם שעה {{באר היטב|ט}} גדולה כמו רביע היום הוו בלועים ממים כמו נתן בהם מים שלש פעמים {{ביהגרא|יד}} {{באר הגולה|יא}} ואם הם זפותים צריכים לקלוף הזפת או מילוי ועירוי {{שך|טז}} אפילו בשלנו שנגע בהם העובד כוכבים בעוד משקה טופח עליהם {{טז|ז}} {{ביהגרא|טו}} {{באר היטב|י}} <small>(ובדיעבד דינן ככלי אבן ועץ כמו שנתבאר) (כך מפרש הב"י ל' הטור):</small>

{{אות סעיף|ה}} {{שך|יז}} {{באר הגולה|יב}} כלי נתר {{ביהגרא|טז}} והם העשוים {{שך|יח}} ממחפורת של צריף <small>(פי' קרקע שחופרין משם צריף בלע"ז {{באר היטב|יא}} אלו"ם ובלשון אשכנז בייס"א. רש"י) </small>בולעים הרבה ביותר ואין להם טהרה עולמית {{ביהגרא|יז}} {{באר הגולה|יג}} אפילו ביישון י"ב חדש {{ביהגרא|יח}} {{באר הגולה|יד}} ואפילו באין מכניסין בהם לקיום ואפי' היה תחילת תשמישן ביד ישראל:

{{אות סעיף|ו}} {{טז|ח}} {{באר הגולה|טו}}  כלי חרס {{באר היטב|יב}} המצופים {{באר הגולה|טז}} באבר או {{באר הגולה|יז}} ברתוכי זכוכית <small>(פירוש ממין כלי זכוכית שלא נתבשל כל צרכו והוא מן החול. תוספות) </small>{{ביהגרא|יט}}  אם הם ירוקים {{ביהגרא|כ}} דינם ככלי נתר מפני שיש בו קרקע מחפירת צריף אבל לבנים או שחורים אם הם חלקים שאין בהם בקעים {{פתש|א}} דינם {{שך|יט}} ככלי מתכות ואם יש בהם בקעים {{ביהגרא|כא}} דינם {{שך|כ}} כשאר כלי חרס שאינם שועים: <small>הגה {{ביהגרא|כב}} והא דכלי חרס מהני ליה עירוי היינו בדלא נשתמשו בו יין נסך רק בצונן אבל אם השתמשו בו בחמין כלי חרס אין לו תקנה ובשאר כלים צריכים הגעלה כמו בשאר איסורים (מרדכי פרק ב' דעבודת כוכבים בשם ראבי"ה):</small>

{{אות סעיף|ז}} {{שך|כא}} {{ביהגרא|כג}} {{באר הגולה|יח}} כלים שמכניסים בהם יין לקיום צריכי' עירוי בין שלקחם ישנים מהעובד כוכבים בין שהם שלנו {{טז|ט}} {{באר היטב|יג}} ונשתמש בהם העובד כוכבים {{באר הגולה|יט}} אפילו {{שך|כב}} לפי שעה {{ביהגרא|כד}} {{באר הגולה|כ}} ומיהו בעירוי סגי להו אפילו הם זפותים:

{{אות סעיף|ח}} {{ביהגרא|כה}} {{באר הגולה|כא}} יש מי שאומר שלא החמירו בשביל שמכניסו לקיום {{טז|י}} אלא בכלי {{באר היטב|יד}} חרס בלבד {{ביהגרא|כו}} {{באר הגולה|כב}} ויש מוסיפים של עץ ושל עור {{ביהגרא|כז}} {{באר הגולה|כג}} ויש מי שמוסיף של אבן ושל מתכת וכן ראוי לנהוג {{טז|יא}} {{שך|כג}} {{ביהגרא|כח}} {{באר הגולה|כד}} אבל של {{באר היטב|טו}} זכוכית לדברי הכל אין מחמירים בו בשביל שמכניסו לקיום:

{{אות סעיף|ט}} {{טז|יב}} {{ביהגרא|כט}} {{באר הגולה|כה}} נודות אין חשובין מכניסן לקיום {{ביהגרא|ל}} שהרי אינם עשוים אלא להוליך בהם יין מהגת לחבית {{באר הגולה|כו}} אבל חמת של טייעים כיון שהיין נתון בו תמיד שמיד שמערין זה חוזרין וממלאים אותו דינו כמכניסו לקיום {{ביהגרא|לא}} {{באר הגולה|כז}} אבל כוסות אע"פ ששותים בהם תדיר מכ"מ אין היין שוהה בהם תמיד אלא ממלאן לפי שעה ושותה ומערה והלכך אין להם דין מכניסן לקיום {{טז|יג}} {{שך|כד}} {{ביהגרא|לב}} <small>(כלי {{באר היטב|טז}} שמכניסין בו יין לעמוד בו שלשה ימים מקרי מכניסו לקיום ולכן העירוי גם כן הוא שלשה ימים) (מרדכי פא"מ ובכל בו ובארוך כלל כ"ח דין ס"ט):</small>

{{אות סעיף|י}} {{שך|כה}} {{ביהגרא|לג}} {{באר הגולה|כח}} כלי {{באר היטב|יז}} עור הצריך מילוי ועירוי צריך שיוסיף עור וכיוצא בו על פיו כעין גדנפא כדי שיעלו המים על פיו או יהפכנו על פיו בתוך כלי מלא מים שלשה ימים אחרים:

{{אות סעיף|יא}} {{ביהגרא|לד}} {{באר הגולה|כט}} כ"מ שאמרנו שצריך שכשוך {{טז|יד}} צריך להדיחו ג' פעמים {{ביהגרא|לה}} <small>(במים אבל לא ביין אפילו רוצה לאסור יין שמשכשך <small>(טור וב"י בשם הרמב"ן)</small> ויש מקילין {{שך|כו}} בדיעבד) . (בא"ח בשם י"א):</small>

{{אות סעיף|יב}} {{באר הגולה|ל}} כל מקום שצריך עירוי צריך למלאותו {{שך|כז}} מים על כל גדותיו ויניחם בו {{שך|כח}} כ"ד שעות {{באר היטב|יח}} מעת לעת {{באר הגולה|לא}} ולסוף כ"ד שעות ישפכם {{ביהגרא|לו}} {{באר הגולה|לב}} והמים מותרים {{שך|כט}} {{ביהגרא|לז}} <small>(ויש {{באר היטב|יט}} אוסרים המים) (מרדכי פא"מ ובארוך ואגודה בשם ראבי"ה) </small>ויתן בו מים שניים ויניחם בו כ"ד שעות וכן יעשה פעם שלישית {{ביהגרא|לח}} ואע"פ שלא היו שלשה ימים אלו {{באר היטב|כ}} רצופים {{שך|ל}} אין בכך כלום {{ביהגרא|לט}} ואם {{באר הגולה|לג}} עמדו בו המים כמה ימים ולא שפכם לא עלו לו אלא ליום אחד {{ביהגרא|מ}} ואם שפך המים קודם שעמדו בו כ"ד שעות {{טז|טו}} {{שך|לא}} לא {{באר היטב|כא}} עלו לו אותם המים: {{שך|לב}} {{ביהגרא|מא}}  <small>(מי מלח חזקים {{נקודות הכסף|ג}} שיש בהן {{באר היטב|כב}} שליש מלח וב' שלישים מים מועילים {{ביהגרא|מב}} במעת לעת (טור בשם הרמ"ה) כמו עירוי ג' ימים) (טור בשם הרא"ש):</small>

{{אות סעיף|יג}} {{ביהגרא|מג}} {{באר הגולה|לד}} אפילו במכניסו לקיום {{שך|לג}} אינו בולע יותר {{פתש|ב}} מכדי {{באר היטב|כג}} קליפה לפיכך אם העביר עליהם מלקט ורהיטני או קלפם בקרדום הוכשרו {{טז|טז}} {{ביהגרא|מד}} <small>(אבל קליפת {{באר היטב|כד}} הזפת לא מהני בכלים המכניסים לקיום) (כך משמע מתשובת הרא"ש):</small>

{{אות סעיף|יד}} {{באר הגולה|לה}} כלי חרס שנשתמש בהם יין נסך אם החזירן לכבשן והסיקן מבחוץ ונתלבנו אפי' לא השהם בתוכו עד שנשר הזפת {{טז|יז}} {{באר הגולה|לו}} אלא שנרפה שרי אבל אם הסיקן {{באר הגולה|(°)}} מבפנים {{באר הגולה|לז}} לא מהני {{ביהגרא|מה}} אלא אם כן הסיקן כל כך עד שעבר חומם לצד חוץ כל כך שהיד סולדת בו:

{{אות סעיף|טו}} {{ביהגרא|מו}} כלי עץ וכלי עור {{ביהגרא|מז}} וכלי {{באר הגולה|לח}} חרס אפילו מזופתים {{ביהגרא|מח}} ואפילו מכניסן לקיום ניתרים בהגעלה {{ביהגרא|מט}} בכלי ראשון: <small>הגה {{טז|יח}} {{ביהגרא|נ}} ויש מתירין אפילו {{שך|לד}} ע"י עירוי שמערה בהן רותחין ולגלגלן (טור בשם ר"ח ותשובת הרא"ש) ויש לסמוך על זה בדיעבד (ב"י) {{ביהגרא|נא}} ואפילו לכתחילה נוהגין ליתן {{טז|יט}} אבנים קטנים מלובנים תוך החבית או ({{באר הגולה|(°)}} גדולים) ונותנן על המשפך ושופך עליהם {{באר היטב|כה}} רותחים ויורדים לתוך החבית ומגלגלו ומחשבים זה לכלי ראשון (ארוך כלל נ"ח):</small>

{{אות סעיף|טז}} {{ביהגרא|נב}} {{באר הגולה|לט}} כל הכלים שישנן {{פתש|ג}} י"ב חדש {{שך|לה}} שרי שודאי כלה כל לחלוחית יין שבהם {{ביהגרא|נג}} ואפילו נתן לתוכם {{שך|לו}} {{באר היטב|כו}} מים תוך י"ב חדש אין בכך כלום:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>